כאשר הכדור של איבן טוני נשק לרשת של מנצ'סטר סיטי עמוק בזמן פציעות, והאלופה נכנעה בבית לברנטפורד, השאלה המרכזית שריחפה באוויר הייתה פשוטה – האם באמת ייתכן קרב אמיתי על האליפות העונה?
הקבוצה של פפ גווארדיולה עדיין פייבוריטית, כמובן. היא הרגילה את כולם לעונות קרובות לשלמות, כמעט ללא איבוד נקודות, ולכן הרף עבור היריבות גבוה מאוד. כולם זוכרים כיצד ליברפול סיימה את עונת 2018/19 עם 97 נקודות והפסד בודד, אבל ההפסד הזה היה לסיטי, אשר הקדימה אותה עם 98 נקודות. כאשר נלחמים במפלצת הזו, גם הופעות מזהירות ויציבות עלולות לא להספיק. אלא שזה לא הנושא כרגע, אוהדים עדיין לא תוהים אם ארסנל תזכה באליפות. הם סקרנים לדעת האם היא יכולה לזכות, לפחות באופן תאורטי.
כי הרי מי היה מוכן להמר על התותחנים כמועמדת לצמרת הגבוהה בתחילת העונה? את העונה שעברה הם סיימו במקום החמישי, במפגן לוזריות אופייני שגנז את התקווה להעפיל לליגת האלופות. זה היה שדרוג בהשוואה למקום שמיני ב-2021, אבל ליברפול, טוטנהאם, צ'לסי ואפילו מנצ'סטר יונייטד נתפסו כטובות יותר בקיץ.
שחקני ארסנל חוגגים (רויטרס)המהלכים של ארסנל נראו לא רעים על הנייר, אבל היא בוודאי לא החתימה אף סופרסטאר שהיה אמור לשנות את התמונה באופן מהותי. לו מישהו היה מספר לאוהדיה כי היא תשיג 12 ניצחונות בתום 14 מחזורים, לא היו מאמינים לו – במיוחד כי הקהל הזה פיתח במשך שנים תסמונת לוזריות בעצמו, והתרגל בעיקר ליילל על גורלו המר.
הנטייה הזו נותרה בתוקף גם בימים אלה, כאשר תוצאות התותחנים עולות על כל דמיון. תשוטטו ברחבי הרשתות החברתיות, ותגלו מתקפה בלתי מרוסנת של אוהדי ארסנל על גבריאל ז'זוס שלא מצא את הרשת מאז הדרבי מול טוטנהאם בתחילת אוקטובר, ומוגדר לפיכך כמחמיצן שלא ראוי לשחק. הגישה הזו, שבוחנת חלוצים אך ורק לפי כיבוש שערים, תהיה כמובן שגויה לחלוטין, והברזילאי עדיין היה יעיל מאוד ברצף הניצחונות של ארסנל, בזכות חוסר האנוכיות שלו בהתקפות והנכונות לעבוד קשה מאוד ללא הכדור.
גבריאל ז'זוס חוגג (רויטרס)הוא הרבה יותר נייד מאלכסנדר לקאזט והרבה יותר מחויב מפייר אמריק אובמיאנג שעזבו את האמירויות תחת פיקודו של ארטטה. ראיית המשחק והחוכמה הטקטית שלו יוצאות מהכלל, ואתמול ראינו דוגמה נוספת לכך. ז'זוס היה זה שהתחיל בדקה ה-54 את המהלך בדרך ל-0:1, כאשר הזין במסירת זהב את פאביו ויירה באגף השמאלי. הפורטוגלי העביר כדור רוחב, ומרטין אודגור שלח אותו לרשת של וולבס.
כך הגיע הנורבגי לחמישה שערי ליגה, ובחלוף 20 דקות עלה גם לשישה כדי להפוך לכובש המצטיין של ארסנל בליגה. לז'זוס וגבריאל מרטינלי יש חמישה שערים, בוקאיו סאקה הבקיע בינתיים ארבעה. החלוקה הזו אולי לא מרשימה באופן אישי עבור אף אחד מהם, אבל היא מדגישה מאוד את הקבוצתיות בסגל הזה.
גבריאל מרטינלי בטירוף עם שחקני ארסנל (רויטרס)למנצ'סטר סיטי, טוטנהאם, ברנטפורד, פולהאם, ניוקאסל, ליברפול, לסטר ולידס יש שחקנים שהבקיעו יותר מאודגור, אבל ההתקפה של ארסנל היא השנייה בטיבה בליגה. עם 33 כיבושים, היא מפגרת רק אחרי האלופה בתכלת, ועדיין לא היה משחק ליגה בו כשלה להבקיע.
במקביל, היא ספגה 11 שערים בלבד – הנתון הטוב בליגה. בעצם, ארסנל השיגה את כל ניצחונות החוץ שלה ללא ספיגה, ו-0:2 על וולבס אתמול היה הישג שישי במספר כזה. זהו נתון מרשים ביותר, והוא לא מבוסס על מזל. כאשר גברה בשבוע שעבר על צ'לסי, 0:1 בסטמפורד ברידג', לא נתנו החבורה של המנג'ר מיקל ארטטה ליריבה הכחולה אפילו להתקרב לשער, והאקס אובמיאנג שוטט על המגרש בחוסר רלוונטיות עד שהוחלף.
מיקל ארטטה (רויטרס)זה מרשים עוד יותר כאשר נזכרים כי הבלם בן ווייט הוסט לעמדת המגן הימני לבית ברירה, בעוד וויליאם סאליבה, שמפגין יכולת פנטסטית על בסיס שבועי, לא נספר על ידי המאמן עד לא מכבר, ונשלח להשאלות. פתאום, הכל מתחבר ופועל לפי התוכניות.
במערך הזה מחזיק תומאס פארטה את הקישור המרכזי בעונתו הטובה ביותר עד כה, ומאפשר לגרניט ג'אקה למלא תפקיד קדמי יותר מבעבר. כתוצאה מכך, מאיים השווייצרי על השער הרבה יותר, ומנהיגותו חזקה מאי פעם. באופן מדהים למדי, הוא חגג לפני שבועיים 200 משחקי ליגה במדי התותחנים – וזה לא ממש הגיוני עבור שחקן שקילל את הקהל כקפטן בשלהי 2019, והיה קרוב מאוד לעזוב את המועדון באותו חלון העברות.
גרניט ג'אקה מאושר (רויטרס)שיחת הבהרה מיוחדת עם ארטטה, שמונה בדיוק באותם ימים למאמן, גרמה לו לשנות את התוכניות ולתת צ'אנס להצלחה לחצי שנה נוספת. לאחר מכן, נטישה כבר לא באה בחשבון, ותרומתו המנטלית בחדר ההלבשה עצומה גם ללא הסרט על הזרוע.
את הסרט הזה עונד העונה אודגור, שמונה לתפקיד בצעד מבריק מאוד שהגדיר למעשה את העונה כולה. במשך שנים היה תפקיד קפטן ארסנל מקולל, וכל מי שקיבל אותו עזב במהרה או הסתכסך. הנורבגי הסיר את הקללה הזו לחלוטין, והוא מביא ממד חדש של מנהיגות שקטה וכריזמטית. אודגור נמצא במועדון פחות משנתיים, אולם הוא מבין אותו מצוין, ונהנה מגיבוי מכל השחקנים בסגל הצעיר. כדאי לשים לב ללטיפה שהעניק הקפטן אתמול לשוער ארון ראמסדייל אחרי קליטת הגבהה שגרתית באמצע המחצית השנייה. העידוד הפשוט הזה מבטא בצורה מושלמת את ההרמוניה בסגל – וזה משהו שהיה חסר מאוד בשנים הקודמות.
מרטין אודגור (רויטרס)כל זה מביא את ארסנל לעמדה בה כבר בנובמבר נראה הכרטיס לליגת האלופות מוחשי ביותר. הפער ממנצ'סטר יונייטד במקום החמישי עומד על 14 נקודות (אמנם עם משחק עודף) וליברפול מפגרת אחרי התותחנים ב-15 נקודות. אלה הפרשים משמעותיים, ולא קל למחוק אותם. בתחילת העונה, החזרה לצ'מפיונס הייתה תוכנית מקסימום עבור ארטטה.
עכשיו, לאור הפתיחה האדירה, הוא יכול להרשות לעצמו להביט בזהירות לעבר אתגר גדול הרבה יותר. בארסנל עדיין לא רוצים לדבר על אליפות בקול רם, אולם כאשר הפער ממנצ'סטר סיטי צמח באדיבות ברנטפורד לחמש נקודות לקראת פגרת המונדיאל, כבר אי אפשר להתעלם מכך לגמרי.
האם הטורניר בקטאר, שתקוע כמו עצם בגרון באמצע העונה, יפגע בתותחנים ויקטע את המומנטום, או אולי דווקא יסייע להם לשמור על הרעננות? איש לא יודע את התשובה, וארטטה יקווה בעיקר כי שחקני המפתח שלו לא ייפצעו במדי הנבחרות. הסגל אינו עמוק מספיק כדי להתמודד עם חסרונם של דמויות מרכזיות, ולפחות הקפטן אודגור יוכל לנוח ביחד עם ארלינג הולאנד, בעוד חבריהם יעשו את הטיול למפרץ.
שחקני ארסנל חוגגים (רויטרס)באנגליה משועשעים למדי מכך שמנצ'סטר סיטי סייעה לייצר את האלטרנטיבה הזו. ארטטה עבד כעוזרו של גווארדיולה לפני שעזב לארסנל, ובקיץ מכרה האלופה לתותחנים לא רק את גבריאל ז'זוס, אלא גם את אולכסנדר זינצ'נקו. דמיינו לעצמכם איזה אושר יהיה זה מבחינתם אם יצליחו לזכות באליפות על חשבון האקסית כבר בעונתם הראשונה.
המוטיבציה תהיה בשיאה, ושני המפגשים מול סיטי עדיין ממתינים לנו ב-2023. זה גם אומר שכל הקלפים עדיין נמצאים אצל פפ גווארדיולה. אם ינצח בכל המשחקים שנותרו לסיום העונה, הוא יסיים בפסגה בוודאות, וזה דווקא לא תסריט בלתי אפשרי. המטרה של ארסנל היא לשמור על יציבות, ולנצל עד תום מעידות נוספות של הפייבוריטית, אם וכאשר תהיינה.
וזה אפשרי. ברנטפורד ניצחה אתמול בצדק, בעוד שארסנל ליקטה בצדק את כל הנקודות שיש במאזנה כרגע. זו קבוצה מאורגנת היטב, שמצאה את האיזון הנכון בין החוליות השונות ופועלת ללא עיוותים שהיו מנת חלקה בשנים הקודמות. הביטחון העצמי מתעצם בהדרגה, וכך גם הידיעה שאפשר לחלום. הם עדיין חוששים לחלום, ואפשר להבין אותם, אבל כל חובבי הכדורגל צריכים להחזיק להם אצבעות – כי בלעדיהם לא יהיה מרוץ אליפות באנגליה העונה, ואנחנו ממש רוצים שזה יהיה מעניין.
מיקל ארטטה עם פפ גווארדיולה (רויטרס)