התיקו המאופס של מכבי תל אביב מול הפועל חדרה המתגוננת באצטדיון בלומפילד יכול להיות אחד מהמשחקים שבהם הצהובים יבכו על איבוד נקודות בסיום העונה, שכן כעת הצמרת צפופה – מכבי חיפה והפועל באר שבע לא מפספסות הזדמנות נגד הקבוצות הקטנות והבינוניות. בינתיים, שתיהן הספיקו לחבר את החלק ההתקפי שלהן ואף לכבוש 12 שערים כל אחת.
בחזרה לאלופה: איביץ’ עלה נגד בית”ר ירושלים בחוץ עם שלישייה התקפית שהביאה לו ניצחון מוחץ בדמות 0:4 בטדי, כאשר הרכיב את אילון אלמוג לצידם של יונתן כהן וצ’יקו אופואדו. אמנם השניים האחרונים היו מעורבים בכל ארבעת הכיבושים, אך אלמוג סיפק משהו שהיה חסר להתקפה הצהובה-כחולה מתחילת העונה – מהירות, תנועה בלתי פוסקת ודריבל שמושך את הגנות היריב החוצה. אפשר להגיד ששחקן הכנף בן ה-20 לא סיפק מספרים בצמד המשחקים שבהם שותף, אך הוא בהחלט היה יעיל ומשך תשומת לב לטובת חבריו לקבוצה.
אילון אלמוג בטדי. הצלע החסרה בהתקפת מכבי ת"א (אורן בן חקון)המאמן הסרבי ללא ספק החזיר אליו בשבועות האחרונים את השליטה בסגל. הוא השאיר את יונתן כהן ואלירן עטר ביציע נגד מכבי חיפה, דבר שככל הנראה לימד אותם לקח להמשך (היה אפשר לראות איך הראשון עלה בגישה שונה נגד בית”ר). ברגע שהצהיר על חזרתם של אייל גולסה ואורוש ניקוליץ’ מפציעה, השניים תפסו מקום נכבד על הספסל ואף קיבלו דקות. יחד עם שובו של עומר אצילי, התחרות גברה במהרה בקריית שלום.
ואז הגיע משחק הנפילה מול חדרה בבית. כולם ציפו שמכבי תל אביב תתפוצץ לאור הניצחון האחרון, אלא שהיא רשמה נפילה שהיא שוות ערך להפסד כך ש-25 אלף אוהדים הגיעו לבלומפילד והתאכזבו ממשחק ההתקפה הכושל. ראשית כל, איביץ’ פתח ללא טעם עם קישור מעובה והגנתי בזמן שחדרה לא מתכוונת לעבור את החצי. דווקא במשחק כזה שימוש בגולסה או ניקוליץ’ היה הכרחי.
ניק בלקמן. הקרדיט שמקבל מאיביץ' מיותר (חגי מיכאלי)טעות נוספת הייתה להמשיך ולהתעקש על ניק בלקמן ב-11 שממשיך לא להוכיח את עצמו בזמן שאלמוג נשאר מחוץ לסגל. האנגלי שחזר לקדנציה שנייה, מבליט את המחסור בחלוץ דומיננטי ועושה רושם שלא מצליח להתאים את עצמו לרמה המתבקשת. גם כניסתו של אלירן עטר להתמודדות לא הועילה ומכבי ת”א מצאה את עצמה חסרת אונים בביתה ללא פיתרון התקפי והוצאה מיותרת מהסגל של אלמוג הצעיר והרעב.
הכתוב הוא טור דעה.