אני לא יודע אם שמתם לב, אבל אתמול בלילה נפל דבר. ניסן יחזקאל הוא דון קישוט של הכדורגל הישראלי.

ניסן בשבילי יצא אתמול בלילה מאמן שיש לו אומץ, וזו פעם ראשונה שמאמן, ערב גמר גביע המדינה, בו הוא יכול להגיע להישג הכי גדול שלו מבחינה מקצועית, קם ועוזב בטריקת דלת את קבוצתו.

לא ייתכן שאחרי שמאמן עובד כל השבוע עם קבוצתו, יבוא הבעלים או מי שלא יהיה וירצה לקבוע הרכבים, חילופים וסגלים.

אין לי בעיה כאשר בעלים שנותן ותורם הרבה כסף מביע את דעתו, יושב עם המאמן שלו פעם בשבוע-שבועיים, מדסקס ביחד על כדורגל ואומר לו מי מהשחקנים שמועדפים עליו. אבל מפה ועד לקבוע הרכבים וחילופים, להתערב למאמן בשיטה יסודית ולהפריע לו למרות שאף בעלים לא נמצא בכל אימון, זה כבר דבר אסור.

ניסן יחזקאל. מעשה שיישאר שנים רבות (שחר גרוס)ניסן יחזקאל. מעשה שיישאר שנים רבות (שחר גרוס)

ניסן יחזקאל עשה אתמול מעשה שייזכר לו לטובה שנים רבות, לטעמי יותר מכל הישג ספורטיבי על כר הדשא.

הגיע הזמן שיקום גבר אחד בעיר הזאת ויגיד – זהו, די, נמאס לי שמתערבים לי בקביעת ההרכבים, נמאס לי שרוצים לעשות את החילופים במקומי.  גם למאמן יש את הכבוד שלו. הרי אנחנו יודעים שבשנים האחרונות מעמד המאמן בשפל חסר תקדים, אז הנה סוף סוף קם מאמן אחד והוכיח שאפשר לעשות את זה גם אחרת.

אני מחזיק מיצחק שום, איש מקצוע משכמו ומעלה, אני לא מבין איך הוא נתן לכל הסיפור הזה להתגלגל בצורה כזאת. הרי הביאו אותו בשביל הדברים האלה, לעשות את ההפרדה בין הבעלים למאמן. חבל ששום שהיה מאמן כל החיים שלו נטה ללכת עם הצעד של ברק אברמוב, זאת במקום ללכת לברק, להסביר לו ולגרום לו להבין שהמאמן הוא הסמכות הבלעדית בקביעת ההרכבים.

אני מצדיע לניסן יחזקאל. אמנם הוא הפסיד את הצ'אנס לקחת גביע, אבל בשבילי הוא יצא תותח אחד גדול.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה