איך שגלגל מסתובב לו. רק לפני מספר שבועות כולם כבר חישבו לאחור את קיצה המתקרב של בית"ר ירושלים, והופ, קיבלנו מועמדת לאליפות. מועמדת אמרתי? עדיף שנקרא לדברים בשמם, פייבוריטית.
נתחיל בעובדות: לבית"ר ירושלים יש את אחד מהסגלים הטובים בליגה. למרות הקיץ הארוך שעבר על מחזיקת הגביע, הגיע המושיע גומא אגאייר, שם 4 מיליון דולר כערבות ושיחרר את אחד המועדונים הגדולים בארץ מאימת המפרק.
לאחר שהתפזר ענן הדאגה, נשארנו עם קבוצה מצוינת, שכוללת את שני השחקנים הישראלים הכי טובים בליגת העל: ברק יצחקי ואבירם ברוכיאן (הסדר לא מחייב).
חלוצים? יש ועוד איך (תמוז, יצחקי, בן שושן). בעצם, לאיזו עוד קבוצה יש כזה עומק בחלק ההתקפי? קישור? לא מדהים כמו בימי בואטנג ואלברמן, וגם עזיבת פרננדז היא מכה, אבל עידן טל ועידן ורד מהווים חוליית קישור סבירה לחלוטין. הגנה? מאייבי פחות טוב מקאלה, אבל לא באופן ניכר, בנאדו וגרשון הם צמד הבלמים הטוב בארץ, וגם אלברז הוא המגן הימני הכי טוב בליגה.
 |
| ברק יצחקי. כל עוד הוא וברוכיאן בבית"ר - היא פייבוריטית (תומר גבאי) |
|
תוסיפו לכך קהל מסור ונאמן שמגיע למשחקי חוץ במאסות מרשימות, איצטדיון ביתי שקשה לחלץ ממנו נקודות ומאמן מנוסה שאוהב כדורגל התקפי שמתאים לרוח המועדון - ותקבלו את אחת משלוש הקבוצות הטובות בליגה מינימום.
זו גם הסיבה, שאוהדי בית"ר צריכים לפרגן גם לירוקים ולאדומים (אני יודע שזה קשה להם במיוחד) במשחקיהם באירופה. עד עכשיו קבוצות ישראליות הוכיחו שהישגים באירופה מגיעים על חשבון הצלחה מקומית, ואם שתיהן יצליחו להעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית בית"ר תיהנה מעודף רעננות על פניהן.
בנוסף, חיפה כמובן יכולה להעפיל גם לשלב הבתים בליגת האלופות, מה שכנראה יהפוך אותה לבלתי רלבנטית לחלוטין במירוץ האליפות, כי באמת שקשה מאוד מנטלית לארח את ריאל מדריד, ברצלונה או יונייטד ולאחר מכן להתייחס באותה רצינות לאשדוד, עכו או נצרת.
 |
| שחקני בית"ר. סגל עמוק ואיכותי (אמיר לוי) |
|
עובדה נוספת שתשחק לטובת בית"ר היא השיטה ההזויה, הטפשית, חסרת הספורטיביות, המיותרת והעלובה שהעניקה לנו ההתאחדות לכדורגל. בשיטה זו, 5 המשחקים האחרונים בעונה הם גם החשובים ביותר, והעובדה שלירושלמים לא צפוי קמפיין אירופי רק תעזור להם להגיע טריים מול הפועל תל אביב ומכבי חיפה, שצפויות ליפול מהרגליים במקרה של הצלחה אירופית.
הכתוב הינו טור דעה