נכון, בית"ר ירושלים יכולה להרגיש מאוכזבת אחרי מחצית ראשונה מצוינת נגד הפועל באר שבע, שלא תורגמה ליותר משער אחד. בסופו של דבר המשחק נחתם בחלוקת נקודות די צודקת, אך תרשו לי להתעכב רגע על העונה של החבורה מהבירה. גם אם תסיים רביעית ותגיע למוקדמות הליגה האירופית וגם אם לא, העונה של בית"ר ירושלים היא לא פחות מאשר הצלחה כבירה, אדירה, נדירה. לא פחות. למה? יש המון סיבות.

להזכירכם, בחמש העונות האחרונות בית"ר הייתה בפלייאוף התחתון, ולא אחת גם נלחמה נגד הירידה. שינוי כזה דרמטי תוך עונה, ממאבקי ירידה למאבקי צמרת, הוא הצלחה. ולא נתייחס ללחץ שיש במועדון כמו בית"ר, לאוהדים המעורבים (מדי) ולאווירה העוינת מסביב. על אף שגם מיקומה בטבלה לצד כל אלה, זו הצלחה.

יש ערימה של חבר´ה על הדשא. והם מוכשרים (רדאד ג´בארה)
יש ערימה של חבר´ה על הדשא. והם מוכשרים (רדאד ג´בארה)
 

החלפת מאמנים באמצע עונה זה צעד שתמיד מעורר זעזוע, ומתכון לא מבוטל לחוסר יציבות. תראו מה זה עשה בהפועל פתח תקווה ובהפועל חיפה ומנגד, תראו מה זה עשה בבית"ר ירושלים. וזו הצלחה. מאמן שבונה על שני בלמים להרכב הראשון, מאבד את שניהם בן רגע למאבקים האחרונים בליגה ומצליח למצוא פתרונות יצירתיים ויעילים שמביאים תוצאות, זו הצלחה.

בעלים שמכתיב דרך מקצועית, מתערב בשיבוץ השחקנים ובכל זאת רואה את קבוצתו מנצחת, זו הצלחה. אה, כן. עוד משהו. זוכרים שבחור אלמוני המתין לו מתחת לבית וירה בו מטווח אפס? זה קרה ממש לפני כמה שבועות. מועדון שממשיך להתרכז בעיקר למרות האירוע הפלילי וכשעננת חוסר ודאות מוחלטת ניצבת מעליו, זו הצלחה. והייתה גם איזו פליטת פה של המאמן, פליטת פה לא נעימה שגררה תגובות זועמות בארץ ובעולם. להמשיך לעסוק נטו בפן המקצועי אחרי כל אלה, זו הצלחה.

גיא לוי. עונה מצוינת כמאמן בית&qout;ר ירושלים (רדאד ג´בארה)
גיא לוי. עונה מצוינת כמאמן בית"ר ירושלים (רדאד ג´בארה)
 

אלא שמעל כל אלה, ועל אף שהיא לא תמיד מנצחת בצורה משכנעת, לפעמים אפילו מאבדת נקודות בצורה בלתי נתפסת, ההצלחה הגדולה של בית"ר היא הכדורגל. שחקנים צעירים ומוכשרים שעולים על כר הדשא וטורפים אותו לצד פגיעה מצוינת בזרים. לעומת קבוצות אחרות בליגה, שממוקמות אפילו גבוה ממנה בטבלה, המשחקים של בית"ר הם פשוט מרתקים, קצביים ובעלי כדורגל נהדר. המחצית הראשונה באצטדיון המושבה הייתה מהמשובחות שצפיתי בהן העונה.

אז אמנם יש עוד הרבה דברים לתקן במועדון כמו בית"ר ואני האחרון שיצודד בו בעיניים עיוורות, אך לעיתים מותר ואף רצוי לשים לב גם לחצי הכוס המלאה. ההצלחה היחסית של בית"ר היא בעיקר למרות, אך לא פחות מזה - בזכות.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה