האירוע הבולט של שנת 2007 היה מינויו המפתיע של אברהם גרנט למאמן צ'לסי. היה נדמה לרגע, שזה פלופ רציני עם כל הלעג והקלס שבהם הוא התקבל, אך לפתע פתאום אברהם מתגלה כמנצח אמיתי.

הוא גורם גאווה רבה לישראליות שלנו. אני באופן אישי, מפרגן לאברהם ושמח שהוא עומד בזה בכבוד. גרנט, ללא ספק, עשה את הבלתי יאומן והבלתי צפוי והוא הסיפור הגדול של הספורט הישראלי בחו"ל.

דייויד בלאט היה נקודת האור השניה, בלאט הביא לנו הרבה גאווה. שמחתי שהוא הוכתר כאלוף אירופה, למרות שאני לא אוהב את הרוסים.

דייויד בלאט. נקודת האור השנה

בזמנו, חשבתי שנתנו לדייויד גט מהר מדי. צריך לתת לו הזדמנות נוספת ואני מקווה מאוד שהוא יחזור אלינו בקרוב. הייתי רוצה לראות אותו כבר בארץ.

כאוהד מכבי ת"א, ההתארגנות של ההנהלה החדשה, היא מקור לתקווה עם בוא השנה האזרחית החדשה. אני מקווה שזאת מתנה טובה לשנה האזרחית החדשה.

מאוד לא אהבתי את ההתבטאות של ירמי אולמרט כלפי אורנה אוסטפלד, אפילו אם הוא צודק בוויכוח ביניהם, הוא לא יכול היה להתבטא בצורה בוטה כזאת ובעיקר הוא לא יכול לא להתנצל על כך.

הייתי רוצה שיקרה משהו בהתאחדות לכדורגל, כדי שיהיה לי יותר אמון בה. היום לפי דעתי רמת האמון של הציבור בהתאחדות ובשופטים, היא די נמוכה. יש לפעמים תחושה של איפה ואיפה.

יקרה משהו בהתאחדות לכדורגל?

ישנה הרגשה לא נוחה של רבים מהאוהדים, הייתי רוצה שיקרה משהו שיגדיל את האמון של הציבור בהתאחדות לכדורגל ובשופטים.

לסיכום, אני חושב שצריך לקרות משהו בצמרת הכדורגל והכדורסל הישראלי שיעלה ליגה, בעיקר בכדורגל. 7 מיליון ישראלים שבאים ממשק עשיר, צריכים לנפק לנו ספורט ברמה יותר גבוהה.

נגמרו התירוצים, אנחנו כבר לא מדינה חדשה, לא מדינה ענייה, המשק שלנו חזק והוא צריך לנפק לאזרחים ספורט יותר טוב. אני לא מבין למה מדינת ישראל יכולה להיות מעצמה בהייטק ולא בספורט. משהו פה לא מתקבל על הדעת.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה