למרות ה-1:3 על הפועל אשקלון, בית”ר ירושלים היא אמנם קבוצה התקפית ומלהיבה, אך לא כזו שתוכל לאיים באופן ממשי על האליפות, בעיקר בשל שתי סיבות עיקריות: 1. אין לירושלמים מספיק עומק וניסיון בסגל על מנת להתמודד עם שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי (מכבי תל אביב והפועל באר שבע), כשהיא נאבקת בשני מפעלים. 2. ההגנה של בני בן זקן לא מספיק איכותית ועם קצת יותר ריכוז החבורה של יובל נעים הייתה יכולה גם לעלות ל-0:2, ובפלייאוף, ספק אם יכולת הגנתית שכזו תספיק.
אין ספק שיש הרבה מאוד כישרון בחלק הקדמי של הצהובים-שחורים, אך הם שווים שער חובה כמעט בכל מפגש עם לפחות טעות אחת קריטית בכל התמודדות. למרות זאת, מגיע שאפו גדול לבני בן זקן שעושה עבודה נהדרת על הקווים בסביבת עבודה לא הכי שקטה, אך בסופו של דבר הסגלים החזקים והניסיון הרב של שתי האלופות מחמש העונות האחרונות יכריעו את האליפות גם הפעם. האיכויות, הדחיפה של הקהל וההתקפה המלהיבה יספיקו לדעתי לזכייה יוקרתית של הירושלמים בגביע המדינה, דבר שבתחילת העונה הקהל מהבירה בוודאי והיה חותם עליו.
מרסל הייסטר מקדים את עדן בן בסט (עמית מצפה)כמה מילים על אשקלון ויובל נעים, הדרומיים שוב ספגו שערים מכריעים בדקות ההכרעה ולא בפעם הראשונה העונה. למרות החיזוק הגדול בינואר, החבורה של נעים ממשיכה לספוג שערים בדקות מכריעות, וייתכן מאוד כי היא תשלם על הנאיביות הזו בסיום העונה, כי מול בית”ר וב”ש (בשני המשחקים) היא הייתה שווה לפחות נקודה בכל מפגש.
במעבר חד לצד הצפוני, גם הפועל חיפה מציגה העונה יכולת יוצאת מן הכלל, אך בדומה לחבורה הירושלמית גם לאדומים מהכרמל אין מספיק את העומק והאיכויות על מנת להישאר במאבק עד הסוף. בניגוד לקבוצה מהבירה, לאדומים מהכרמל יש בעיה בחלק הקדמי, כשה-1:1 מול רעננה הוכיח זאת בצורה טובה.
אנתוני וארן מודה לקהל (איתי כהן)אם ב-1:1 עסקינן, אז שוב ראינו מחזור עם טעויות שיפוט קריטיות. אחרי משחק העונה והשיח הרב סביב שריקות השופטים, כבר היה נראה כי יהיה שיפור מסוים בפרמטר זה, אולם המחזור הנוכחי הראה בדיוק ההפך. רועי ריינשרייבר המשיך את העונה הרעה, כשהפעם השופט שלף כרטיס אדום הזוי לעבר דידייה ברוסו בפאול שלכל היותר מצדיק צהוב. גם אלי חכמון, שלא הרחיק את אליסון דוס סנטוס על הדריכה המגעילה בווידאר קיארטנסון, טעה בגדול כשלא שרק לפנדל ברור של ניסו קפילוטו על רועי זיקרי.
הכתוב הינו טור דעה.