מי שעוקב אחרי משחקי ליגת ג’פניקה מחודש לחודש ומשבוע לשבוע, בוודאי לא מתקשה להבחין בכך שהרמה רק יורדת. תמיד אנחנו הפרשנים נוהגים להאשים את המאמנים בטקטיקה מוגבלת וחוסר רצון לשחק כדורגל התקפי, אבל הגיע הזמן שנבוא בטענות גם לשחקנים, שלא מצליחים לייצר איכויות על המגרש. צריך להכיר בכך שאחרי שהמאמן בוחר הרכב וטקטיקה, לשחקנים יש חלק נכבד בכל הרמה הירודה.

המשחק בין בני סכנין לבית"ר ירושלים היווה דוגמה לכדורגל נטול איכויות כשמעל כולן עמדה עובדה סטטיסטית אחת בולטת – בית"ר לא בעטה למסגרת בכל 90 הדקות, מה שאומר דרשני, לא על המאמנים, לא על בעלי הקבוצות, אלא על קודם כל על השחקנים.

טל בן חיים וחאלד חלאילה (איציק בלניצקי)טל בן חיים וחאלד חלאילה (איציק בלניצקי)

משה חוגג כעס עליי כשאמרתי שמבחינה מקצועית הציון של המועדון תחת פיקודו הוא אפס עגול. אז נכון, חוגג לא משחק, הוא הבעלים, אבל מאז שהגיע למועדון הפן המקצועי הוא כישלון גדול, הרמה נמוכה, והקבוצה לא מתרוממת לשום מקום. עד עכשיו הציון הוא נכשל, ולא רק בגלל המיקום בטבלה, אלא בגלל האיכות הלא משכנעת שהקבוצה מציגה בחודשים האחרונים. המשחק הנוכחי היה סיוט מתמשך. בית”ר אומנם מנסה, אבל לא מסוגלת לייצר מצב אחד לאורך כל המשחק.

אגב, לא אהבתי את החילוף של ניר קלינגר לקראת סוף המשחק, כשהוא בחר להוציא את אנתוני וארן ובמקומו להכניס את אופיר קריאף. כאשר אתה מחפש להבקיע, זו טעות מבחינתו של המאמן להוציא חלוץ ולהכניס קשר שתאפיין יותר ביכולות הגנתיות. מסכנין לעומת זאת, אין לי הרבה ציפיות. הקבוצה במשבר גדול וגם עמיר תורג'מן לא מצליח להוציא דבר. ההקלות שיש לעמיר הן שמאז שהגיע הוא סובל מחוסר מזל שנוגע לפציעות של הכוכבים שלו.

ניר קלינגר (איציק בלניצקי)ניר קלינגר (איציק בלניצקי)

לעומת כדור השינה באצטדיון דוחא, המרענן הרשמי של המחזורים האחרונים זו כמובן מכבי חיפה. אני לא יודע אם לקרוא למרקו בלבול המלך החדש, אבל כמו אולה גונאר סולשיאר במנצ’סטר יונייטד, הוא הרים מחדש את המועדון וייצב את השורות בקור רוח ובשקט הנפשי שלו.

הירוקים לא משחקים כדורגל גדול, אבל בהחלט אפשר לומר שחל שיפור מקצועי והם לפחות נראים כמו קבוצה מאורגנת, מאומנת וממושמעת, בה כל שחקן יודע מה הוא עושה על המגרש. נכון, תמיד שאין עליה לחץ של אליפות בשנים האחרונות מכבי חיפה מתחילה לשחק ולנצח. אני אישית לא מתלהב מהניצחונות, אבל אי אפשר להתעלם שזו פעם ראשונה מזה המון שנים שהקבוצה מייצרת ארבעה ניצחונות רצופים.

בינתיים, מרקו זה המלך החדש – הבחירות שלו טובות, המשמעת הטקטית נהדרת והכי חשובה היא העובדה שהמאמן החדש לא יוצא מגדרו, כי בתוך תוכו הוא יודע שסגל השחקנים שלו הוא בינוני ומטה מבחינה מקצועית, ואם לא יתחזק בינואר, גם הניצחונות האלה לא ימשכו לעד.

שחקני מכבי חיפה חוגגים בסיום (חגי מיכאלי)שחקני מכבי חיפה חוגגים בסיום (חגי מיכאלי)

מהעבר השני, מכבי פתח תקווה ממשיכה לאכזב, הציפיות של אבי לוזון כאשר פגשתי אותו בתחילת העונה, היו מינימום אירופה. הציוות של השחקנים לא מספיק טוב, אלישע לוי לא מצליח להמציא את עצמו מחדש ואין לי ספק שללוזונים נגמרה הסבלנות. האמת הם התאפקו הרבה ובטח נראה שינויים בקרוב מאוד. לדעתי מכבי פ"ת בסגל הנוכחי לא שווה תחתית, להפך היא שווה את הקצה של הפלייאוף העליון, אבל בגלל הסגל הדליל שלה, אם היא לא תעשה חיזוק ממשי, היא תמצא את עצמה במאבקי התחתית.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה