יוסי בניון הוא בעיניי אחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות המדינה. גם היום יוסי הוא אחד מהמרתקים בליגה. חכם, קליל, אינטליגנטי, משפיען ואפילו לעיתים דומיננטי. ובעיקר נוף אחר בליגה המשמימה שלנו.
התנהלותו של המאמן בני בן זקן בסוגיית בניון גובלת בהתעללות; התאפקתי פעם אחר פעם, כססתי ציפורניים, היססתי, חרקתי שיניים והבלגתי. והכל בעל כורחי. כי אני מאמין בסמכותו המקצועית של כל מאמן.
אם בניון היה בפגיעה דרמטית ביכולתו, הייתי מבין ונכנע. כי ברור שאני שומר חסד לשחקנים שעיצבו את פני הכדורגל שלנו, אבל אל מול הדעיכה לא הייתי פוצה פה, מצקצק. הבעיה, שהללו חוזרים מעדנת הכדורגל העולמי, נתקלים הם בלבנט שלנו בבוז ובכפיות טובה.
יוסי בניון. אחד הכדורגלים בתולדות הכדורגל שלנו (אורן בן חקון)וכך בדיוק קורה ליוסי! למרות יכולתו הסבירה פלוס, מאמנו מתעקש שדווקא הוא, המאמן, הוא אביר הכדורגל ובעל הידע המופלג ביותר.
בני בן זקן, שבאופן אישי אני מחבב אותו, חושב שכולנו טיפשים ומטומטמים. אפשר לומר הכל על אוהדי בית”ר ירושלים, אך הקהל הזה מבין כדורגל, ובעמדתו האוהדת לבניון, הוא אינו מוכן שילעגו לאינטליגנציה שלו.
בניון לא יכול להיות חילוף שני או שלישי על בסיס קבוע. ולעיתים אף להיות לא משותף לחלוטין. גם ביכולתו היום הוא ראוי לחולצת ההרכב הראשון בכל קבוצה, ואם לא, אז כחילוף משמעותי ומכובד במהלך המשחק.
בני בן זקן. "חושב שכולנו מטומטמים" (עמית מצפה)מה שעובר יוסי תחת ניהולו המקצועי של בן זקן זו השפלה, ביזוי וכאמור אף התעללות. בניון הוא אגדת כדורגל והיום, על אף גילו המתקדם, 37, הוא עדיין כדורגלן בחסד. הוא ראוי בזכות ולא בחסד. קסמיו, פעולותיו, ראייתו, תפעולו המהפנט בכדור והידע שיש לו, כל אלה מעניקים לו מקום של כבוד.
למה אנחנו “מתים” על שחיטת פרות קדושות בכדורגל הישראלי בכוח?! מדוע איננו מכבדים את נבחרינו ומיטב בנינו?! מדוע תעודת הזהות קובעת ולאו דווקא היכולת?! אני מזמין אתכם לבדוק בגוגל כמה שחקנים בגילו של יוסי ממשיכים לעטר את הרכבי קבוצותיהם בגאון, ובעיקר בכבוד מקצועי וציבורי, לעיתים בזכות עברם המפואר.
בניון עדיין קוסם (זכויות היוצרים שמורות כמובן לאייל ברקוביץ’. ז.ב). הוא עדיין בעיניי אגדה בהתהוותה, הוא ראוי לכבוד אלמנטרי. לא תזיק מעט יראת כבוד, מעט הערכה, מעט הגינות והוגנות, מעט מקצועיות.
יוסי בניון. עדיין קוסם (אורן בן חקון)מדוע לגרום לבחור להיות כבוי, למה לגרום לו לאבד את תשוקתו ומדוע לעזאזל מתעקשים להפרישו בכוח; תנו לאיש לבחור את העיתוי ובינתיים גם להעניק לו את הכבוד. מתוקף הבסיס של כבוד האדם וחירותו, אני תובע את זכותו להמשיך כל זמן שירצה בכך. ואת חובתם של מאמניו להתייחס אליו בכבוד ולבדוק אותו על פי אמות מידה מקצועיות, אבל בעיקר שלא ינהגו בו באכזריות.
חבל שלא שמעת יוסי בקולו של ברקו בזמנו, שהתחנן בפניך לא לחזור לשחק בארץ כדי לא לעבור את הוויה דולורוזה שהוא עבר. לא הקשבת ואתה נמצא בעיצומה של אותה מנהרת כאבים וייסורים. זכרו, ידידיי המשתייכים לקבוצת האגדות שמשחקים בחו”ל, אל תשובו בשום פנים ואופן למגרשינו המקוללים, כדי שלא תחוו את מה שעבר אייל בזמנו ויוסי כיום.