פיטוריו של דרור קשטן קבעו נתון מעניין באשר לגיל המאמנים בליגת העל. מבין כל 16 קבוצות הליגה רק מאמן אחד, שייע פיינגנבוים, חצה את מחסום גיל ה-60. באנגליה לצורך השוואה מכהנים שישה מאמנים שחצו את הגיל הזה וביניהם אלכס פרגוסון, ארסן ונגר, הארי רדנאפ וקני דלגליש – כולם מאמני קבוצות צמרת.
בשנים האחרונות אנחנו עדים להידרדרות הגוברת במעמדם של המאמנים בישראל, כתוצאה ישירה ממעברן של הקבוצות לבעלות פרטית. בעלי הבית מקפידים על מסגרות תקציב נוקשות כחלק מהמטרה הברורה לגרום לעסק להרוויח או לכל הפחות לא להפסיד.
ההנחה הראשונה היא פשוטה: אותם בעלים יודעים שתפקיד המאמן אמנם מרכזי וחשוב, אבל קשה יותר לכמת את השווי שלו משוויים של שחקנים שאותם אפשר למדוד במספר השערים שהם כובשים, הבישולים, התיקולים או כל דבר אחר שניתן לראות על המגרש.
למאמנים הוותיקים עמם נפגשנו ברור שאחת הסיבות לירידה בתקציב משרת המאמן נובעת מכך שככל שהמאמן בעל ניסיון גדול יותר ורזומה עשיר יותר, הוא גם ידרוש יותר. כאן בעלי הבית עושים חישוב קר ואומרים לעצמם: "למה לא להמר על מאמן צעיר וזול יותר?” ואפשר להבין את ההיגיון שעומד מאחורי החשיבה הזו בהתחשב בהנחה שהוזכרה לעיל.
מי מפחד מהמאמנים הוותיקים?
אז נכון, היום גם מאמנים ותיקים ומנוסים מבינים שאין להם ברירה אלא להתפשר בנושא הכספי, אבל זו ממש לא הבעיה היחידה של אותם מאמנים. שניים מהם, יצחק שום ואלי כהן, יושבים היום על הגדר. השלישי הוא המאמן הוותיק ביותר בכדורגל הישראלי, לופא קדוש, מאמנה של הפועל ירושלים. פגשנו אותם לשיחה פתוחה בנושא שאלת הגיל וקבלנו תשובות ששווה לשמוע. צפו בכתבה.