אם תשאלו אותי, הסיפור הלוהט של הכדורגל הישראלי הוא השופט אוריאל גרינפלד, חד וחלק! אינני מבין איך סיפור הצלחתו המסחררת של האיש בשחור נותר כמעט מתחת לרדאר של התקשורת הישראלית?
אינני מכירו, אישית, אך יודע להעריך את הישגו הכביר! הוא עושה זאת בענווה, ללא רעשים וצלצולים, פוגש בסמכותיות, בגובה העיניים את כריסטיאנו וקייליני, את קרוס, בנזמה וראמוס ללא רגשי נחיתות, ללא מורא, בגובה העיניים ובבטחון רב.
מאז מנחם אשכנזי ז״ל ששפט בגביע העולם באנגליה ב-1966 ואברהם קליין יבדל לחיים ארוכים ששפט באופן חסר תקדים בשלושה מונדיאלים ב 1970, 1974 וב 1982, יש לנו במה להתגאות. זהו אירוע שכולו גאווה, התרוממות רוח וסיפוק. איגוד השופטים יכול לזקוף קומה, אנחנו אמורים להעריך וגרינפלד, אם תמשיך בדרכך המוצלחת עוד תשפוט ביורו הקרוב ובמונדיאל הבא עלינו, בקטאר, לטובה. צל”ש!
שופטי ישראל הסופגים על בסיס שבועי קיתונות של ביקורות, מעמדם הולך ומתדרדר בעיני הבריות, יכולים להביט קדימה ולהאמין שגם הם יכולים (הצעירים). אני מקווה רק שבהשראת הצלחתו של גרינפלד ובשוך הקורונה הארורה (תקווה מופרכת ?!) יפעלו קברניטי הכדורגל להפיכתם של שופטינו למקצוענים כדי שנהפוך את הכדורגל הפרובינציאלי שלנו לאיכותי ומקצועני.