לסכם בטור של כמה מאות מילים את הקריירה של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב זה יהיה קשה מאוד, אבל אני חושב שמספיק השם ג'ורדי קרויף, בשביל שנגיד כמה מילים על פועלו בשש שנים האחרונות בצהוב.

היו תקופות טובות ופחות טובות, אבל שלא יהיה לכם ספק, ג'ורדי הטביע את חותמו בכדורגל הישראלי, ועשה את זה בגדול, מה שלא הרבה מאמנים ומנהלים זרים עשו בעבר בישראל.

מיץ' גולדהאר וג'ורדי קרויף (שחר גרוס)מיץ' גולדהאר וג'ורדי קרויף (שחר גרוס)

ג'ורדי הגיע למכבי ת"א כשהיא הייתה מרוסקת, כשהרחוב היה מנהל אותה. הוא שינה סדרי עולם, סגר את מתחם האימונים לתקשורת ולקהל והכניס דרך מקצוענית ואירופאית למועדון שכשל כל כך הרבה שנים.

למזלו הטוב של ג'ורדי, זה הצליח לו כבר בהתחלה ואחרי שנה–שנתיים שהוא הביא אליפויות, ראו בו מיץ' גולדהאר ומכבי ת"א משיח שרק בזכותו המועדון עלה על דרך המלך. למרות שאני חושב שגולדהאר הוא המשיח של מכבי ת"א.

אבל אם להיות כנים ולהסתכל על אחוזי ההצלחה של קרויף במכבי ת"א, אז הם עומדים כרגע על 50%. אם אני רוצה לנקוב בהצלחה הגדולה, אז זה קודם כל מיץ' גולדהאר והכסף הגדול, התנאים שהוא מעמיד למכבי ת"א, ואחריו ג'ורדי שבשנים הראשונות היה נהדר, אבל עם הזמן דעך ובשנתיים-שלוש האחרונות מכבי ת"א לטעמי כבר לא הייתה בראש מעיניו. עוד בהיותו בתפקיד המנהל הספורטיבי נהג ג'ורדי לטייל הרבה בברצלונה ובעולם ופחות בקריית שלום, את כל הקטע המקצועי הוא השליך על המאמן והעוזרים שלו. בשנים הראשונות כשלקחו אליפויות, המאמנים היו גורם מכריע בזכיות האלה.

ג'ורדי לא התערב לאוסקר, לסוזה, ולפאקו; הוא התערב רק בצד הניהולי, אבל לא בהרכבים ובחילופים.

מיץ' גולדהאר. המשיח האמיתי של מכבי ת"א (שחר גרוס)מיץ' גולדהאר. המשיח האמיתי של מכבי ת"א (שחר גרוס)

אין ספק שהשם ג'ורדי קרויף הולך לפניו וההילה סביבו עשתה את שלו אצל הבעלים מיץ' גולדהאר, אבל גם כיום מיץ' וג'ורדי הבינו כל אחד מהם לחוד שהתשוקה של קרויף דעכה בקטע של מכבי ת"א והגיע הזמן להיפרד. בתור מאמן ג'ורדי לא הטביע את חותמו, החלטה נהדרת של מיץ' להודות לו על השנים הטובות ולומר בפה מלא, ג'ורדי עשה שינוי גדול במועדון הזה. נכון שמבחינה מקצועית אני חלוק, החתמות תמוהות בסכומים דמיוניים, זרים חלשים שהביא למכבי כאשר ציפו ממנו לזרים ברמה אחרת בשל השם והקשרים שלו, וההיעלמות שלו לתקופות מהמועדון.

אבל בגלל השם ג'ורדי קרויף, נזכור לו את הדברים הטובים, והיו הרבה כאלה. זה הזמן גם להודות לו שהיה שש שנים בכדורגל הישראלי, בכל זאת לא כל יום מגיע לפה שם כזה גדול.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה