שלום אבן עזרא הוא תובע ההתאחדות. את זה כולנו יודעים. הוא מעורב באינספור תיקים ודיונים של מיטב כדורגלני, מאמני ועסקני ארצנו. אבן עזרא היה התובע בדיון בו בית"ר הועמדה לדין על נהמות גזעניות שהובילו להפחתת שתי נקודות ממאזנה. אותו אבן עזרא ניהל את התביעה גם באירועי הדרבי התל אביבי, שהסתיימו כידוע בהורדת שלוש נקודות להפועל.

בדומה לאירועים במושבה, גם אירועי הדרבי לוו בעליהום תקשורתי, כך שאי אפשר לומר שרק מאחר ומדובר בלוזונים העיסוק התקשורתי התגבר בהתאם. סיקרנו, כגוף תקשורת מוביל, בהרחבה גם את נושא הגזענות שדבק בבית"ר ירושלים ונכנסנו בכח באוהדי הפועל ת"א אחרי האלימות בדרבי. אלימות דורשת טיפול וסיקור ללא קשר למעורבות הספורטיבית הנלווית.

אבן עזרא התראיין אז לכל מיני כלי תקשורת ששאלו האם זה הוגן שקבוצות ייענשו על התפרעות אוהדים? הוא השיב בפשטות: "מדובר באחריות שילוחית". כלומר, "מקום שבו הקבוצה יכלה להשפיע או למנוע את התרחשות האירוע".

פטי לאחר היריקה. מצלמות הטלוויזיה קבעו אז, ומה עכשיו? (עמית מצפה)
פטי לאחר היריקה. מצלמות הטלוויזיה קבעו אז, ומה עכשיו? (עמית מצפה)
 

גם אתמול אבן עזרא היה הסמן המרכזי בדיון שהתנהל בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל על אירועי האלימות במושבה. "התובע הנכבד" (כך על פי הדיינים) צפה ודאי בצילומי הטלוויזיה. הוא ראה את הנגיחה של עמי גניש בעלי חטיב. הוא ראה גם את צילומי הסטילס שבו נראה יגאל ממן בועט בחטיב בעודו שרוע על הדשא. אמנם הבעיטה הוזכרה בכתב האישום אך בגלל שאינו נושא בתפקיד רשמי, הוא לא הועמד לדין.

אלו אמירות? כשנשאל אבן עזרא האם הוא נעזר במצלמות הטלוויזיה, ענה כי עשה לעצמו כלל: "לא אעצום את עיני ממה שמפורסם באמצעי התקשורת ובכלל זאת הטלוויזיה". עוד הגדיל ועשה כשהוסיף שלהחלטתו זו הוא שם סייג: "אתערב רק במקרים בהם השופט לא ראה". אבן עזרא דיבר אז על מקרה היריקה של יא יא פטי מאשדוד על ולאדימיר דבאלשווילי ממכבי חיפה על סמך צילומי הטלוויזיה ולמרות שהדבר לא צויין בדוח השיפוט.

 
 אם נפרש את האמירה של אבן עזרא הוא סבור שדחיפות וסטירות של שחקן לעבר שחקן אחר הן שוות ערך לנגיחה ובעיטות בראשו ובגופו של מי שכבר נפל אל הקרקע ואינו יכול להגן על עצמו 
 
 
 

למרות זאת, ממן נעלם באורח פלא מכתב האישום והדיון. כל אדם (ואולי אף הדיינים שהחליטו על העונש הכבד) בישראל ראו ואבן עזרא לא.

בשלב מסוים אף טען כי לטעמו מידת השתתפות והאחריות של שתי הקבוצות באירוע היא פחות או יותר זהה ועל כן דרש עונש שווה של הפחתת נקודות לשתי הקבוצות.

אם נפרש את האמירה הזו, אבן עזרא סבור שדחיפות וסטירות של שחקן לעבר שחקן אחר הן שוות ערך לנגיחה ובעיטות בראשו ובגופו של מי שכבר נפל אל הקרקע ואינו יכול להגן על עצמו.

הוא גם סבור שאין משמעות לעצם היותם של המכים חברי צוות מקצועי או ניהולי בקבוצה. מבחינתו, היינו אך. טוב עשו דייני בית הדין שלא הלכו שולל אחרי האמירות הללו של אבן עזרא כי כל בר דעת יכול להבין שמידת האחריות של שתי הקבוצות במקרה זה אינה שווה.

חטיב לאחר הפגיעה. המראות האלו לא שכנעו את התובע (משה חרמון)
חטיב לאחר הפגיעה. המראות האלו לא שכנעו את התובע (משה חרמון)
 
אפשר להתווכח על מידת העונש שהייתה ראויה להינתן לכל אחת מן הקבוצות. זהו דיון לגיטימי שטוב שייתקיים כל עוד ברור כי מידת מעורבותה של מכבי פ"ת באירועים גדולה מזו של חיפה. הדיינים, בהחלטתם אתמול החזירו במעט מן הכבוד הרמוס של בית הדין. אבן עזרא, לעומתם, יצא קטן והוא לטעמי המפסיד הגדול ביותר של אירועי המושבה.

לסיום, לקראת הערעור שיבוא עלינו לטובה, הרשו לי להביא מדבריו של אבן עזרא בראיונות שלאחר הדרבי. הוא דיבר אז על תחושות בטן שאינן מרפות ממנו הנוגעות לבית הדין העליון שהפך ל-"מוסד חנינות". תובע ההתאחדות אמר אז שכל מי שעוסק בספורט כבר יודע שהעליון תמיד מקל על החלטות בית הדין זאת למרות סמכות מפורשת להחמיר בעונש. הוא עצמו, כך העיד, לא יכל להיזכר במקרה בו בית הדין העליון עשה שימוש בזכות החמרה זו מה שמעודד את הגשת הערער הקבועה.

אולי זהו זמנו של בית הדין העליון להוכיח לאבן עזרא אחרת.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה