בית”ר ירושלים רשמה 1:2 מתוק על אתלטיקו מדריד הערב (שלישי) במשחק ראווה, אבל כעת בקבוצה כבר חושבים על העונה הבאה ושם בולט שקושר לעזיבה הוא בלם הקבוצה טל כחילה. השחקן לא קיבל הצעה מהקבוצה להמשיך במועדון וצפוי לסיים את דרכו בבירה שנתיים אחרי שחזר מההשאלה לבני יהודה.

אביו של טל שסיים את המשחק עם דמעות, אהוד כחילה, אמר: “יום עצוב מאוד עבורי. חשבתי שטל שגדל בבית״ר וגדל על מורשת המועדון יסיים שם את הקריירה, אבל לצערי היום זה הסתיים והילד המדהים הזה ממשיך למטרה הבאה שלו”.

שחקני בית"ר ירושלים חוגגים (חגי מיכאלי)שחקני בית"ר ירושלים חוגגים (חגי מיכאלי)

עוד הוסיף האב: “אני רוצה למסור תודה ענקית למשפחת בית״ר ובמיוחד לקהל האדיר שתמך בטל תמיד ונתן לו כל כך המון אהבה אנחנו נתגעגע להר הגעש של טדי ובמיוחד לכם האוהדים  הנפלאים הכי טובים בעולם. תודה לך בית״ר”.
 

הבלם נפרד בפוסט מרגש באינסטגרם: “חונכתי להיות בית”רי מלידה, ככה זה, בסופו של דבר שחקן ממשפחת כחילה, יישאר על המגרש עם מדים של בית"ר, גם עם תחבושת על הראש או עם אף שבור. תודה לך בית"ר ירושלים על עשור מרגש. תודה לכם אוהדים על אהבה ותמיכה בלתי פוסקת”. המכתב המלא לפניכם.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

10 שנים בדיוק עברו מאז אותו רגע. טלפון באמצע היום ממנחם נידם, מנהל הקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים. עניתי בקול רועד וכל מה שאני זוכר זה "תגיע מחר בשעה 10:00 לבית וגן לאימון הבוגרים". ניתקתי וחשבתי שאני בחלום. המשפחה מסביבי התרגשה לא פחות ממני, אבל אבא אהוד הוריד אותי לקרקע. "טל, השגת את המטרה הראשונה, אבל עכשיו מתחילה העבודה הקשה להכלל בסגל". שנה לאחר מכן תחת המאמן אלי כהן "השריף", הגיע הרגע הראשון הגדול בקריירה שלי. שישי בצהריים, יום לפני משחק, הלכתי לראות את דף הסגל שהמאמן פרסם, השם שלי היה שם. השגתי את המטרה השנייה שלי. כל הקבוצה פירגנה, זה היה רגע מאושר, אבל אבא אהוד שוב איפס אותי: "יופי טל, כל הכבוד, עכשיו עובדים קשה יותר למטרה הבאה שלך ללבוש את המדים במשחק רשמי". חודש וחצי עבר ומצאתי את עצמי פותח בהרכב במשחק רשמי של בית"ר ירושלים מול הפועל חיפה. זה אומנם הסתיים בהפסד 1-3, אבל יצאתי מהמשחק בהרגשה טובה שהצלחתי להראות קצת ניצוצות ממשפחת כחילה הרי לא קל להיכנס לנעליים כאלה גדולות. עונת 2014-15 כללה בתוכה את רגע השיא בקריירה שלי, זהו ללא ספק אחד מהימים הכי טובים שהיו לי בחיים. אצטדיון טדי, 28 אלף אוהדים, דקה 70, מול הפועל תל אביב, והנה אני, טל כחילה, כובש את שער הבכורה מול היריבה הגדולה. האצטדיון רעד. אין לתאר במילים את התחושה. גם היום כשאני נזכר באותו הרגע עוברת בי צמרמורת. מכאן המסלול היה קל יותר. תפסתי מקום בהרכב, המועדון הגיע בכל שנה לליגה האירופאית ובעונה הקודמת אף זכיתי לכבוש את שער העונה ולהיות חלק מההישגים של בית"ר ירושלים. אז איך מסכמים עשור? זה נראה עולם ורוד למי שמסתכל מבחוץ. אבל האמת היא שהחיים של כדורגלן לא פשוטים. עברתי משברים גדולים, כאלה שהיו קרובים לשבור אותי. אבל המשפחה שלי שמרה עליי תמיד וגרמה לי להישאר בבית"ר ירושלים גם בימים שהיו קשים ועצובים יותר. כך חונכתי, להיות בית"רי מלידה. ככה זה, בסופו של דבר שחקן ממשפחת כחילה, יישאר על המגרש עם מדים של בית"ר, גם עם תחבושת על הראש או עם אף שבור. תודה לך בית"ר ירושלים על עשור מרגש. תודה לכם אוהדים על אהבה ותמיכה בלתי פוסקת. ומחר? מחר אקום לבוקר חדש ואחפש את המטרה הבאה שלי. מקווה לשוב ללבוש את המדים הצהובים ולפגוש אתכם שוב בטדי בצד הנכון ????

A post shared by Tal Kahila 6 (@talkahila6) on

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה