“אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך”. זהו משפט שמלווה כל מאמן כדורגל, ולא סתם. ולדימיר איביץ' נהנה עד עכשיו מחסינות ה"אליפות ב-31 הפרש", שאף אחד לא יוכל להוריד ממנה ומההיסטוריות שלה, אך בבוקר שאחרי ההדחה המביכה, מהמשפילות בתולדות המועדון בגביע המדינה כבר בסיבוב ח' מול הפועל אום אל פאחם, צריך להתחיל לתת את הדעת גם על הכישלונות שנרשמו תחת המאמן הסרבי בשנה וחצי שלו בישראל. נראה שמעל הכל, הבעיה הגדולה של איביץ' היא לא להריץ קבוצה חזקה לאורך עונת משחקים, אלא להביא אותה מוכנה וקטלנית דווקא לרגעי נוקאאוט.
הקבוצה שלו הובילה אמש 0:2 במגרש בעפולה אחרי 35 דקות והייתה צריכה לסיים את הטיול שלה לגליל התחתון עם כרטיס לשמינית הגמר, אלא שהסתבכות מיותרת לפני הירידה להפסקה הובילה לסנסציה ענקית במחצית השנייה, אליה אלופת המדינה כלל לא הופיעה. אלו היו 45 דקות איומות של מכבי ת"א, החלשות ביותר שהיא הציגה מאז המשחקים נגד סודובה, ויש לא מעט קווים דומים למשחקים ההם, המביכים מאוד מהקיץ, מול קבוצה שתקציבה הכולל הוא בערך עלותו של עומר אצילי אחד.
הפועל אום אל פאחם לא גנבה ניצחון - היא חזרה מפיגור 2:0 נגד אלופת המדינה לכדי ניצחון 2:3, ואם זו לא נקודת אזהרה אדומה בוהקת מעל ראשו של איביץ', אז מה כן? גורם הנחשב קרוב אליו ניתח בשעת לילה כי "אף אחד לא יופתע אם הוא יחליט להתפטר מיוזמתו כי זה כבר באמת הפסד שהכבוד שלו והמצפון שלו לא יוכלו להחליק", אך יחד עם זאת, ההערכות הריאליות יותר הן שפשוט הרומן בין הצדדים לא יימשך מעבר לחוזהו שמסתיים בתום העונה והאופציה בהסכם, שהינה הדדית, פשוט לא תמומש. כל אלה באים כאשר ברקע, יותר ויותר רחשים סביב המועדון מזה כמה ימים, שאיביץ' אמור לאחד כוחות עם אחיו איליה באא"ק אתונה בעונה הבאה.
ברקוביץ:היסטוריה,חוויה גדולהמכבי תל אביב של מיץ' גולדהאר לא מפטרת מאמנים אחרי כישלון נקודתי, ובטח לא כשהיא בפסגת הטבלה וכשעדיין גורל האליפות בידיים שלה, אבל במועדון נכנסים כעת ללחץ גדול עם חשש אמיתי מסחרור שיכול להתחולל כבר במחזור אמצע השבוע מול בני יהודה. המשחק נגדה, זה שאחריו נגד הפועל כפר סבא וכמובן ההתמודדות הישירה מול מכבי חיפה בסמי עופר לאחר מכן, הופכים לקריטיים במיוחד. כאלה שיוכלו לחרוץ את גורל העונה הזו - האם היא ממשיכה לאליפות נוספת או האם היא מסתיימת כשהתואר היחיד הוא אלוף האלופים. כן, בלי שהתעכבו על זה יותר מדי, איביץ' ומכבי שלו אכזבו העונה שלוש פעמים כשגם הפסידו את גמר גביע הטוטו לבית"ר ירושלים, אך אותו הפסד הוחבא מתחת לשטיח ה-0:4 שהושג בליגה מיד לאחר מכן בטדי.
הביקורות לאחר ההפסד לאום אל פאחם היו רבות מאוד. ברמת השחקנים, זו הייתה הופעת נפל. אנדראס יאניוטיס נכשל להציל את מכבי ת"א אפילו פעם אחת, אורוש ניקוליץ' אינו פקטור בכלל ומכבי ת"א משחקת עם שני זרים לא רלוונטיים לעונה שלה. זהו לוקסוס גדול מדי כשזו רמתה המקצועית של הקבוצה ובמקרה הזה, אשמה ישירה על איביץ' והצוות שלו על כלל זרועותיו. למכבי ת"א אין כיום שום סיבה להשאיר את יאניוטיס בינואר אם מישהי רוצה בו. יש לה בעיות הרבה יותר קשות לתקן במרכז השדה ובהתקפה בעזרת שחקן זר. אבל לא רק היווני איכזב, כמעט כל מי שעלה על הדשא אולי חוץ מאילון אלמוג ואבי ריקן, היה נראה רע מאוד ומתחת לרמה המתבקשת.
אלירן עטר בהלם (עמרי שטיין)זה היה משחק שהבליט בצורה קיצונית כמה מכבי ת"א תלויה במספר 6 שלה, דן גלזר. יתרה מכך, אחת הטענות בנושא המשחק של הצהובים היא אף עניין הכושר הגופני. מכבי ת"א נראית מאוד איטית בשלב הזה של העונה, כבדה וללא קצב משחק ככל שהדקות נוקפות. השחקנים בעצמם מתלוננים על כושר ירוד. לזאת יש להוסיף כי שחקנים שנפצעו וטופלו על ידי הצוות הרפואי של המועדון, אותו צוות שהוחלף לבקשת איביץ', לא מצליחים לחזור לעצמם ונראים רע מאוד גם כשהם מחלימים מפציעה. "הדעות פה של שחקנים על מה שקרה עם הצוות הרפואי אבל בעיקר על איך שמחזירים שחקנים מפציעות, זה נושא כאוב מאוד בתוך חדר ההלבשה", העיד שחקן במכבי.
כל אלה לא נעלמים מהעין של מי שצריכים לקבל החלטות במכבי ת"א ואלו ג'ק אנגלידיס ומיץ' גולדהאר. אין ספק כי האכזבה כיום היא עמוקה מאוד, מהשחקנים ומהצוות המקצועי יחדיו. כרגע יש שקט מקנדה, אולי גם כי יש סדרת משחקים מאוד חשובה בפתח והציפייה היא עדיין שלמרות כל האמור בטקסט הזה, מכבי ת"א חזקה מספיק כדי לצלוח את המשבר ולצאת ממנו שוב כמנצחת, אך גורם בסביבת המועדון העריך כי כמו שהכישלון באירופה לא עבר בשקט (גם אם לא יצא החוצה תקשורתית), גם מה שקרה אמש בעפולה לא יסתיים בלי ניתוח מעמיק והשלכות מצד גולדהאר.