רנה מולנסטיין הפסיד במו ידיו את המשחק של מכבי חיפה. מאמן הירוקים, שעד היום זכה רק למחמאות, לא הגיע הפעם מוכן למשחק. ציפיתי שבמשחק כזה חיפה תפתח עם שני חלוצים, אבל היא דווקא עלתה בהרכב לא נכון והייתה צפויה ושבלונית.
לעומת ההולנדי, רן בן שמעון הכין את קבוצתו למשחק וידע בדיוק באיזו צורה היריבה תשחק. מאמן בית”ר, שהגיע לחוץ למשחק בגלל כל הרעש מסביב, הכין תכנית משחק סדורה וידע בדיוק מה הוא רוצה לראות מהשחקנים שלו.
לא זכורה לי תקופה ארוכה כזו יכולת חלשה של מכבי חיפה. מולנסטיין הציב שחקנים לא בעמדות שלהם ואלו נראו כלא מבינים מה המאמן רוצה מהם. למשל, רועי קהת היה צריך לשחק באגף או באמצע? איסמעיל ריאן לא הבין האם הוא קיצוני או שמא מגן, והגולים של לידור כהן באו גם מהצד שלו.
רנה מולנסטיין. אחראי להפסד (עמרי שטיין)מהדקה הראשונה בן שמעון בנה על הבעייתיות בתפקוד של ריאן, והצהובים שחורים תקפו בעיקר מהצד שלו. הירוקים לא היו פרוסים בצורה נכונה על המגרש והנעת הכדור שלהם הייתה שקופה ומסורבלת.
איבודי הכדור הובילו בסופו של דבר לספיגה מהתקפות מתפרצות. בסביבות הדקה ה-65, בן שמעון סימן לשחקניו ללכת לאחור, אלו נתנו ליריבה לתקוף וניצלו כל חטיפה להתקפה מתפרצת.
ציפיתי משחקני חיפה לעלות בהתלהבות ואגרסיביות ועם מוטיבציה כדי לחזור למשחק, אבל זה לא קרה. לא הייתה הנעת כדור מצד שחקני חיפה וכל משחק ההתקפה שלהם היה מקרי.
רן בן שמעון. הכין תכנית טקטית מעולה (עמית מצפה)מנגד, בית"ר ירושלים הציגה משחק טוב של כל השחקנים ובראשם דן איינבינדר, שהיה מעולה. הקשר ביחד עם דוד קלטינס, וכמובן לידור כהן ושאר השחקנים בצהוב-שחור הציגו משחק מסודר ונחוש.
היחיד שהפתיע לטובה אצל המפסידה, היה הקהל. למרות ההפסד, האוהדים עמדו בסיום במשך דקות ארוכות והריעו לשחקנים שלהם, מחזה כזה לא זכור לי בכל שנותיי כשחקן במועדון.