הטרגדיה של היהלום שהקסים את ואן חאל

בקיץ 1993, חיפש לואי ואן חאל ימני קיצוני לקבוצה הצעירה שבנה באייאקס. בניגוד לעמדות רבות אחרות, לא אותרו במקרה זה בוגרים מתאימים באקדמיה, ולכן זומנו בעצת הסקאוטים מספר צעירים זרים למבחנים. ליישורת האחרונה הגיעו שניים –  פינידי ג'ורג' הניגרי ויורי פטרוב האוקראיני-רוסי.

לפי עדויות של המעורבים, נהנה פטרוב בן ה-19 מעדיפות ברורה בתחרות. למרות שהיה צעיר יותר מיריבו בן ה-22, הוא היה מנוסה יותר, כי את הופעות הבכורה בליגה הסובייטית במדי דניפרו ערך עוד בגיל 16 והספיק לשחק במדיה לצידו של ניקולאי קודריצקי. כשרונו בלט למרחקים, ספרטק מוסקבה גייסה אותו ב-1992, והוא היה שותף לזכייה בדאבל. לאחר מכן, עבר ללוקומוטיב מוסקבה, זהר גם בה, ולמבדקים באמסטרדם הגיע אחרי שנטל חלק במונדיאל לנבחרות עד גיל 20 במדי רוסיה, שם שיתף פעולה בין היתר עם מוראד מגמאדוב.

יותר טוב מאוברמארס?

הסקאוט הראשי אנטון פרונק האמין מאוד בפטרוב, והיה משוכנע כי ואן חאל יבחר בו, אחרי השבחים החריגים שהשמיע. "פטרוב פחות צפוי ממארק אוברמארס, כי אוברמארס מעדיף בבירור לשחק ברגל ימין, ואילו פטרוב שולט באותה רמה בשתי הרגליים ויכול ללכת לכל הכיוונים", אמר המאמן. השוער אדווין ואן דר סאר הסיע את החלוץ לאימונים ונתן לו לא מעט טיפים בדרך. רונאלד דה בור, שנהנה לקבל אסיסטים מפטרוב במשחקי ידידות, העיד לימים: "לא היה לי ספק שהוא יוחתם. הוא היה מהיר, מסוכן, ידע לבעוט מכל מצב. פינידי היה בסדר, אבל השאיר רושם הרבה פחות חזק. נדהמנו כאשר הניגרי נבחר במקומו". אפילו פינידי עצמו טען: "הופתעתי, כי פטרוב היה ממש מצוין". 

מארק אוברמארס באייאקס, "פטרוב היה פחות צפוי ממנו" (רויטרס)

בדיעבד, איש לא הצטער על ההחלטה של ואן חאל שהתבררה כנכונה בכל הקשור לג'ורג'. הניגרי הפך לחלק אינטגרלי מקבוצה אדירה שזכתה בליגת האלופות ב-1995, ופריצותיו לאורך האגף הימני עוררו מהומות כמעט בכל משחק. האם פטרוב היה מצליח אפילו יותר? האם אייאקס הייתה מלקטת את התארים גם איתו? והאם מעבר מסוג זה היה מציל אותו מגורל איום? בשבוע שעבר הלך פטרוב לעולמו בגיל 48 אחרי שנים ארוכות של חיים בזבל, פשוטו כמשמעו, כאלכוהוליסט כרוני – מחלה שאף לא איפשרה לו בזמנו למצות את הפוטנציאל העצום שהיה לו על הדשא. האם ככוכב אייאקס הוא היה משכיל לבחור במסלול אחר? על השאלה הזו איש לא יידע לענות.

עם טן האח בוואלבייק ובטוונטה

ואן חאל העריך מאוד את פטרוב, והעדיף לוותר עליו בעיקר כי לא היה משוכנע כי הוא מתאים למערך 3-3-4 המסורתי. לכן הוא המליץ עליו לבורוסיה דורטמונד, והאוקראיני-רוסי אכן זומן למבדקים גם אצל אוטמאר היצפלד, קירקס את מתיאס זאמר באימונים, אבל לא חתם כי הוחלט שכושרו הגופני עדיין לא מתאים לבונדסליגה. בחלוף שנה, עצה נוספת של ואן חאל שלחה אותו למועדון צנוע הרבה יותר, ואלבייק, אשר מאמנה ברט יאקובס היה מיודד עם הבוס של אייאקס.

ואלבייק הייתה אסירת תודה לוואן חאל על הרעיון, כי פטרוב פרץ לכדורגל ההולנדי בסערה בתחילת 1995. בהרכב שכלל גם את אריק טן האח, הוא בלט מעל כולם והבקיע שבעה שערים ב-12 המשחקים שהיו לו עד לסיום העונה. הקרב המפורסם ביותר היה מול פיינורד, אז כבש פטרוב בעצמו, הינדס את השער השני שהשלים מהפך ל-1:2, והיה גם מעורב בתקרית עם רוב מאס. עוזר מאמן מכבי חיפה לעתיד משך בשיערו וספג בתגובה מכה בפניו. הוא תופקד אז בעיקר באגף השמאלי, אבל הוכיח את עצמו גם מימין, והוכתר במהרה כאחד הכוכבים העולים בליגה. באותו קיץ, שברה טוונטה את שיא ההעברות של המועדון כדי להביאו, ובגיל 21 השמיים היו הגבול מבחינתו.

"וודקה יורי"

העניין הוא כי בעיות שתייה החלו לצוץ בטוונטה בשלב מוקדם יחסית, ובתקרית שזכתה לתהודה רחבה נעצר פטרוב כאשר נתפס נוהג שיכור וללא רישיון. על המגרש, הוא גילה לפרקים יכולת מצוינת, ותרם לא מעט לקבוצה שסיימה במקום השלישי (לפני אייאקס!) בעונת 1996/97. פטרוב הבקיע שבעה שערים, כולל שוויון יוקרתי וקריטי מול פיינורד ברוטרדאם. המאמן הגרמני האנס מאייר נתן לו חופש פעולה, ואף הגן עליו בכל הזדמנות, אבל יכולתו התאפיינה בחוסר יציבות קיצוני כיאה לשחקן שלא מסוגל לשמור על אורח חיים ספורטיבי, וביציעים הדביקו לו את הכינוי "וודקה יורי".

כאשר הסבלנות תמה, בוטל חוזהו בטוונטה לפני סיומו, והחלוץ חזר לוואלבייק, שם הדריך אותו מרטין יול. הוא מעולם לא שיחזר את הכושר העילאי שהפגין בתחילת הדרך, והחל משנת 2000 איבד לגמרי את מקומו בהרכב. היהלום שהיה אמור להיות טוב מאוברמארס התדרדר לתהום, ואחרי השאלה בדן האג נאלץ לנדוד לקבוצות קטנטנות ברוסיה ובאוקראינה על מנת להמשיך להתפרנס מכדורגל. ב-2006 הוא שב להולנד, חתם בוולנדאם מהליגה השנייה, ובהמשך שיחק גם בקבוצות חובבים לפני שתלה את הנעליים ואיבד את הכיוון לחלוטין.

"בחור טוב כשהוא לא שותה, אבל תמיד שותה"

"יורי הוא בחור טוב כשהוא לא שותה, אבל הוא כמעט תמיד שותה", כך אמרו עליו מכריו. אישתו התמודדה עם אלימות פיזית כלפיה כאשר פטרוב היה שיכור, והשניים התגרשו ב-2011, תוך שהם מוכרים את הבית המשותף ומתחלקים ברווחים. את החלק שלו ביזבז פטרוב תוך חודש אחד, ואז התברר שאין לו איפה לגור, והוא עבר למקלט בעיר טילבורג. חברה חדשה שפגש ניסתה להכריח אותו לעבור גמילה, אבל נכשלה, וברחה ממנו בסופו של דבר בגלל התקפות זעם. "האלכוהול הרס את הכל", היא אמרה לעיתונאי הנרי ואן דר סטן ב-2017.

באותה שנה בחר ואן דר סטן לעשות תחקיר על החיים החדשים של פטרוב ולהבין כיצד התדרדר. הוא פגש אדם שלא הזכיר ולו במעט את האתלט שהקסים בזמנו את כוכבי אייאקס והביך את המגנים בליגה ההולנדית. פטרוב היה שיכור, הפיץ ריח רע מהפה ולבש כובע מלוכלך עם כיתוב כלשהו ברוסית. כאשר ישבו השניים בבית קפה, התפרץ כוכב העבר בגסות כלפי המלצרית, והעיתונאי נאלץ להתנצל בשמו. כאשר יצאו ממנו, חיפש ומצא פטרוב בדלי סיגריה על המדרכה ועישן אותם. הוא הודה שצרך סמים אחרי שאשתו עזבה אותו. שני ילדיו הבוגרים, שניסו לשמור על הקשר עם אביהם אחרי הגירושים, הבינו עם הזמן שאין לכך סיכוי וניתקו אותו מתוך בושה.

בחלוף זמן מה, אפשר לו אדם כלשהו להתגורר בדירה שכורה תמורת תשלום נמוך מתוך רחמים, אבל פטרוב תקף בשלב מסוים גם אותו והרס את הדירה. בשלב זה היה ברור שרק נס יוכל להציל אותו ושאין טעם לחיים מסוג זה. החיים האלה הסתיימו בשבוע שעבר בהוספיס בטילבורג, ובהולנד נזכרו לרגע קט בשחקן שהיה כה מלהיב באמצע שנות ה-90'. ואלבייק, טוונטה ודן האג פירסמו הודעות אבל, ואולי גם ואן חאל הקדיש כמה דקות לזכרו של הנער שהיה יכול היה לעשות היסטוריה באמסטרדם, לו ההחלטה שלו הייתה שונה.