המאמן הצרפתי ז'ראר הוייה היה הערב (ראשון) אורח כבוד בבית-הספר למאמנים של מכון וינגייט, ולקח חלק בחלוקת הפרסים החגיגית שנערכה לציון 50 שנה להיווסדו של ביה"ס. על הדרך, הוא לא חסך ביקורת מנבחרת ישראל של אלי גוטמן, וגם התייחס לטרגדיה האישית שלו עם החבורה בכחול-לבן.
הוייה, שזכה בשתי אליפויות צרפת עם ליון ובגביע אופ"א עם ליברפול ב-2001, התייחס מטבע הדברים לתבוסה של ישראל 3:0 לוויילס: “קודם כל, אין שום בושה להפסיד. הישראלים היו נחותים טכנית ופיזית מהוולשים, לעתים זה היה נראה כמו בוגרים מול ילדים. יכול להיות שהיה צריך להגיב בצורה אחרת לשיטת שלושת הבלמים של כריס קולמן. החיבור בין הקישור של גוטמן להתקפה לא היה טוב".
הוייה הזכיר כמתבקש את ה-2:3 של ישראל על צרפת ב-1993, בשעה שהיה מאמן הטריקולור: “כנראה שאני מזוכיסט אם אני בא למדינה שגרמה לי לטרגדיה. אתמול במשחק היו כל כך הרבה אנשים שאמרו לי ששיחקו במשחק ההוא נגדי, אולי הפסדנו כי שיחקנו עם 11 שחקנים מול 12".
 |
| הזוכים בפרסי המאמנים של וינגייט (נדב צרפתי) |
|
| |
הצרפתי הדגיש את חשיבות העבודה הקשה דרך סיפור על אחד מהכוכבים הגדולים בכדורגל העולמי בסוף שנות ה-90 ובמהלך שנות ה-2000: “מייקל אואן היה ימני. במהלך אחד המשחקים מול ארסנל הוא הגיע למצב של בעיטה בשמאל, אך בחר להעביר לרגל החזקה. דייויד סימן, שעמד אז בשערה של ארסנל, הדף את הכדור. אמרתי לו שהוא צריך לשפר את זה. בסוף הוא השתכנע וכעבור שנה וחצי בגמר הגביע מול אותה ארסנל הוא כבש בשמאל ואמר לי שזה בזכות העבודה שעשה".
"הכדורגל יהפוך להיות יותר התקפי", הוסיף הוייה. "החוקים מגנים על המשחק ההתקפי. זה הופך להיות משחק מהיר יותר. אסור לשנות את חוק הנבדל, זה ישנה לגמרי את המשחק. אפילו לא לשנה אחת. זה לא יהיה כדורגל יותר. אני בעד טכנולוגיית קו השער, לא מעבר לכך. הרחקה לעשר דקות יכולה להיות החלטה טובה”.
הזוכים בפרס על תרומתם לתחום האימון הספורטיבי: שלמה שרף, אברהם גרנט, דרור קשטן, אלי גוטמן, עמנואל שפר, אמציה לבקוביץ', אשר אלמני, זאביק זלצר, פיני קינן, שמעון שנהר, עזמי נסאר, ד"ר גלעד ויינגרטן וד"ר אורי שפר.