לאחר האליפות ההיסטורית בעונה שעברה, חיפשה עירוני קריית שמונה לכתוב פרק נוסף בדפי ההיסטוריה של המועדון ולעשות צעד גדול ומשמעותי בדרך לחלום של כל קבוצת כדורגל אירופית - ליגת האלופות.

לאחר ההפסד המינימלי במשחק הקודם מול קבוצת ז'ילינה הבינונית, חזרה האלופה הביתה עם תחושה שאפשר לעשות את זה. כאשר ראשי קריית שמונה ישבו ושמעו את ההגרלה של השלב הבא ביום שישי, הם הבינו שזאת הזדמנות לעשות משהו היסטורי.

היריב המשמעותי של ק"ש היה הלחץ ולא הסלובקים הבינוניים. המחשבה הזו שאתה בפיגור ושאתה חייב שער גרמה לשחקנים להיות מפוזרים ולאבד כדורים מיותרים מה שבדרך כלל לא קורה להם. כל פעולה שבדרך כלל נעשית בשקט, יצאה לא טוב, וגרמה לקבוצה להיות פחות טובה משאנחנו מכירים. בהזדמנויות שנפלו לרגלי השחקנים יכולנו לראות את הלחץ בסיומת, וכל החמצה יצרה עוד לחץ והכבידה יותר.

בדש וסולארי. נלחמו בעיקר בלחץ (עמית מצפה)
בדש וסולארי. נלחמו בעיקר בלחץ (עמית מצפה)
 

במחצית השנייה, כשרביד גזל נכנס, יכולנו לראות סבלנות רבה יותר. כמובן שכאשר הקבוצה ממול רק מתגוננת, זה נראה כאילו יש רק קבוצה אחת על המגרש, והשיטה במקרה הזה היא לשחק דרך האגפים. אלעד גבאי היה מצוין לאורך כל המשחק ומאמן הנבחרת שישב ביציע בטוח אהב לראות זאת.

שער היתרון הוריד המון לחץ מהשחקנים ואיפשר להם לסכן יותר ולהבקיע גם את השער השני. חבל מאוד שלא ראינו את אגף שמאל פעיל כמו האגף של גבאי. מטוביץ' עשה זאת יפה מאוד בעונה שעברה, לא יודע למה לא גם הפעם.

בדש ועבד חוגגים עם אבוחצירא. השער שיחרר את הלחץ (עמית מצפה)
בדש ועבד חוגגים עם אבוחצירא. השער שיחרר את הלחץ (עמית מצפה)
 

בשלב הזה של העונה, ק"ש עשתה את שלה. היריבה נשמעת פחות נוצצת, אבל היא מספיק איכותית והקבוצה תצטרך להגיע בכושר טוב יותר. שחקן כמו דויד סולארי, שבעונה שעברה היה האקס פקטור, חייב לשחק יותר בצד. ראינו נגד ז'ילינה שהוא משחק במרכז השדה וזה פחות טוב עבורו. אחרי הניצחון הזה שהביא קצת שקט, אני רוצה לראות את ק"ש שקטה כמו בעונה שעברה. אם היא תעשה זאת היא תעשה צעד אדיר לעבר החלום שנקרא ליגת האלופות.

מילה טובה מגיעה גם לגילי לנדאו. הוא נכנס לתפקיד שלא משנה מה הוא יעשה, תמיד ימדדו אותו בהשוואה לרן בן שמעון. סגנון המשחק של האלופה לא כל כך השתנה. אם יגיע חיזוק לחלק הקדמי, ק"ש תהיה שוב אטרקטיבית בדיוק כמו בעונה שעברה. אם יעברו את הקבוצה מאזרבייג'אן, איזי שירצקי יכול לפנטז על חוג הסילון של הכדורגל האירופי. תושבי ק״ש חייבים להודות ליקיר העיר, לייטנר, שתרם רבות לניצחון.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה