''כשאתה צופה במשחק מהבונדסליגה או מהפרמיירליג ולאחר מכן רואה משחק בסרייה א' - אתה אומר לעצמך, מה לעזאזל אני רואה?! אנחנו 30, 40, אולי אפילו 50 שנים מאחורי שתי הליגות האלה. אף אחד לא מדבר על זה מספיק. אלו לא רק טעויות במבנה, אנחנו נענשים על שנים בהן לא שמנו לב לפרטים הקטנים''.
הדברים הנחרצים שלעיל לא נאמרו על ידי האוהד השרוף ביותר של הכדורגל הגרמני או האנגלי, אלא על ידי לא אחר מאשר מאוריציו סארי, מאמנה של לאציו, אחד המאמנים הטובים שיצאו מהכדורגל האיטלקי בשנים האחרונות, כזה שפילס את דרכו לרמות הגבוהות ביותר היישר מהליגות הנמוכות במדינה.
סארי לא טועה יותר מדי, הוא אולי קצת מגזים, ועדיין, אחרי שלראשונה בתולדותיה נבחרת איטליה תחמיץ את המונדיאל פעמיים ברציפות, ברור שהכדורגל האיטלקי עדיין נמצא בירידה ושהזכייה ביורו הייתה אירוע יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל. הפערים רק גדלים, הרי הפעם האחרונה שקבוצה איטלקית זכתה בליגת האלופות הייתה אינטר ב-2010, ובעשור האחרון רק יובנטוס הצליחה להגיע לשלבים המאוחרים של התחרות. גם בליגה האירופית אין לקבוצות מארץ המגף הצלחות, כשאף איטלקית לא זכתה בתואר או הגיעה לגמר התחרות.
מאוריציו סארי (רויטרס)נסו לחשוב מתי לאחרונה שחקן איטלקי היה הכי טוב בעולם או הכי טוב בעמדה שלו, מתי לאחרונה קבוצה איטלקית הייתה הכי טובה בעולם לתקופה מסוימת, כפי שאפשר להגיד בשנים האחרונות על מנצ'סטר סיטי, ליברפול, באיירן מינכן או ריאל מדריד. זה כבר לא קורה. בנוסף, הכדורגל האיטלקי נופל כמעט בכל פרמטר אחר מגרמניה, אנגליה וספרד: במתקנים, בכמות הכישרונות, הן מאמנים והן שחקנים, באקדמיות ובמה לא בעצם. נשארו רק מאמנים טובים, שמספקים ציטוטים נהדרים.
אך עם זאת, תהיה זאת טעות לחשוב שלכדורגל האיטלקי אין מה להציע לצופה האובייקטיבי מבחינת עניין: כפי שניתן היה להבין כבר בתחילתו של השליש האמצעי של העונה, הסרייה א’ הולכת לכיוון של מאבק משולש על תואר האליפות עד למחזורי הסיום. וכעת, שמונה מחזורים לסיום ואחרי החזרה מהפגרה, ייתכן שאפילו למאבק מרובע שיהיה אחד מהמותחים בהיסטוריה. אז אולי הרמה לא בשיאה מבחינה מקצועית - אבל העניין לגמרי בפיק.
אוליביה ז'ירו מתחמם (רויטרס)מילאן: להניף את הצלחת - רק ללא הכפפות
בולוניה, טורינו, גנואה, לאציו, פיורנטינה, ורונה, אטאלנטה בסן סירו, ססואולו בחוץ. את לוח המשחקים הנ''ל, שמפריד בינה לבין אליפות ראשונה אחרי 11 שנות המתנה, מילאן תשנן בדבקות ותקווה לסמן בו אחת לכמה ימים וי שמשמעותו עוד שלוש נקודות בדרך ליעד הנכסף, כזה שספק אם היה מי שהאמין לפני שנתיים או אפילו שנה שסטפנו פיולי יהיה האיש שיוביל את הרוסונרי אליו.
הקלישאות אומרות שאין משחק קל, וההיסטוריה לא חפה מסיפורים אודות קבוצות שהפסידו אליפות במחזור הנעילה מול קבוצות קטנות יותר שלא היה להן על מה לשחק על הנייר, אבל ברור שלוח המשחקים שלא יפגיש אותה עם אינטר, נאפולי או יובנטוס במחזורי הנעילה של הליגה הוא טוב ונוח עבור מוליכת הטבלה.
סטפנו פיולי (רויטרס)אי אפשר עוד להסתיר את התחושות ואת ההתרגשות, הסן סירו כבר סולד אאוט מראש למשחק נגד בולוניה, הקהל מצפה לזה ומרגיש את זה מתקרב. אפילו רונאלדיניו, כוכב העבר ששיחק במילאן בחציה הראשון של עונת האליפות האחרונה, אמר: ''נשארתי אוהד גדול של מילאן ואני חושב שהשנה זו השנה שלהם לזכות בסקודטו''.
המפתח העיקרי של מילאן לזכייה בתואר תהיה היציבות ההגנתית שלה, שחד משמעית ניצחה עבורה את המשחקים האחרונים לפני הפגרה: הרוסונרי לא ספגו בחמישה מתוך שבעת המשחקים האחרונים שלהם בכל המסגרות, כשבשלושת משחקי הליגה האחרונים הם ניצחו 0:1 את קליארי, אמפולי ואת נאפולי במשחק העונה עם קלבריה ותאו הרננדס כמגינים שנתמכים בצמד הבלמים המפתיע, פיקאיו טומורי ופייר קאלולו. הם משכיחים את חסרונו של סימון קיאר הפצוע והאחרון אף דחק לספסל את הקפטן אלסיו רומניולי, שצריך להתעכב עליו. אט אט הוא הופך לסיפור המדהים ביותר של מילאן 2021/22.
פיקאיו טומורי חוגג (רויטרס)אם טומורי הוא פוטנציאל ענק שסוף סוף מצא קרקע פוריה להגשים את עצמו, אז שותפו להגנה הוא כמעט ההיפך המוחלט. קאלולו ממש לא אמור היה להיות שם, בינואר מילאן חיפשה מחליף לקיאר הפצוע, ואת העונה הבלם הצרפתי הנמוך (1.79) בן ה-21 פתח כבלם הרביעי של הרוסונרי ביום מאוד בהיר. את הקריירה הוא החל בכלל כמגן ימני באקדמיה של ליון, במדיה שיחקו שני אחיו הגדולים, אלדו וגדעון, שנחשבו למוכשרים ממנו. אלדו אפילו כבש שלושה שערים בבוגרים של ליון. פייר אפילו לא רשם הופעת בוגרים אחת.
למרות זאת, מילאן זיהתה את הפוטנציאל ושמה עליו כמיליון יורו בקיץ שעבר. ועדיין, אף אחד לא יכול היה לדמיין שתוך שנה פייר קאלולו עשוי להיות בלם הרכב בקבוצה שרצה לאליפות. בתחילת דרכו קאלולו ספג לא מעט ביקורות על היעדר הפיזיות והקשיחות שלו, תכונות הכרחיות לבלם, הוא שוקל 69 קילו בלבד, ובמשחק בליגה האירופית בעונה הקודמת שנערך בפראג הקפואה, זלאטן התעצבן על קאלולו שהעז לעלות לשחק עם כפפות. הבלם הסיר אותן מיד, וכיום הסיפור הפיקנטי הזה נראה רחוק ממנו כמו שמילאן רחוקה מהשנים הרעות שלה.
זלאטן איברהימוביץ' (רויטרס)כמובן שמילאן, שלא הפסידה ב-11 משחקיה האחרונים, לא תלויה רק בהגנה ובשוער הנהדר שלה, מייק מניאן, שחולם על אליפות שנייה ברציפות (אחרי שעשה זאת בעונה שעברה עם ליל על הראש של קבוצת נעוריו, פסז'), אלא גם בקישור ובהתקפה שלה. טונאלי יצטרך להמשיך בנסיקה שלו ולהוכיח שהוא יכול להנהיג את הקבוצה כבר עכשיו, מילאן תצטרך לרתום את קסייה, שכנראה יעזוב לברצלונה בקיץ בחינם, למאמץ אחרון, לקוות שרפאל לאאו ימשיך בשיפור שלו ויהיה מרוכז וכמובן להתפלל לכל האלים שזלאטן וז'ירו, שיחד סוחבים כמעט 80 שנות כדורגל, יהיו בריאים וחדים ברגעי הסיום. רק דבר אחד בטוח בנוגע למילאן, אם תצליח לעשות זאת, פייר קאלולו ודאי יניף את צלחת האליפות ללא כפפות.
זלאטן איברהימוביץ' מחליף את אולבייה ז'ירו (רויטרס)נאפולי: לשכוח את כל מה שהיא יודעת על עצמה
במסיבת העיתונאים לקראת המשחק נגד אטאלנטה, לוצ'יאנו ספאלטי, מאמנה של נאפולי, ציטט את קאלידו קוליבאלי, שלדבריו אמר לשחקנים: ''בשמונה המשחקים שנותרו כולנו נאפוליטנים עד סוף העונה''. המשפט הזה אולי מרגש, אבל כדי לזכות באליפות ראשונה מאז 1990 ושלישית בלבד בהיסטוריה של המועדון, נאפולי תצטרך להיות הכל חוץ מנאפולי.
על מנת להבין מי היא נאפולי המודרנית, חייבים לחזור לעונת 2017/18, ובעיקר לשבוע האחרון של חודש אפריל 2018. עברו מאז כמעט ארבע שנים. אחרי שהייתה בנסיגה מסוימת לאחר רצף 10 הניצחונות האדיר שלה בין דצמבר לפברואר, שהגיע אחרי פתיחת עונה דורסנית שכללה 8 ניצחונות ב-8 המחזורים הראשונים שנמשכו אח''כ ל-14 מחזורים ללא הפסד, נאפולי של מאוריציו סארי, החבר מהפסקה הראשונה, הגיעה למשחק העונה נגד יובנטוס בחוץ, חמישה מחזורים לסיום כשהיא בהפרש של ארבע נקודות ממנה.
לוצ'יאנו ספאלטי (רויטרס)נאפולי ידעה היטב, כל תוצאה אחרת פרט לניצחון משמעותה סוף מאבק האליפות שישלח את יובנטוס לאליפות שביעית ברציפות. למרות שנאפולי מביכה את יובנטוס שנה אחרי שנה בטורינו (עד לאותו המשחק, נאפולי לא הפסידה ב-9 מתוך 10 משחקי חוץ נגדה בליגה, וב-15 העונות מאז עלתה לליגה הבכירה בחזרה היא הפסידה ליובה בטורינו רק 3 פעמים), הדעה הרווחת הייתה שכשיש כסף אמיתי על השולחן, זה פשוט לא זה. ואז הגיע קוליבאלי, שנגח בדקה האחרונה שער ניצחון אדיר לרשת של בופון, הימם את עולם הכדורגל כולו ושם את נאפולי בעמדה מצוינת לאליפות ראשונה.
ליובה אז נשארו משחקים מול אינטר ורומא, בעוד ארבעת המשחקים שנותרו לנאפולי היו נגד פיורנטינה, טורינו, סמפדוריה וקוטרונה. פרט ממכונת זמן ל-1990, יותר קרוב מזה לאליפות, אין. פשוט אין. אז מה עשתה נאפולי שבוע לאחר מכן נגד פיורנטינה בבית כשאצטדיון סן פאולו גועש ונרגש? קוליבאלי, גיבור השבוע הקודם, הורחק בדקה השישית, וג'יו סימאונה חורר את הרשת של ריינה עם שלושער. הלכה האליפות.
קאלידו קוליבאלי (רויטרס)כוריאוגרפית, הלוזריות שנאפולי הצליחה לביים באותה העונה הייתה כל כך מרשימה שהיא גרמה לכל אוהד כדורגל לפסול אותה במאבק האליפות העונה, על אף ששוב פתחה מצוין את העונה עם שמונה ניצחונות ליגה רצופים ו-10 ניצחונות ב-11 מחזורי הפתיחה. כי זאת נאפולי.
דווקא שנה אחרי מותו של מראדונה, כשספאלטי הגיע ללא ציפיות גדולות, בעונה האחרונה של לורנצו אינסינייה לפני המעבר לטורונטו מה-MLS, בעונה התשיעית של מרטנס, (שלדבריו של מאמנו הוא “אחד הזרים שהשתלבו הכי טוב אי פעם באיטליה”), והשמינית של קוליבאלי - נאפולי צריכה להיות הכי לא נאפולי שיש, והמשחקים הקרובים מול אטאלנטה, פיורנטינה ורומא הם הזדמנות נהדרת להוכיח שיש נאפולי אחרת.
לורנצו אינסינייה (רויטרס)אינטר: למרות הכל, בק טו בק?
אם שורות אלו היו נכתבות בחודש פברואר, לפני פחות מחודשיים, הכתבה הייתה עוסקת ככל הנראה באינטר בלבד, עד כמה איכותית היא, על הצורה בה הצליחה לעמוד נהדר נגד ליברפול, אחת מהקבוצות הטובות בעולם, עד כמה היא עליונה על יתר המועמדות לתואר, ועל כך שהיא נמצאת בתקופה הטובה ביותר שלה מאז ימי מוריניו בדרך לאליפות שנייה ברציפות וביסוס שליטתה בכדורגל האיטלקי. עד לפני פחות מחודשיים - אינטר נראתה איכותית מדי עבור הסרייה א'.
בהתכתב עם הפסקה הראשונה, נראה היה שאינטר עשתה צעדים משמעותיים להפוך לאחת הקבוצות הטובות בעולם, וכל זה אחרי קיץ קשה מלא בעיות כלכליות שאילצו אותה להיפרד מרומלו לוקאקו, אשרף חכימי וכמובן אנטוניו קונטה. סימונה אינזאגי נכנס נהדר לנעליו של המאמן היוצא, והמכונה המשיכה לתפקד גם ללא שניים מהברגים החשובים ביותר שלה. לכך ניתן להוסיף את רובין גוסנס המצוין שהצטרף בינואר מאטאלנטה, והתחושה הייתה שהנראזורי רק מתחזקים ומשתדרגים. אבל הנה, ערב היישורת האחרונה של העונה, ודווקא אחרי ההדחה מליגת האלופות שהורידה ממנה עומס, אינטר במשבר. הסיפור הוא אחר לגמרי.
רומולו לוקאקו במדי אינטר (רויטרס)מילא ההפסד למילאן, שעוד היה יכול להתקבל איכשהו בהבנה אם הייתה נשארת מוליכת הטבלה, אבל אינטר הפסידה לססואולו בבית ונכשלה בלנצח את גנואה, טורינו ופיורנטינה, משחקים שעד לא מזמן היא הייתה מנצחת כמעט בהליכה. יכאב כמה שיכאב לספוג שני שערים מאוחרים מז'ירו בדרבי, משחק אותו סימן אינזאגי כמפנה שלילי בעונה, אבל אינטר, אלופה מכהנת, יודעת היטב שאת האליפות לוקחים בדיוק במשחקים האלה, מול סאסאולו וטורינו. דווקא כשנדמה היה שאינטר עושה צעד ענק קדימה, היא חזרה שלושה צעדים לאחור, כאילו הגרילה את כרטיס ההפתעה הלא נכון במונופול.
סימונה אינזאגי (רויטרס)למרות הכושר הרעוע בו היא מצויה, אינטר היא עדיין האלופה והקבוצה הטובה ביותר באיטליה, ככה היא צריכה לראות את עצמה ובגישה הזו היא צריכה להגיע למשחק מול יובנטוס הערב (ראשון), לא לפחד ממנו, אלא לראות בו כמנוף שיזכיר לכל הליגה שהיא מעל כולן גם העונה. המאמן האחרון שניצח משחק ליגה עבור אינטר בטורינו (12/13) היה אנדראה סטרמצ'יוני, שבראיון השבוע אמר: “כדי לנצח בטורינו צריך לשחק כמו אלופים''. ואינטר, על אף המשבר, עדיין כזו, וכדי להמשיך להיות כזו היא תקווה לקבל את מרסלו ברוזוביץ' בשיאו בחזרה.
הקרואטי הוא כנראה השחקן המשמעותי ביותר באינטר 2022, ועדות פרקטית לכך קיבלנו שבשלושה מתוך ארבעת המשחקים האחרונים שהכחולים-שחורים לא ניצחו בליגה, ברוזוביץ' נעדר בגלל פציעה. אינטר תלויה בו בצורה קריטית, בעיקר כשהיא בכושר ירוד. הקשר הוא הברומטר של הקבוצה, הוא מתקל, רץ ללא הפסקה, קובע את קצב המשחק ומוציא את הקבוצה מהר קדימה. לא רק שברוזוביץ' שב לכשרות, הנהלת אינטר רשמה עוד הישג מצוין כשהצליחה להחתים אותו על חוזה חדש על אף הביקוש הרב שהיה לו בכל העולם.
מרסלו ברוזוביץ' (רויטרס)ברוזוביץ', שאמור לחזור להרכב לדרבי ד'איטליה בטורינו, חתם על חוזה חדש עד 2026 בו נקבע שירוויח 6 מיליון יורו בכל עונה, (למרות שמועות על כך שברצלונה הציעה לו חוזה עם שכר גבוה ב-20%), והוא יהיה עכשיו אינטר ב-100%. אלו אולי הבשורות הטובות ביותר שהנראזורי היו יכולים לבקש לקראת שמונה המחזורים האחרונים, בהם היא תרצה להשלים למרות כל הקשיים הישג ענק בדמות אליפות שנייה ברציפות, ואין מקום טוב יותר להתחיל בו מאשר טורינו.
יובנטוס: הרוויחה את ההרתעה מחדש
גם אם תפסיד כבר הערב לאינטר ותצא ממאבק אליפות עוד לפני שבכלל נכנסה אליו באמת, (רחוקה שבע נקודות ממילאן ערב המחזור), עצם העובדה שיובנטוס נספרת בדיון אחרי פתיחת עונה מזעזעת היא ההישג הגדול שלה בעונת 2021/2022. ולא, אין בכך שמץ של לוזריות ושל פשרנות או ויתור. יובנטוס התחילה את העונה הראשונה שלאחר עידן כריסטיאנו רונאלדו בצורה מזעזעת, כשהיא לא ניצחה בארבעת מחזורי הפתיחה והשיגה שישה ניצחונות בלבד ב-14 המחזורים הראשונים.
כריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)אם בנקודת הזמן הזו, בשלהי נובמבר האחרון, כשההגנה שלה רופפת, ההתקפה לא מצליחה להבקיע מעל לשני שערים למשחק ב-12 מתוך 14 משחקי הליגה הראשונים והקישור אנמי ולא מצליח לייצר מצבי הבקעה, הייתם אומרים למישהו שיובנטוס תחשב כגורם משמעותי בצמרת כבר העונה - הוא היה חושב שהגעתם מ-2019, אך הנה ערב המחזור ה-31, יובנטוס בחיים.
מאז אותו מחזור 14 בו רשמה נגד אטאלנטה הפסד חמישי לעונה, יובנטוס של מסימיליאנו אלגרי יצאה לריצה של 16 משחקי ליגה ללא הפסד, כשרק ההדחה המבישה מול ויאריאל, (עוד סממן למצבו של הכדורגל האיטלקי), העיבה על התנופה האדירה של הגברת הזקנה. משום מקום, יובנטוס התייצבה והתחילה להזכיר את אותה אלופה שמנצחת משחקים ביעילות, שואבת נקודות וגורמת ליריבים להרגיש חסרי אונים, גם אם הם יותר מלהיבים ביחס אליה. יובנטוס כמו שיובנטוס אמורה להיות.
מסימיליאנו אלגרי (רויטרס)כשאלגרי שב למועדון, הוא ידע שהוא מגיע ליובה אחרת והיה מודע לאתגר: "כשהגעתי ליובנטוס ב-2014 הכל היה שונה; אנטוניו קונטה עשה עבודה נהדרת עם המועדון, זכה בשלוש אליפויות ובנה קבוצה חזקה מאוד שרק היה צריך לשכלל. השנה זו קבוצה שונה מאוד עם הרבה שחקנים צעירים ושחקנים טובים, אבל פחות מנוסים. אנחנו נבנה בסיס שהוא ה-DNA של יובנטוס, כזה שיחזיר אותה לנצח וכזה שיודע לסבול ורוצה להילחם''. ספק אם גם אלגרי, שבעונתו הראשונה ביובה הוביל אותה לגמר ליגת אלופות ראשון אחרי 12 שנה, האמין שיצליח לייצב את יובה כל כך מהר.
מעבר להישג הראשון של הביאנקורי שהוא השבת הרלוונטיות שלה כבר העונה והחזרת ההרתעה אל מול שאר הליגה, ההישג השני שלה הוא החלון החורפי המוצלח, בו רכשה את דניס זקאריה ודושאן ולאחוביץ'. מבלי לזלזל בזקאריה, שפתר עבורה צורך מקצועי מיידי וחיזק את הקישור הדי בינוני, ולאחוביץ' הפך באופן מיידי להיות הפנים של הקבוצה, השחקן הטוב ביותר בה וכזה שהוסיף לכל היעילות של התלכיד שאלגרי הצליח לאגד סטאר קווליטי, ברק, מחץ וכמובן - גולים.
דושאן ולאחוביץ' בטירוף (רויטרס)לא מעט אנשי מקצוע, אוהדים ופרשנים הביעו ספק בכל מה שקשור למהירות ההתאקלמות של החלוץ שהפציץ בפיורנטינה, ועוד בטח ביובנטוס לחוצה וחדשה, כמעט נטולת שחקנים מנוסים שיקלו עליו את ההשתלבות. אבל את ולאחוביץ' זה לא עניין, יש לו חמישה שערים בתשעת המשחקים הראשונים בקבוצה, אליהם הוסיף גם בישול אחד, ובהופעת הבכורה שלו בליגת האלופות הוא חגג עם שער אחרי 32 שניות. מהרגעים שזוכרים משחקנים שזוכרים. אלגרי כבר אמר עליו שהוא אחד השחקנים הטובים בדורו והעמיד אותו בשורה אחת עם קיליאן אמבאפה וארלינג בראוט הולאנד, ושם על הכתפיים של החלוץ בן ה-22 לא מעט לחץ, אבל נדמה שהסרבי לא מתרגש מהדברים האלה, אלא רק שואב מהם עוד יותר דרייב, כמו הגדולים באמת.
על אף ההדחה ההיא נגד ויאריאל, יובנטוס נמצאת במצב מקצועי טוב מאוד, גם אם לא תזכה באליפות כבר העונה. הקבוצה הזו לא נבנתה לשם כך, ואם תצליח בכל זאת לעשות את הבלתי ייאמן, זו תהיה אחת האליפויות המרשימות בהיסטוריית המועדון מבלי צל של ספק. גם ניצחון על אינטר ושמירת סיכוי מתמטי לאליפות עד כמה שאפשר יהיה הישג מרשים עבור הקבוצה של אלגרי. יובנטוס כבר השיגה מעל למה שציפתה, וכל דבר שתשיג מעכשיו יהיה בונוס שמן.
דניס זקאריה ודושאן ולאחוביץ' חוגגים (רויטרס)אם יש תחושה חשובה יותר עבור אוהד כדורגל מההרגשה שהקבוצה שלו חוזרת להיות רלוונטית - אז זו ודאי תקווה לעתיד טוב עוד יותר, ואותה דושאן ולאחוביץ' וכמובן אלגרי מעניקים לאוהדי יובנטוס שבוע אחרי שבוע בכמות נדיבה, עם שילוב של הישן, הטוב, המוכר והנוצץ. ויותר יובנטוס מהשילוב הזה, ספק אם נמצא.