מונאקו של סאשה אובראדוביץ' היא קבוצה מזן אחר. בכל זאת, לא הכי קונבנציונלית, כוח האש שלה מעבר לקשת בעמדה ארבע מוגבל משהו, הקו האחורי שלה עמוס בסקוררים הכי טובים שכסף (והרבה מאוד כסף למען הסר ספק) יכול לסדר וכמובן גם בין הכי מוכשרים שיש ליורוליג להציע. כדי להבין את הקבוצה מהנסיכות היה צורך לדבר עם מי שכבר חווה אותה כמו שצריך ולשם כך הגענו לליאו וסטרמן, שהיה חלק מהעונה הנהדרת של מונאקו בשנה שעברה.
וסטרמן שמשחק העונה באובראדוירו, העניק ראיון בלעדי ונרחב ל-ONE, בו הוא מדבר על ההבדל בין מונאקו של העונה שעברה לזו של העונה, היתרונות, החסרונות ומי שצפויים להיות האקס פקטורים ועל הדרך חושף פרט שייתכן ולא כל כך היה ידוע לאוהדי מכבי תל אביב ולחברי השושלת של שנות ה-2000.
הרכז הצרפתי המוכשר צחק לא מעט במהלך הראיון, בו לא התחמק מאף שאלה ודיבר גם על הפציעות הקשות שהוא חווה, הרצון לחזור ליורוליג כאשר על הדרך נתן תחזיות לכל סדרות הפלייאוף. הרכז ששיחק גם עבור שארונאס יאסיקביצ'יוס מדבר עליו ועל מה שמייחד את האגדה הצהובה והוא לא שוכח גם להתייחס לרגעים הקורעים עם שאראס שהפכו אייקוניים לעיני המצלמות.
איך השנה הזו בינתיים עוברת עליך במישור המקצועי והאישי?
"מצבי נהדר, הייתי ביורוליג בערך 10 שנים וכמובן שהמטרה העיקרית הייתה להישאר ביורוליג, אבל רציתי גם לרענן מעט את הראש ואת הגוף שלי. היורוליג קשה יותר ויותר משנה לשנה עם יותר משחקים והרמה בתחרות הולכת ונהיית גבוהה יותר, ונאמר שבשנתיים האחרונות היו לי בעיות עם הגוף שלי וכו', כך שהגיע הרגע שהייתי צריך לקבל החלטה.
“אני מרגיש טוב בתוך הסיטואציה הזו, לשחק בליגת ה-ACB ברמה גבוהה, שזה לפעמים ברמת היורוליג או יורוקאפ, פלוס פעם אחת בשבוע, כך שיש לי זמן לעבוד על הגוף שלי ואני מבלה הרבה זמן עם המשפחה שלי. אני מרגיש נהדר עם זה. כמובן שאם הייתה לי את האפשרות לחזור חזרה ליורוליג אני לא אוותר עליה, אבל באותה הזמן אני מאוד מרוצה מהסיטואציה שלי".
אז יש סיכוי טוב שנראה את ליאו וסטרמן חוזר ליורוליג בשנה הבאה?
"(צוחק) זה ממש מוקדם לדבר על זה. אף פעם לא יודעים מה יקרה בקיץ ומה הציפיות של הקבוצה ומה הן מחפשות. אי אפשר אף פעם לדעת לגבי הדברים האלה, כעת אני מתרכז בליהנות השנה בכל יום שאני מבלה בספרד ונראה לגבי העתיד".
ליאו, זה ידוע ששוק הרכזים הוא בעייתי. יש מעט מאוד רכזים ושחקן מוכשר כמוך…
"כן, אבל כמו שאמרתי בשנים הקודמות סבלתי מפציעות ואז חזרתי ושיחקתי טוב ואז שוב נפצעתי, אז אני יכול להבין שיש קבוצות שזה מפחיד אותן. אולי הן גם רוצות לראות פנים חדשות כי כפי שכבר ציינתי כבר הייתי 10 שנים ביורוליג ואני רוצה רק להוכיח להם שאני בסדר מבחינה פיזית ומנטלית, והשאר כבר יקרה מעצמו אם הוא אמור לקרות. אני לא מודאג".
הזכרת את היורוליג, האם אנחנו יכולים להניח בבטחה שאתה עקבת אחרי היורוליג השנה?
"כן, לחלוטין, המון. אני רואה הכי הרבה שאני יכול ואני נהנה מהשנה הזו מאוד".
מה קרה העונה כי זה נראה שאף אחד לא מסוגל להסביר את הרמה התחרותית?
"יש כמה אספקטים, ראשית צריך לקחת בחשבון שאין את הקבוצות הרוסיות אז השוק שונה. כמה שחקנים מצסק"א וקאזאן הלכו לקבוצות גדולות אחרות ואפשר לראות את זה עם לורנזו בראון לדוגמה במכבי, יש לו השפעה עצומה והוא עושה את ההבדל עבורה. התחרות פשוט גדלה, להוסיף קבוצה כמו פרטיזן שיש לה פוטנציאל עצום וגם וירטוס בולוניה וגם מונאקו שבתוך שנתיים הפכה מקבוצה שלא שיחקה ביורוליג לקבוצה בטופ 4.
“לתוספת של הקבוצות האלו הייתה השפעה גדולה, וכמובן שיש את הקבוצות האחרות כמו ריאל מדריד וברצלונה שתמיד משחקות טוב, וקבוצות כמו מכבי שהתקשו בעבר ועכשיו נמצאות שוב בעלייה, כך שכל הדברים האלו הפכו את הליגה לתחרותית במיוחד.
“לאוהדים שרואים את המשחקים, שצופים בטלוויזיה או שהולכים להיכלים זה עצום כי כל קבוצה יכולה לנצח כל משחק ואי אפשר לחזות מה הולך לקרות לפני המשחק ולפני שהעונה מתחילה. אם מישהו היה אומר לפני העונה שאפס הולכת להישאר מחוץ לפלייאוף לפני שהעונה החלה היו צוחקים עליו, כך שכל הדברים האלו עושים את היורוליג למעניינת במיוחד השנה".
שיחקת עבור פרטיזן, ברצלונה, פנרבחצ'ה וז'לגיריס.
"כן ז'לגיריס, מונאקו ואסבל (וילרבאן, מ.ב)".
מה שנותן את האפשרות לבקש ממך תחזיות לכל סדרות הפלייאוף, אבל ספציפית הייתי רוצה להתחיל עם איזה משחק הכי זכור לך מול מכבי תל אביב?
"תחילה לשחק בתל אביב זה תמיד מיוחד. אני אוהב את המגרש הזה ועבורי זה ההיכל הכי טוב מבחינת איך שהוא בנוי, כדורסל, האורות הצבעים, האוהדים, המגרש, השילוב של כל אלו הוא עצום ואני אוהב לשחק שם. היו לי הזדמנויות רבות לשחק שם והזיכרון הכי טוב שלי היה המשחק האחרון של העונה הסדירה כשניצחנו את מכבי עם ז'לגיריס והיינו עדיין במרוץ הפלייאוף.
“הצלחנו להשיג את הכרטיס, זה היה משחק מאוד חשוב עבורנו. פיגרנו לכל אורך המשחק וחזרנו משהו כמו דקה לפני סוף המשחק, כך שזה היה משחק גדול עם המון רגשות עבורנו וזה המשחק שאני הכי זוכר. אם אתה רוצה לומר כאוהד אז הייתי אוהד מאוד גדול של מכבי בשנות ה-2000 כשהיו יאסיקביצ'יוס (שארונאס מ.ב), אנתוני פארקר, דריק שארפ, מייסאו באסטון, וויצ'יץ' (ניקולה, מ.ב) וכל השאר. הייתי אוהד מאוד גדול של אותה הקבוצה של מכבי כשהייתי ילד".
האם היו לך או שיש לך איזשהו רצון לשחק במכבי?
"אני לא יודע, אף פעם לא הגיע אליי המידע שמכבי בחנה אותי כך שאני לא יכול לומר לך, אני פשוט אומר שבתור ילד הייתי אוהד מאוד גדול של הקבוצה ההיא וכמו שאמרתי אני אוהב את ההיכל. האנרגיה בתל אביב פשוט נהדרת ואני לא יכול לומר יותר מדי, להם יש את הסיפור שלהם, לי את שלי ואני שלם עם זה. ללא ספק זו הייתה קבוצה שעקבתי אחריה כשהייתי ילד, כך שזה יושב בראש במקום כלשהו ואין ספק שאם אתה אוהב כדורסל אירופאי ואת היורוליג אתה אוהב את מכבי.
“לקבוצה הזו יש היסטוריה עצומה. לדאבוני הם התקשו בשנים האחרונות והם לא השיגו את מה שהם רצו, אבל הם במסלול הנכון לעלות שוב, וכאוהד של היורוליג זה משמח אותי, כמובן שזו קבוצה שאני ארצה לשחק עבורה כי זה מועדון יורוליג גדול, והיורוליג זו עדיין התחרות הכי טובה באירופה, כך שכן, מה עוד אפשר לומר".
הזכרת את שאראס, אז אנחנו חייבים לשאול - ראית אותו משחק, וחווית אותו כמאמן. האם האגדה גדולה אפילו יותר בחיים האמיתיים?
"ושיחקתי נגדו (צוחק)".
בדיוק הסיבה שאנחנו שואלים את השאלה הזו, האם האגדה גדולה יותר מהסיפורים עליה?
"איך לומר את זה, הוא ללא ספק אגדה בכל מיני אספקטים על הפרקט ומחוצה לו (צוחק). הוא ה-גבר. במיוחד כשהגענו לז'לגיריס, אולי זו הייתה השנה הראשונה שלו כמאמן, ראו איך האוהדים הרגישו כלפיו והיה לו מקום מיוחד עבורם. מה שהוא השיג עם מכבי, והוא היה ענק, אז עם שני תארים רצופים ביורוליג אפשר להרגיש שהוא מיוחד בתל אביב ובעוד מקומות רבים, בפנאתינייקוס ובארסה ועוד. אין ספק שהוא אגדה ביורוליג על ומחוץ לפרקט (צוחק)".
זו הפעם השנייה שאתה מציין גם מחוץ לפרקט, אז אנחנו רוצים לשמוע סיפור.
"זה לא שיש סיפור (צוחק), הוא מסוג האנשים שכשהייתי בז'לגיריס ניצחון היה ניצחון, אז כמובן שכשאתה מפסיד אתה חוזר לעבוד וזה קשה מנטלית, אבל מניצחון צריך היה ליהנות ולהוקיר אותו, וזו הייתה ממש התחושה כשהייתי עם שאראס בז'לגיריס, שכל ניצחון היה חשוב ושהיה צריך ליהנות מהניצחון הזה עד כמה שאפשר, כי לא יודעים מתי הניצחון הבא מגיע, אז האספקט הזה של אושר ושמחה זה היה משהו מיוחד עבורי".
עבורנו גם היו רגעים מיוחדים עם שאראס כמאמן, עם הנאום שהוא נתן על אוגוסטו לימה בחצי הגמר הליגה הליטאית, אבל היה עוד מקרה מיוחד בפסק זמן שכלל אותך.
"כן, בדארושפאקה".
שהוא אמר עליך לא לוזר, פאקינג ווינר ו...
"כן, כן, L זה לא ללוזר, זה לליאו, זה היה ללא ספק רגע מיוחד (צוחק), מה לומר? הוא אגדה, מאמן כמוהו עם אושר שמשתמש בסרקזם וכמו שציינת עם אוגוסטו לימה, כשאתה שחקן ואתה רואה מאמן שמתנהל ככה, זה עצום עבור שחקן שנולד לו הילד הראשון שלו והשחקן רוצה להחזיר לו בחזרה ולשחק חזק יותר, לנסות ולעשות את מה שהוא יכול עבורנו על הפרקט. אתה פשוט רוצה להחזיר לו וכל הרגעים המיוחדים האלו – זה מצחיק עכשיו וזה בהחלט משהו מהנה".
איזה מגניב זה להיות חלק מרגע כזה עם מאמן שמרגיש חופשי להגיד דבר כזה בפסק זמן לשחקנים שלו. או שזה משהו שגרתי לכולם ואנחנו פשוט לא נחשפנו לזה?
"כן, ללא ספק. ברגע הזה של המשחק זה משהו מיוחד. אני זוכר הרבה דברים כאלו עם שאראס בז'לגיריס, בשנה שלי בברצלונה זה היה שונה במעט כי זו הייתה עונת הקורונה בלי אוהדים ולמרות שהגענו לגמר היורוליג הייתי שונה במקצת בהרבה מאוד אספקטים, אז אני אתמקד במה שהיה בז'לגיריס וזה היה עצום. כמו שאמרתי, הוא אגדה במכבי, בפנאתינייקוס ואפילו יותר מכך, בליטא ובז'לגיריס. בנוסף הוא היה מיוחד כי הייתי אולי הרכז הראשון שלו עם קווין פאנגוס. כשהוא התחיל את קריירת האימון שלו אז הייתה לנו מערכת יחסים נהדרת בזמנו והתחושות היו נהדרות להיות זה שהוא מאמן אותו ולהתחיל משהו מיוחד עם ז'לגיריס".
עד כמה זו הייתה החמצה גדולה מבחינתה של ז'לגיריס? זו לא הייתה השנה של הפיינל פור.
"לא, הייתי בשנה שקדמה לפיינל פור ואז עברתי לצסק"א וחזרתי בשנה שלאחר מכן כשהעפלנו לפלייאוף היורוליג, גם כן עם ריצה גדולה בסוף. היינו צריכים לנצח את ששת או שבעת המשחקים האחרונים בכדי להעפיל לפלייאוף ושיחקנו נגד אולימפיאקוס, מכבי ומדריד ועשינו את זה. זו הייתה ריצה עצומה, העפלנו לפלייאוף וזה גם היה רגע נהדר. לא הייתי בשנה של הפיינל פור, הייתי בזו שלפניה ובזו שאחריה".
היית בפיינל פור עם צסק"א, אבל לצער כולם נאלצת להחמיץ אותו בגלל פציעה.
"כן, הייתה לי פציעה רצינית ברגל בתחילת העונה והייתי חודש בבית החולים, חזרתי מעט מוקדם מדי וצלעתי ובסופו של דבר כל החודשים ששיחקתי עם צליעה פגעו לי בגב והייתי צריך לעשות ניתוח בגב, כך שלא יכולתי לשחק בפיינל פור. זה המסלול שלי, אלו הם החיים שלי ואני חי עם זה".
עד כמה גדולה האכזבה שליד השם של ליאו וסטרמן שהוא אחד הרכזים המוכשרים ביורוליג ובכדורסל הצרפתי לא מופיע התואר אלוף היורוליג?
"זו תמיד הייתה המטרה העיקרית שלי, זה תמיד היה משהו שרדפתי אחריו. כמו שאמרתי, בתור ילד שגדל והיה אוהד גדול של היורוליג. אוהד עצום, כך שזו תמיד הייתה מטרה וחלום, אבל אני מאוד שמח על מה שהשגתי ועל הדרך שעשיתי. ברור שזה יכול היה להיות טוב יותר כי עברתי המון רגעים קשים עם הפציעות וכו', ולכן החלפתי כל כך הרבה קבוצות.
“אם זה היה תלוי בי הייתי נשאר 10 שנים באותו המועדון ולנסות להתחרות על התואר בכל שנה, אבל זה לא מה שקרה. זה היה המסלול שלי וחוויתי רגשות עצומים, כאלו שחלק מאלופי היורוליג לא יוכלו להבין. לשחק עבור פרטיזן ועבור ז'לגיריס עם תקופות נהדרות. כמובן שזה משהו שחסר לי ברזומה, אבל בסופו של יום אני מאוד שמח על הדרך שבה הדברים קרו וכמו שאמרתי אני חי עם זה ואני שמח על כך".
אם אתה שואל אותנו זה עדיין יכול לקרות.
"כן, זה עוד יכול לקרות, אני רק בן 30 (צוחק). יש לי עוד כמה שנים לפניי ומי יודע, הייתי חסר מזל הרבה פעמים לאורך הקריירה והייתי בר מזל ברגעים אחרים ואף פעם אי אפשר לדעת מה החיים יביאו לך. אני חי מיום ליום ובוא נראה מה קורה ומה יהיה בעתיד".
שיחקת בשנה שעברה במונאקו ואני מניח שראית אותה גם השנה, איך אתה רואה את שתי הקבוצות? כי היו כמה שינויים משמעותיים בסגל.
"כן, ללא ספק הם עשו צעד קדימה. השנה שעברה הייתה שונה במעט כי החלפנו מאמן במהלך השנה, ונאמר שכאשר התחלנו את שלב קדם העונה עם תקציב אחד וחודש מאוחר יותר, זה היה כבר תקציב שונה. אז קבוצה אחת לא הייתה אמורה להיות טוענת לכתר היורוליג וחודש מאוחר יותר היו שניים שלושה שחקנים שהופכים אותך לקבוצה שמועמדת לפיינל פור, כך שחייבים למצוא את האיזון וזה לא היה קל בהתחלה.
“בסופו של דבר עשינו את זה והייתה לנו ריצה נהדרת בחלק השני של העונה. היה חסר לנו קצת כדי להגיע לפיינל פור נגד אולימפיאקוס. זו הייתה שנה טובה לקבוצה שהיא 'רוקית' אבל השנה הרגשת שהם יציבים יותר ושהם ידעו מההתחלה לאן הם רוצים ללכת. הם החתימו שחקנים נהדרים והחתימו על הארכות חוזים גם שחקני מפתח חשובים כמו מייק ג'יימס ואלפא דיאלו ואת דונאטס מוטיונאס כך שהיו להם כמה שינויים, אבל מאוד חכמים. אני חושב שהם שדרגו את הרמה של הקבוצה והם פשוט גדלים משנה לשנה ואני חושב שמונאקו תהיה קבוצה שאפשר לצפות שתהיה בפיינל פור בשנים הבאות".
בנוגע לסדרת הפלייאוף נגד אולימפיאקוס, איך זה היה לשחק לעיני קווין דוראנט?
"אם להיות כנים, מבחינתי זה היה טוב יותר לשחק מול 14,000 אוהדים מטורפים של אולימפיאקוס מאשר לשחק מול קווין דוראנט. כשאתה משחק במונאקו יש לך אורחים נהדרים, הנסיך מגיע ונהגי הפורמולה 1 הכי טובים, שחקני טניס, ולא משנה מי מגיעים בכל משחק, כך שאתה לא משחק עבורם אתה משחק עבור האוהדים. האוהדים מגיעים בכל משחק והם מעודדים אותך ותומכים בך ברגעים הקשים, וברגעים הגדולים נוסעים איתך בכל סוף שבוע. האוהדים הם אלו שמשחקים עבורם וכמובן שזה היה נחמד לראות את קווין דוראנט, אבל בסופו של יום זה לא משנה דבר".
הגרסה הזו של מונאקו, אם היא הייתה פוגשת את זו שלך? עם פריס לי ודוויין בייקון, זה נראה שהשנה מונאקו חסרה פוינט גארד.
"כן ולא כי יש להם סגנון משחק שהם לא צריכים פוינט גארד אמיתי, הם משחקים בסגנון שלהם, יש להם הרבה קומבואים עם מייק ג'יימס, אוקובו (אלי, מ.ב), לויד (ג'ורדן, מ.ב) ואפילו אלפא דיאלו כך שהם משחקים בסגנון שלהם שכל אחד יכול להוביל את הכדור ולסמן מהלך. כמובן שהם קבוצת אחד על אחד נהדרת וזה סגנון משחק שונה מזה שלי ושל פריס לי, כך שאלו פני הדברים והם פשוט מנסים למקסם את הפוטנציאל של השחקנים שלהם, ומה שהשחקנים שלהם טובים בו זה המגרש הפתוח, אחד על אחד וכו'. הקומבו גארדים שלהם מתאימים היטב לסגנון המשחק שלהם למעשה".
ואם מסתכלים על ההבדל בעמדת הפאוור פורוורד בין השנה שעברה לזו הנוכחית מבחינת כוח האש?
"כמו שאמרתי זה מאוד שונה, הם קבוצה עם גארדים מאוד מוכשרים, הם לא צריכים אף אחד שיקלע, מבחינתי השחקנים בעמדה ארבע השנה עושים עבודה נהדרת במה שהמשחק נותן להם, כלומר הגנה וריבאונדים בהתקפה, אנרגיה וכו'. ג'ון בראון וצ'ימה מונקה זה התפקיד שלהם והם עושים אותו בשלמות ובמיוחד בעשרת המשחקים האחרונים ג'ון בראון משחק ממש טוב וזה סגנון המשחק שמונאקו משחקת הם אולי לא צריכים שחקן בעמדה ארבע שיקלע את הכדור או שיהיה מוכשר מאוד התקפית, כי הם מוכשרים כל כך מסביב (בעמדות האחרות, מ.ב) אז מבחינתי זה בסדר שיהיו את השחקנים האלו שעושים למעשה עבודה נהדרת".
אם נבקש ממך לנתח את סדרת הפלייאוף בין מכבי למונאקו ונהיה הוגנים איתך ונספר שפוית'רס אמור לשחק בה. מה החוזקות והחולשות, למי יש את היתרון בסדרה?
"זה שינוי גדול מאוד, נראה כמה כשיר הוא יהיה, אבל זו חתיכה מאוד חשובה עבורם. תחילה זו תהיה סדרה מאוד מעניינת עכשיו כשאפס בחוץ יש את הקבוצות עם שני הקומבו גארדים הכי טובים – בראון ובולדווין וג'יימס אוקובו ולויד, כך שאולי מדובר בחמשת הגארדים הכי טובים בליגה, חמשת הגארדים האלו נמצאים לכל הפחות בטופ 10 כך שזה יהיה מעניין מאוד. יש להן סגנון משחק די דומה במונחים של אחד על אחד ואנרגיה, מגרש פתוח ואתלטיות, כך שזה יהיה מץ' אפ בין שני סגנונות זהים, זה יהיה מעניין מאוד לצפייה.
“מכבי בבית היא קבוצה מאוד שונה בגלל האוהדים והדרך שבה הם משחקים, הם לא נראים אותו הדבר השנה לפחות מבחינת האנרגיה, במשחקי החוץ למרות שבחודשים האחרונים לדעתי זה היה יותר טוב כשראיתי אותם משחקים מחוץ לתל אביב. אבל היות ולמונאקו יש את יתרון הביתיות אני חושב שזה יהיה עצום. אם למכבי היה את היתרון זה היה משנה את הכל. נאמר שאני אלך עם מונאקו בסדרה הזו, אבל זו תהיה סדרה צמודה בוודאות ואולי אחת הכי טובות מבין כל הסדרות".
איפה אתה רואה חולשות פוטנציאליות?
"אלו יהיו משחקים שונים, אלו שישוחקו במונאקו ואלו שישוחקו בתל אביב. אני חושב שהשליטה בכדור תהיה חשובה מאוד מבחינת איבודי הכדור וכו', גם הצבע יהיה חשוב כי מכבי הורגת עם האתלטיות שלה בריבאונד את הקבוצות האחרות וכשהם משחקים טוב הם אחת הקבוצות הכי טובות באירופה, אבל שוב, יהיו מפתחות רבים. אחרי הצבע ואיבודי הכדור, הגארדים יהיו אלו שיעשו את ההבדל משני הצדדים, מכבי או מונאקו, וזה יהיה מץ'-אפ אדיר בין חמשת הגארדים הללו ואני נרגש מאוד מזה".
אז אתה נותן יתרון למונאקו, כלומר 2:3 מונאקו?
"כן, אני מרגיש כך, 2:3".
שיחקת בתל אביב כמו שאמרת ושיחקת גם בפרטיזן בלגרד שידועה בעצמה בבסיס האוהדים החם שלה, אם היינו מבקשים ממך להשוות בין הביתיות של מונאקו לבין זו של מכבי מבחינת האוהדים?
"(צוחק) אין כאן מה להשוות מבלי לזלזל באוהדים של מונאקו, אבל אני יודע שגם הם יודעים זה, זה אפילו לא באותו העולם. אתה מצפה לזה כשאתה משחק במונאקו, זה לא אולם חם או מועדון היסטורי ביורוליג. זו גם מדינה קטנה, צריך לומר את זה, אין הרבה אנשים במונאקו, ולמכבי אנחנו קוראים הקבוצה של המדינה, האוהדים נמצאים בכל מקום בעולם וזה מועדון ידוע מאוד לא רק בעולם הכדורסל. כשמדברים עם מישהו מישראל כמובן שזו הקבוצה הראשונה שמזכירים לפני קבוצות כדורגל וכו', כך שאין מה להשוות מבחינת היסטוריה, אוהדים, היכל או כל דבר”.
ועדיין זה נראה שההיכל של מונאקו הוא כזה שהאוהדים משחקים ממש עליך והם היו אתכם בגלל שזה היכל קטן.
"כן, זה גם עשה את ההבדל כי כששיחקתי שם זה גם היה סולד אאוט וכמו שאמרת זה היכל ממש קטן, והאוהדים פשוט מאחורי הסלים ומרגישים כאילו זה היכל של קולג'ים. הם יותר רואים את המשחק ותומכים בקבוצה באופן כללי, כך שזו לא אווירה מטורפת, אבל זה היה די טוב, די בסדר למעשה, יותר ממה שציפיתי כאשר חתמתי שם בוודאות".
מה יהיה האקס פקטור של הסדרה הזו?
"מבחינתי מאחר שראיתי את מכבי משחקת השנה ואת מונאקו, במכבי זה יהיה לורנזו בראון ללא ספק הוא המפתח, והוא משחק ברמה מאוד גבוהה. אם הייתי צריך להשוות לבולדווין, לבולדווין יש שנה אדירה גם כן, אבל מבחינתי בראון נותן המון יציבות למכבי, במיוחד מבחינה רגשית שזה עצום וזה מה שמצפים מרכז. ללורנזו יש סטטיסטיקות נהדרות והוא קולע זריקות השנה, אבל אני חושב שמבחינה רגשית מה שהוא מביא לקבוצה, היציבות זה עצום עבור מכבי.
“הם עשו נכון מאוד שהחתימו אותו על חוזה חדש כל כך מוקדם במהלך העונה כי הוא פקטור עצום מבחינתם ואני חושב שזה יהיה הדבר העיקרי, התפוקה שלו והיציבות שהוא מביא לקבוצה, אז עבור מכבי זה יהיה ללא ספק לורנזו בראון. מבחינת מונאקו, יש להם את כל הכלים. את האתלטיות שלהם מול מכבי אולי אפילו יותר ממכבי, דבר שלא קורה לעתים קרובות עם מכבי, וכמו שאמרתי אלו יהיו משחקים של הגארדים והדרך שבה הם מספקים את הסחורה ומוסרים לגבוהים וכל הדברים הללו יעשו את ההבדל".
היות ושיחקת בברצלונה, פנרבחצ'ה, מונאקו, פרטיזן ובז'לגיריס. נבקש ממך בקשה אמיצה, לתת תחזיות לכל שאר הסדרות של היורוליג.
"זו חתיכת שאלה, זה קשה מאוד, זה קשה מאוד כי חייבים לשים בצד את האספקט הרגשי של הקבוצה ואני מאוהב בפרטיזן ובמיוחד בז'לגיריס, כך שזה לא קל (צוחק). כמובן שז'לגיריס עשתה ריצה נהדרת כדי להגיע לפלייאוף, אבל יש להם משימה עצומה עם בארסה ואני אלך עם בארסה, אבל היא תתקשה (צוחק), לא 0:3 זה בטוח, אך אני אלך עם בארסה.
“ריאל מדריד ופרטיזן, עם איך שפרטיזן משחקת לאחרונה, אני חושב שהם יהיו מסוגלים לקחת משחק אחד במדריד ואז יהיו שני משחקים מדהימים בשטארק ארנה, אז אני אלך עם פרטיזן בסדרה הזו, בוא ננסה שתהיה קבוצה כזו בפיינל פור.
“ואולימפיאקוס – פנר, אני מאוד אוהב את הדרך שבה אולימפיאקוס משחקת העונה הזו ובעונה שעברה. הם מאוד סולידיים ויש להם המשכיות בסגל, לפנר זו שנה ראשונה עם מאמן חדש, והרבה מאוד שחקנים חדשים וכו', ואני חושב שהם יהיו הרבה יותר טובים בשנה הבאה אז אני אלך עם אולימפיאקוס בסדרה הזו. זוהי התחזית שלי, אבל באמת שלא ניתן לחזות את זה (צוחק), באמת, זה יהיה כמו המארץ' מדנס של השנה הזו, אפשר לחזות, אבל שום תחזית לא תתממש".
ידעת שמשינוי הפורמט עוד לא קרה שהקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון ביורוליג גם זכתה בתחרות?
"כן אני יודע את זה, כי הייתי בשתיים מהקבוצות האלו (צוחק)".
אז בוא נרים את ההימור, זה מאוד קשה לנצח פעמיים באותה עונה את אותה הקבוצה, במיוחד כשלקבוצות האלו קוראים ברצלונה וריאל מדריד. היה ואולימפיאקוס תגיע לגמר והיא תפגוש אחת משתיהן, אז היא תצטרך נס כדי לזכות בתואר מולן.
"בדיוק, כן, אבל זה הקושי בתחרותיות של היורוליג. זה מטורף, אני לא בטוח שאנשים מבינים עד כמה זה קשה לנצח בליגה הזו, וכמו שאמרת לנצח פעמיים זה כבר גדול, אז לנצח שלוש פעמים באותה השנה זה מדהים, אבל בכל סדרות הפלייאוף שהיו לי ביורוליג היו הרגעים האהובים עליי בשנה כי שיחקתי בכמה סדרות נהדרות וההתאמות ממשחק אחד לשני והמאמנים והכל, זה עצום, במיוחד בפלייאוף.
“בעונה הסדירה זה שונה מבחינתי, אבל בפלייאוף המאמנים חשובים מאוד: לעשות התאמות ממשחק אחד לשני, לנסות ולשנות את הדברים להפתיע את היריבה, כך שזה הופך את זה למעניין למי שאוהב את משחקי השח האלו".
לאור העונה של ברצלונה עד כה, האם שאראס של ברצלונה שונה מזה שהיה בז'לגיריס?
"אי אפשר להשוות כי אלו שתי סיטואציות שונות מהבחינה שבז'לגיריס הוא היה בבית וכולם עודדו אותו, וכמובן שהוא שם את הלחץ של התוצאות עלינו כי הוא תחרותי והוא רוצה לנצח בכל משחק, אבל מבחינתי ההבדל הכי גדול הוא שכשהיינו מנצחים עם ז'לגיריס היו יכולים לראות את האושר על פניו ואת האהבה שהייתה לו לניצחונות. כשהייתי בבארסה היה לנו חודש ללא הפסד וזה פשוט היה ‘בוא נעשה חודש נוסף’, ואז עוד אחד, בלי שמחה, ואני מבין שככה קבוצות גדולות מגיבות, בדרך שבה אתה מתכונן למשחק ושאתה מקריב את הכל עבור הניצחון ואתה מבלה הרבה זמן מבחינת המאמנים כדי להתכונן למשחק.
“כמובן שזה שונה, יש לחץ שונה בין ז'לגיריס לבארסה במיוחד בשלוש-ארבע השנים האחרונות שהם שמו המון כסף על השולחן והם לא זכו עדיין ביורוליג, כך שזה שונה לחלוטין ואני חושב שלא ניתן להשוות.
“יש לו לחץ מסוג שונה וציפיות מסוג שונה, כך שלא אומר שהם משחקים רע, זה ממש לא המקרה והם עדיין אחת הקבוצות הכי טובות ביורוליג. הוא היה בשלושת הפיינל פורים האחרונים אם אני לא טועה ופעם אחת הוא הגיע למשחק הגמר, כך שאי אפשר לומר שאלו לא תוצאות טובות. בעבר צסק"א הגדולה, כמה פעמים תאודוסיץ' (מילוש, מ.ב) הגיע לגמר או לפיינל פור ולא זכה עד שהוא זכה באחד? זה תהליך, זה לא משהו קל".
אוקיי, אז בוא נסיים בנימה קלה יותר, נאמר ששאראס מסיים את השנה כאלוף היורוליג עם ברצלונה, כיצד אתם שניכם חוגגים יחדיו?
"(צוחק) אני מאחל לו, אני מאחל לו, מערכת יחסים או לא – אני תמיד מעריך אנשים שעובדים עבור זה ומה שאנשים לא רואים זה שהוא אדם שעובד קשה והוא עובד המון, הוא מתכונן למשחק ויש לו תוכנית א', ב', ג', ד' וכמובן שיש לו ידע עצום על המשחק, אבל הוא גם עובד קשה ואני לא אומר שהמאמנים האחרים לא עובדים קשה, אבל אני מכיר לפחות את שאראס שעובד ומגיע לו לזכות באליפות יום אחד. אם זה יהיה עם בארסה או לא – אני לא יודע, אבל כן אני מאחל לו כל טוב".