אף אחד לא רוצה שיחגגו לו "על הראש", בטח לא אם זו אחת היריבות המושבעות שלך. תשאלו את אוהדי מכבי תל אביב שספגו זאת מהפועל באר שבע לפני שנתיים, או את אוהדי בית"ר ירושלים שראו את הפועל ת"א חוגגת במגרשם ב-2009/10. אוהדי מכבי חיפה ממש לא רוצים לחוות זאת על בשרם וגם אם הם יודעים בלי ספק שמכבי תל אביב תזכה באליפות, הם רוצים לפחות דבר אחד - שהחגיגות לא יהיו מולם אחרי המשחק הערב (שבת, 21:00).

זאת ממש לא הולכת להיות משימה פשוטה. הפער בין שתי הקבוצות (המדורגות 1 ו-2 בטבלה) הוא 25 נקודות, כשנותרו עוד תשעה משחקים לסיום העונה. כדי למנוע אליפות צהובה כבר בשבת, הירוקים צריכים לעשות מה שאף קבוצה לא עשתה העונה, לנצח את האלופה שבדרך. גם תיקו יכול להספיק לדחיית החגיגות הרשמיות, אם מכבי נתניה תנצח מוקדם יותר את בני יהודה באצטדיון המושבה.

בלבול: נגיע מוכנים גם למכבי ת”א

אבל גם אם נתניה מנצחת, יש משהו מיוחד עבור הירוקים בניצחון על מכבי ת"א בביתה, בפעם הראשונה העונה. כולם הרי זוכרים את ה"אליפות ללא הפסד" של מכבי חיפה בעונת 1993/4 עם אייל ברקוביץ', ראובן עטר, אלון מזרחי, אלון חזן, סרגיי קנדאורוב, אלון חרזי וגם מאמן הקבוצה כיום מרקו בלבול. אמנם גם לצהובים היו אליפויות ללא הפסד בשנות ה-50, אך היו אלו עונות קצרות בהרבה (22 מחזורים) וכדורגל חובבני לחלוטין. אם תהיה זו מכבי חיפה ש"תהרוס" עונה ללא הפסדים, תהיה זו ודאי נחמה קטנה לאוהדים הירוקים, שמתגעגעים לאותם ימים בהם הם שלטו בכדורגל הישראלי.

אז אחרי כל ההקדמות האמוציונליות, זה הזמן לעבור לשולחן הניתוחים. לקראת מה שעשוי להיות "משחק האליפות" הצהוב, החלטנו ב"מספרת לחיבור" לעמוד על חמש נקודות מפתח למשחק הזה ולבדוק מה מכבי חיפה צריכה לעשות כדי להיות הראשונה שמנצחת את הקבוצה הכי טובה בליגה. כדי לעשות זאת, נעזרנו כהרגלנו בנתונים שנאספו על ידי חברת InStat Sport (אינסטט ספורט). האם זה יעבוד? נדע במוצ"ש.

שחקני מכבי חיפה. מה צריכים לעשות? (רדאד ג'בארה)שחקני מכבי חיפה. מה צריכים לעשות? (רדאד ג'בארה)

1. חריקת בלמים - אחת הפעולות הראשונות שמרקו בלבול עשה כשהגיע לקבוצה היא לעבור לשחק עם שלישיית בלמים, כשעופרי ארד הוא אחד מהם באופן קבוע. לאחרונה, כשהרגיש שביסס את המערך הזה היטב, ניסה גם להתגמש ולעבור לשני בלמים. לעתים זה צלח יותר, לעתים, כמו במחזור שעבר מול בני יהודה, זה צלח מעט פחות. בכל מקרה, מול מכבי ת"א, נראה שעדיף לו לחזור למקורות.

מכבי ת"א היא קבוצה שלא משחקת עם שני חלוצים במרכז, אולם הגיוון שלה בחלק הקדמי מחייב את הסיוע בדמות שלושה בלמים. כי לא ממש משנה את מי מרכיב ולדימיר איביץ', מה שחשוב אצל מכבי ת”א העונה היא ההצטרפות החכמה של שחקנים רבים לחלק הקדמי. אופואדו או שכטר, עטר ואצילי או יונתן כהן, שני המגנים וכמובן דור מיכה (אליו נגיע בהמשך) - מכל אחד מהם יכול להגיע האיום. למעשה, לצהובים יש לא פחות מתשעה שחקנים שונים עם מעל 20 איומים לשער העונה כל אחד, יותר מכל קבוצה אחרת. שלישייה אחורית זריזה, מתואמת ובעיקר חכמה אמורה להיות הכרח במקרה שכזה.

עופרי ארד. יפתח בשלישיית בלמים? (עמית מצפה)עופרי ארד. יפתח בשלישיית בלמים? (עמית מצפה)

2. בעובי הקורה - כדי להשלים את תמונת המערך, כמו גם את תמונת היתרונות של מכבי ת"א, הגענו למרכז הקישור. השליטה שם של הצהובים על פני כל קבוצה היא פנומנלית, כאשר הקשרים (לא משנה אם מדובר בפרץ, גלזר, ריקן או מיכה הקדמי יותר) יודעים הן לסגור הגנתית היטב, הן להניע כדור והן להצטרף להתקפה בדגש על מסירות חכמות וחודרות הגנה.

לפיכך, גם עם שלושה בלמים, ייתכן שבלבול צריך לשקול גם שלישיית קישור חזקה במרכז. מנדז'ק, לביא, ואבו פאני היא התשובה המתבקשת, אולם גם איטורה הפחות יצירתי מהשלושה יכול להילקח בחשבון. הלחץ על המוסרים הטובים של הצהובים הוא מתבקש, במיוחד כשיש כל כך הרבה מהם - ל-12 שחקנים בצהוב יש ממוצע של יותר ממסירת מפתח אחת בממוצע ל-90 דקות כשמיכה הוא כמובן הבולט עם 4.6. אם לא יזכו ללחץ מתמיד, המסירות המסוכנות הללו יגיעו הרבה יותר, וכמוהן גם השערים.

ג'ורג' מנדז'ק. כמה קשרים? (עמרי שטיין)ג'ורג' מנדז'ק. כמה קשרים? (עמרי שטיין)

3. רק על הקווים - אחרי שדיברנו על סגירות וחיפויים, מישהו גם צריך לתקוף בכל המערך הזה כדי לנצח. ובכן, חדי העין שביניכם שמו לב שעד כה מדובר במערך די דומה לזה איתו משחקת נבחרת ישראל תחת אנדראס הרצוג וכידוע במערך זה ישנה חשיבות עליונה לשחקני הכנף. לחיפאים היה אמור להיות פתרון מצוין לכך, שכן ארנסט מבוקה הוא אחד המגנים הימניים המצטיינים בחלק ההתקפי העונה, כשהוא מוליך את הליגה בקרוסים עם 6 בממוצע ל-90 דקות. אולם הוא מורחק ובלעדיו, צריך לאלתר. נניח שרז מאיר אכן מוסט לאגף הימני, אם כן רמי גרשון לא אמור לשחק קיצוני שמאלי במערך שכזה, אלא שחקן עם אוריינטציה התקפית יותר.

מעמדה זו, לפחות לדעת המדור, יכול להגיע האקס פקטור של ההתמודדות. ציוות של שחקן התקפה מהיר בכנף, אולם כזה שיודע להגן, יכולה לעשות משהו שעד עכשיו לא ממש קרה, להפתיע את איביץ'. הפתעה כזו יכולה להיות בדמותו של מוחמד עוואד, לדוגמה. לעוואד יש 2.3 תיקולים בממוצע ל-90 דקות, יותר מרמי גרשון, כמעט כמו חבשי וריינן. גם ניקיטה רוקאביצה יכול לקבל את התפקיד (נוסה בעמדה בעבר אצל גיא לוזון, אך אצלו הכל בגדול לא הצליח), וכאופציה שמרנית יותר אפשר אפילו להפשיר את סאן מנחם מהפריזר. בהצבת שחקן התקפה על הקו יש כמובן סיכון מהפן ההגנתי, אולם ביחס לסיכונים אחרים שניתן לקחת, מדובר בסיכון מחושב. ובכל מקרה בלי סיכונים, יהיה קשה לנצח את הקבוצה הטובה במדינה.

מוחמד עוואד. יכול להיות ההפתעה (עמרי שטיין)מוחמד עוואד. יכול להיות ההפתעה (עמרי שטיין)

4. הטובות לנייחים - בסעיף זה תמצאו פרדוקס - האם מכבי ת"א יכולה לספוג ממצב נייח שמכבי חיפה לא יכולה לכבוש ממנו? וההסבר הפשוט: מכבי חיפה של בלבול היא קבוצת מצבים נייחים לא מבריקה. מתוך 18 שערי ליגה שכבשו הירוקים תחת המאמן, רק שניים הגיעו ממצב נייח (11 אחוז) - אחד מקרן ואחד מבעיטה חופשית ישירה. מכבי ת"א, לעומת זאת, סופגת לא פחות מ-50 אחוז משעריה במצבים נייחים, מהגבוהים בליגה - 4 מקרן, אחד אחד מבעיטה חופשית ישירה ואחד במהלך אחרי בעיטה חופשית. אז למרות שאינה מצטיינת בכך, מכבי חיפה חייבת לנצל כל הזדמנות שכזו ולשלוח את מיטב כוחותיה קדימה.

ושימו לב להתפלגות הקרנות של יריבות מכבי ת"א - מתוך 85 קרנות שהוגבהו לרחבה, 37 היו מדויקות והגיעו לשחקן התקפה, 16 הגיעו לכדי איום לשער (19 אחוז) ו-5 הסתיימו ברשת (4.7 אחוז). האיזור המסוכן ביותר להגביה אליו אצל הצהובים הוא לא הפינה הקרובה או הרחוקה, אלא "איזור השוער", קרי מרכז הרחבה, עד כתשעה מטרים מהשער. פרדראג ראיקוביץ' אמנם בעונה מצוינת, אולם מתוך 20 הכדורים שהוגבהו לאיזור זה, 7 הסתיימו באיומים (35 אחוז) ו-3 ברשת (15 אחוז). סיכוי לא רע בכלל. וכאן שוב נכנסת הבעיה - בתקופת בלבול שלוש קרנות בסך הכל הוגבהו לאיזור זה בכל המשחקים של הקבוצה גם יחד (2 של פלקושצ'נקו, אחת של פריי). פריי, אגב, מתגלה כמרים טוב, כשמתוך 15 קרנות שהרים עד עכשיו, 10 היו מדויקות, 6 הסתיימו באיום ואחת ברשת. אולי ממנו, אם כן, תבוא הגאולה במשחק הזה.

קרים פריי. המרים העיקרי (עמרי שטיין)קרים פריי. המרים העיקרי (עמרי שטיין)

5. 15 דקות תהילה - מכבי תל אביב היא קבוצה מסוכנת בכל 90 הדקות, בתוספת הזמן ולפעמים גם ב"הבה נגילה" של אחרי, אולם בכל מחצית ישנן כמה דקות מסוכנות יותר מכל. הצהובים של איביץ' יודעים פעמים רבות לתת את האגרוף המהמם הראשון שלהם בדקות האחרונות של המחצית הראשונה, נותנים ליריב לחשוב שהסדר שב על כנו, ואז מנחיתים אגרוף נוסף, שהוא בדרך כלל גם הנוק אאוט המנצח.

ובמספרים - 13 שערים כבשה מכבי ת"א בין הדקה ה-30 לשריקה למחצית ו-13 נוספים היא כובשת בין הדקה ה-60 ל-75. כמה שערים היא ספגה בדקות אלו? שניים. בכל המשחקים גם יחד. אין זה אומר שלמכבי חיפה יהיו את הכלים לעצור זאת (גם אם יעשו את כל מה שציינו בסעיפים הקודמים), אולם עצם המודעות לכך, יכולה גם היא לתרום ולו במעט ולדעת שאסור להוריד את סף הריכוז בדקות האלו. יש לדבוק בתכנית המשחק, לשמור על עמדות המוצא, אה כן, וגם כמה תפילות לאלילת המזל לא יזיקו.

שחקני מכבי ת"א חוגגים. השאלה רק מתי (רדאד ג'בארה)שחקני מכבי ת"א חוגגים. השאלה רק מתי (רדאד ג'בארה)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה