כיאה למדינה קטנה, מייצאת ישראל מספר די נמוך של כדורגלנים תוצרת כחול לבן לליגות אחרות ברחבי העולם, רוב הכדורגלנים הללו הם דיי מוכרים לאוהד הכדורגל הישראלי הממוצע, נמצאים בשלבים די מתקדמים בקריירה ולכן גם זוכים לסיקור צמוד אודות מעשיהם והצלחתם או אי הצלחתם בתפקידם.

לעומתם, ישנם גם כאלה שבוחרים לעזוב את הארץ בשלב מוקדם יותר בקריירה ומנסים את מזלם במדינה אחרת, רחוק מאור הזרקורים, כשהמטרה שלהם היא למעשה זהה, הגעה לאחת הליגות הבכירות. הסיפור של גיא אבנד, בקרוב בן 27, מעט שונה. בגיל די צעיר, לאחר שבלט בנוער של מכבי נתניה, שיחק בקבוצת הבוגרים תחת לותר מתיאוס והגיע לראשון לציון. בשלב הזה, החליט לשבור את הכלים ולעזוב עד למדינת קנטאקי בארה”ב, שם חתם בלואיוויל, שמשחקת בליגת ה-USL.

גיא אבנד ועומר אצילי במדי ראשון לציון (יניב גונן) גיא אבנד ועומר אצילי במדי ראשון לציון (יניב גונן)

מדובר אמנם בליגה האמריקאית השנייה בטיבה, מקבילה ל-NASL, בה משחק קובי מויאל, אך בארצות הברית אין עליות וירידות, כלומר, האלופות בשתי הליגות הנ”ל לא מעפילות בסיום העונה ל-MLS ולהפך. כוכבים רבים ביקרו בצורה זו או אחרת בליגה הזו, ובקבוצות מושקעים כספים רבים. אבנד התאהב בעיר ולמרות הקשיים שהיו בהתחלה השתקע בעיר, וכיום, לאחר 62 הופעות, שבעה שערים ושלושה בישולים, הוא מרגיש בבית. 

הייתה לך התחלה די מבטיחה פה בישראל, מה גרם לך 'לשבור את הכלים' ולעזוב לארה"ב?
"ההתחלה של הקריירה שלי הייתה יחסית טובה ומבטיחה, חתמתי על חוזה ארוך טווח במכבי נתניה בגיל נוער ועליתי לבוגרים בגיל יחסית צעיר, כשלותר מתיאוס הגיע, יחד עם עומרי בן הרוש ופיראס מוגרבי. כשהתחלפו המאמנים במועדון השתנה גם הכיוון, ובסופו של דבר הגעתי להפועל ראשל״צ. שם לצערי ירדנו  לליגה הלאומית. לאחר שנתיים שם עברתי לשחק בארה״ב".

לטובת מי שלא מעודכן, ספר לנו קצת על הקבוצה שלך והמספרים
"אני משחק בלואיוויל קנטאקי מליגת ה- USL, שהיא הליגה השנייה בטיבה בארה"ב, אחרי ה-MLS כמובן. המאמן שלי בימים אלו הוא  ג׳יימס אוקונור ששיחק בפרמייר ליג. הייתה לי עונה מצוינת מבחינה אישית עם שישה שערים וארבעה בישולים והקבוצה שלי העפילה לגמר ה-conference שלנו בפעם השנייה ברציפות. יש לנו קבוצה חזקה מאוד בצמרת הליגה, וגם השנה אנחנו חזק בתמונה על המקום הראשון".

איך התרשמת מהליגה? הצלחת להשתלב במהירות?
"הליגה פה ברמה גבוהה, מאוד פיזית, וגם האימונים בקבוצה קשים וברמה גבוהה. לא קל להשתלב פה פיזית ויש שחקנים שהם מאוד מוכשרים. בקבוצה שלי יש שחקנים מנבחרות כמו קנדה, ג'מייקה וטרינידד וטובאגו, שחקנים שגדלו בווסטהאם, טוטנהאם, פרטיזן בלגרד וגם שחקנים עם עבר ב-MLS ובקבוצות נוספות באירופה. בליגה ככלל יש שחקני נבחרות וכוכבים כמו שון רייט פיליפס, עומר בראבו, ג׳ו קול, מרסל שייפר ועוד. הליגה מאוד תחרותית ונמצאת בתנופה אדירה, לפני ארבע שנים היו 12 קבוצות, כשאני הגעתי לפני שלוש  שנים כבר היו 24 קבוצות והשנה אנחנו כבר עם 30 וממשיכים להוסיף קבוצות לעונה הבאה ולזו שאחריה".

אבנד בימיו כקפטן ראשון לציון (יניב גונן)אבנד בימיו כקפטן ראשון לציון (יניב גונן)

מה רמת  הקבוצה שלך בהשוואה לקבוצות הגדולות כאן בישראל?
"אני לא רוצה להשוות לישראל, רק אגיד שאני משחק בהרכב של הקבוצה שלי באופן קבוע, קבוצה שסיימה במקום השני בליגה השנייה. בארה"ב, כידוע, אין עליות וירידות ליגה בספורט, וכל ליגה עומדת בפני עצמה. כך גם בפוטבול ובכדורסל. אם היו, כבר היינו עולים ל-MLS לפני שנתיים. לאחרונה התחילו לדבר פה על עליה וירידה של ליגה, ואני מקווה שזה ייצא לפועל כי לדעתי זה הכרחי".

היו לך תקופות שפל בקדנציה בארה"ב? ימים שחשבת לעזוב הכל ולחזור לארץ לא משנה באיזה מחיר?
"בוודאי, עברתי פה עונה ראשונה לא קלה, במשחק השני של העונה נפצעתי לארבעה וחצי חודשים. הרגשתי בפעם הראשונה געגועים הביתה והיו מחשבות על חזרה, אבל אני שמח שעברתי את התקופה הזאת ומרגיש שהיא חישלה אותי מאוד".

אתה רואה את עצמך ממשיך ומתפתח בכדורגל האמריקאי, אפילו מגיע לקבוצה ב-MLS?
"כרגע טוב לי  בארה"ב, המטרה היא כל הזמן להתקדם ולשאוף להגיע כמה שיותר גבוה. השנה יסתיים החוזה שלי, ואני והסוכן שלי איתמר קינן, שאני מודה לו מאד על שהביא אותי לפה, עובדים על כמה אפשרויות. יש רצון מצד לואיוויל להמשיך את ההתקשרות, אך בנוסף אנחנו בודקים אופציות לעשות אימוני טרום עונה עם קבוצות MLS".

ישראל על הפרק?
"אם תגיע הצעה מעניינת מישראל אשקול גם אותה, הדלת הביתה תמיד תהיה פתוחה מבחינתי".

גיא אבנד מקבל אהבה מהקהל (EM Dash Photography) גיא אבנד מקבל אהבה מהקהל (EM Dash Photography)

לואיוויל זה מקום שנחשב לא כל כך מרכזי והמוני, מה אתה עושה מחוץ למגרש הכדורגל?
"לואיוויל אכן שונה מערים כמו מיאמי, לוס אנג’לס וניו יורק, פחות נוצץ וסואן, וטוב לי פה. בנוסף לקריירה שלי בקבוצה, פתחתי עסק של אימון כדורגל לילדים, ובזמני הפנוי אני לומד אונליין לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. יש פה קהילה יהודית לא גדולה וכמה משפחות ישראליות שמאמצות אותי ונותנות הרגשה של משפחה כשאני רחוק מהמשפחה בארץ, אנשים מדהימים שהתמזל מזלי לפגוש".

עם ובלי קשר לאירועים הזכורים בשרלוטסוויל (הפגנות הניאו נאצים), האם יצא לך להיתקל בגילויי אנטישמיות או גזענות?
"לשמחתי, לא יצא לי להיתקל עדיין בגילויי אנטישמיות ומקווה שימשיך ככה. אני גר בעיר עם אנשים מדהימים, מאוד מחבקים ואוהבים ונותנים הרגשה של נוחות וביתיות".

אמנם אתה רק בן 27, אך אתה חושב כבר על העתיד והיום שאחרי הכדורגל?
"אני עובד על התואר שלי כדי שתהיה לי אפשרות יום אחד לאמן פה בקבוצה, בין אם  קולג' או מקצועית. הייתה לי שנה עמוסה שכללה את הפתיחה של העסק שלי וגם התחלתי לעשות צעדים ראשונים בתחום הנדל"ן, כך שבסה״כ אני מרגיש שאני מתקדם פה בקצב שאני רוצה ומגשים לאט לאט את המטרות שהצבתי לעצמי ומקווה להמשיך להתקדם בכיוון חיובי".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה