זמן להתעורר: יום כיפור של הספורט הישראלי

בהתאחדות לכדורגל עובדים בתקופה האחרונה סביב השעון כשלנגד עיניהם עומד דבר אחד - הדרישה של ג'יבריל רג'וב, יו"ר ההתאחדות הפלסטינית, להשעות את ישראל מכל פעילות. בהתאחדות יש מי שחושש שהסיטוציה הפוליטית בפיפ"א תביא להטלת סנקציות או במילים קצת בוטות יותר, זריקת הכדורגל הישראלי מכל המפעלים.  

ספ בלאטר, נשיא פיפ"א מאז 1998, נאבק כיום על עוד קדנציה. הבחירות יתקיימו בסוף החודש הבא והשבוע שוהה השוויצרי בבחריין בכנס מיוחד אליו גם יגיע רג'וב. בלאטר ינאם מול נציגי הכדורגל ממדינות ערב וישמע לא מעט לחשושים על הדרישה של הפלסטינים. מה הוא יצטרך להבטיח בתמורה לתמיכה מאותם נציגים?

במקביל, גורמים שונים מנסים לארגן בשבוע הבא פגישת פסגה בין רג'וב, יו"ר ההתאחדות הישראלית עופר עיני ובלאטר ביחד כדי לנסות לפתור את העניין בלי להגיע להצבעה על עניין ההשעייה.

ספ בלאטר. מה יבטיח בבחריין? (רויטרס)

בהתאחדות מודאגים, אבל צריך לומר את האמת. לא מדובר במאבק פרטי שלהם, אלא של כל הספורט הישראלי ושל מדינת ישראל בכללותה. זהו מאבק פוליטי כאשר רג'וב ניצל נכון את הבחירות לנשיאות פיפ"א, את המצוקה של בלאטר ואת ההון הפוליטי שהוא יכול לעשות. עכשיו ההתאחדות צריכה תמיכה מדינית.

לאחרונה הקימה ההתאחדות חדר מצב עם פעילות יום יומית. משרד החוץ גויס לצורך המאבק ומתקיימות לא מעט פגישות, כאשר כל שגרירי ישראל ברחבי העולם צורפו למאבק לצורך הסברה. משרד ראש הממשלה גם מעורב, כמו גם גורמי צבא בכירים.

אך זירת המאבק היא ממש לא התקשורת המקומית אלא הזירה הבינלאומית ושם ישראל עדיין לא מקבלת את החשיפה הנדרשת. בהתאחדות לכדורגל עושים פעולות גלויות ופעולות מאחורי הקלעים עם גיוס של מיטב גורמים בינלאומים שיכולים לעזור לישראל, אך התחושה היא שהם כל הזמן נמצאים צעד אחד מאחורי רג'וב.

עופר עיני. צריך עזרה (חגי ניזרי)

רג'וב מרבה להתראיין. הוא מספר כמה מסכנים הפלסטינים וכמה רע להם והדברים שלו תמיד מוצאים אוזן קשבת בתקשורת העולמית. הוא שוכח לספר מה קרה בעבר במעברי גבול כאשר השב"כ תפס ניסיונות להברחה של נשק וכסף בחלק מהמקרים בהם עברו ספורטאים פלסטינים במעברים. הבעיה היא שאיש מטעם ההתאחדות או מדינת ישראל לא מגיב. במלחמת ההסברה, רג'וב ניצב לבד במערכה.

בהתאחדות צריכים עזרה בעניין הזה והבעיה הגדולה שלהם היא התזמון -  בתפר של הרכבת ממשלה חדשה - שפוגע בכל התהליך. היו"ר עופר עיני, המנכ"ל רתם קמר, וחברי הנהלה יכולים לעבוד, לנסות לעזור, אך כדי שלא נמצא את עצמנו מופתעים עם העפה של ישראל מהזירה הבינלאומית, הסיטואציה דורשת התערבות אישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן.

אגב ראש הממשלה. לא מזמן, אחרי הניצחון על בוסניה בסמי עופר, הוא ירד לחדר ההלבשה של הנבחרת והצטיין בסלפי עם השחקנים. ביבי נראה מחויך מפה לאוזן ואם הוא רוצה להמשיך לקבל הזדמנויות לתמונות עם שחקני הנבחרת, במקביל להרכבת הממשלה וההתעסקות בגזרה הסורית המתחממת, הוא חייב למצוא זמן לפתור את הבעיה. אחרת לא יוכל לבוא עם ילדיו לראות את הנבחרת. לפחות לא בעתיד הקרוב.

נתניהו ושחקני הנבחרת. זמן להתערבות אישית

מבחינה תקשורתית אנחנו מפסידים בגדול בזירה הבינלאומית. ואם כל הגורמים לא יתעוררו וימשיכו להסתמך על ה"יהיה בסדר" הידוע כל כך בישראל, בסוף החודש הבא נמצא את עצמנו ב"יום כיפור" של הספורט הישראלי.

בלאטר יכול להגיד שהוא ידיד גדול של ישראל, אך הוא יותר מהכל ידיד גדול של הכסא שלו. בגיל 79 כל מה שמעניין אותו הוא להיות נשיא פיפ"א לעוד קדנציה עם כל מה שמשתמע מכך. גם הקשרים של בכירי ההתאחדות וההבטחות שקיבלו ממישל פלאטיני לא יכולות להרגיע אף אחד. ישראל נמצאת בסכנה גדולה. זה הזמן להתעורר.