בכל טורניר גדול יש סינדרלות, כאלו שהרוב לא מצפה מהן להגיע לאזור של רבע הגמר ובסוף עושות טורניר גדול. ב-2018 הייתה זו קרואטיה שהפתיעה את היבשת כל הדרך אל הגמר, מונדיאל לפני כן קוסטה ריקה סיימה במקום הראשון בבית המוות (איטליה, אנגליה ואורוגוואי) והגיעה לפנדלים מול הולנד ברבע הגמר וב-2010 אפשר למצוא את גאנה ופרגוואי, שניצלו הגרלות קלות כדי להתקדם לשמונה הגדולות של העולם. במונדיאל 2018 דנמרק הודחה בשמינית הגמר מול קרואטיה.

בנוסף, בכל טורניר יש את הנבחרות שהן "הסוס השחור", אלו שאתה יודע שאתה לא רוצה לפגוש למרות היתרון עליהן על הנייר ויכולות אפילו להגיע לגמר. לרוב זה מיוחס לנבחרת טובה שאין בה סופרסטארים, אלא הרבה מאוד שחקנים טובים שמשחקים ממש טוב ביחד. קרואטיה של הטורניר הקודם הייתה סינדרלה במובן הסיפורי, אבל היא עדיין הייתה אחת הנבחרות הטובות באירופה שאף אחת לא חשבה שתגיע כל כך רחוק. מקסימום רבע גמר. בקטאר 2022, דנמרק היא הסוס השחור האולטימטיבי.

הסיפור המרגש סביב כריסטיאן אריקסן, השילוב בין שחקני הרכב בקבוצות בכירות והשיפור המתמיד של השחקנים ברגע שהם לובשים את המדים בצבע האדום כהה יוצר נבחרת שאף אחת לא רוצה לפגוש. העובדה כי הצליחו להרים את עצמם אחרי אירועי המשחק מול פינלנד ביורו 2020 כל הדרך לחצי גמר היורו, שם נפלו רק לאנגליה משער עצמי של אחד מכוכבי הטורניר, רק מייצר ציפיות יותר גדולות למה שהם יכולים לעשות על הבמה המרכזית של העולם. למרות זאת, הם לא נחשבים לנבחרת שתזכה, או אפילו לכזאת שתגיע לרבע הגמר כי בשמינית היא צפויה לפגוש את אחת מבין ארגנטינה, מקסיקו ופולין. אז מה כן יגרום לה להפתיע את העולם ולהגיע גבוה? ננסה לענות על זה כאן.

שחקני נבחרת דנמרק חוגגים (רויטרס)שחקני נבחרת דנמרק חוגגים (רויטרס)

הכוכב הגדול: כריסטיאן אריקסן

"החלום שלי זה לייצג את נבחרת דנמרק בקטאר" אמר כריסטיאן אריקסן לפני שנה, כאשר התראיין לראשונה מאז אותו התקף לב בדקה ה-43 מול פינלנד חמישה חודשים קודם לכן. בזמן הזה הקשר התאושש בבית החולים, הותקן קוצב לב בליבו והוא החל להתאמן לקראת חזרה למגרשים, כאשר לא ברור האם יש קבוצה שמוכנה לקחת סיכון על אחד, שלפי דבריו באותו הראיון, מת לחמש דקות על המגרש.

שחקני נבחרת דנמרק מקיפים את כריסטיאן אריקסן ביורו 2020 (רויטרס)שחקני נבחרת דנמרק מקיפים את כריסטיאן אריקסן ביורו 2020 (רויטרס)

אבל ברנטפורד, העולה החדשה לפרמייר ליג באותה עונה, לקחה יוזמה והביאה אותו למושבה הדנית שפתחה. תחת תומאס פראנק, אריקסן חזר להתאמן בקבוצה מקצוענית באופן סדיר (שוחרר מאינטר כי אסור לשחק עם קוצב לב באיטליה) ועלה למגרשים ב-26.2.22 בהפסד לניוקאסל, כשמונה חודשים מאז שקרס על הדשא בקופנהגן. מאז, הוא סיים את כל 90 הדקות בעשרה משחקים נוספים, בהם כבש שער אחד ובישל ארבעה נוספים. מנצ'סטר יונייטד קפצה על המציאה והביאה אותו בהעברה חופשית בחזרה לקדמת הבמה, כאשר גם תחת אריק טן האח הוא בקושי יורד מהדשא בכל המסגרות. למרות שהוא משחק בעמדה יותר אחורית ממה שהוא רגיל, הדני מסר עד כה שישה בישולים, שניים מתוכם מול שתי קבוצות הצמרת של אנגליה, אחד בניצחון על ווסטהאם, אחד נוסף בניצחון על פולהאם ועוד שניים מול שריף טירספול בליגה האירופית. 

אבל אנחנו פה כדי לדבר על המקום בו הוא הכי משפיע - הנבחרת. 39 שערים יש לו ב-117 הופעות, כאשר החזרה המרגשת לסגל הייתה במשחקי הידידות מול הולנד וסרביה בחודש מרץ האחרון. מול הראשונה הוא הבקיע בהפסד 4:2, מול השנייה הוא הבקיע כאשר סרט הקפטן על זרועו וריגש את כל העולם. הוא שיחק בשלושת המשחקים הראשונים של טורניר המוקדמות ואמנם לא כבש או בישל, אבל יחד איתו מאזן השערים של הנבחרת הייתה 0:16. גם בשבעת המשחקים בלעדיו נבחרתו לא התקשתה (אפילו בכלל לא התקשתה) בדרך למקום הראשון בטבלה. כעת, אריקסן סוף סוף יגשים את החלום הגדול שלו, בתקווה שזה יימשך מעבר ל-43 דקות. 

כריסטיאן אריקסן. בדרך להגשמת החלום (רויטרס)כריסטיאן אריקסן. בדרך להגשמת החלום (רויטרס)

השחקן שיפרוץ: מיקל דמסגור

מעטים השחקנים שכל אירופה חיכתה לראות מה הם יעשו אחרי יורו 2020 יותר ממיקל דמסגור. השחקן, שרק יחגוג 21 במהלך הטורניר, קיבל את המקום בהרכב אחרי פציעתו של כריסטיאן אריקסן אחרי ששיחק רק שלושה משחקים במדי הנבחרת והחזיר עם טורניר מהסרטים. לפני הטורניר אף אחד לא הכיר אותו, אחריו, ובמיוחד אחרי הכדור החופשי האדיר מול אנגליה בחצי הגמר, אין אחד שלא דיבר עליו. הוא בדיוק סיים עונה ממוצעת מאוד בסמפדוריה, שהייתה הראשונה שלו מחוץ לדנמרק, עם שני שערים וארבעה בישולים כאשר הוא נע בין ההרכב למחליף קבוע. אחרי הטורניר, מעמדו איים להשתנות.

מיקל דמסגור חוגג את השער מול אנגליה (רויטרס)מיקל דמסגור חוגג את השער מול אנגליה (רויטרס)

אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד. בפתיחת העונה הוא המשיך להיות שחקן הרכב, אבל באוקטובר נפצע בירך והושבת לחצי שנה. כשחזר, הוא עלה מהספסל לדקות מועטות ונראה לא חד. מה עשה הילד? הלך למושבה הדנית באנגליה. ברנטפורד שילמה עליו 15 מיליון אירו בחודש אוגוסט האחרון ומאז הוא מנסה לנצל את ההזדמנויות שלו בפרמייר ליג, אבל עדיין לא הצליח להשפיע על קבוצתו לטובה, אלא להפך – למרות שבישל לאיוון טוני את שער היתרון של קבוצתו, הוא החמיץ את הפנדל המכריע בגביע הליגה מול גלינגהאם מתחתית הליגה הרביעית. בנבחרת, הקיצוני ממשיך לקבל את הקרדיט ואפילו בישל ב-0:2 על צרפת, ששלח אותה לדרג ב' של ליגת האומות. 

במונדיאל זאת ההזדמנות שלו לחזור לתודעה ולקבע את מקומו כעתיד של הכדורגל הדני. עד כה, לא נראה באופק שחקן בחלק הקדמי של האדומים-לבנים שיכול להיות ממשיך דרכו של אריקסן. אם דמסגור יצליח לשחזר את היכולת מהיורו האחרון, דנמרק יכולה לדבר חזק מאוד בטורניר הזה. במידה ולא, הוא ייזכר בתור one time wonder וכנראה יישכח מהתודעה, אולי עד הטורניר הבא.

מיקל דמסגור. ייעלם שוב אחרי המונדיאל? (רויטרס)מיקל דמסגור. ייעלם שוב אחרי המונדיאל? (רויטרס)

המאמן: קספר יולמן

מה אפשר לצפות ממאמן שהצליח לזכות באליפות אחת בליגה הדנית, עוד אחת בליגת המשנה, ניצח ארבעה משחקים בבונדסליגה ועבר להיות יועץ של אקדמיה במדינה? לא יותר מדי. ההצלחה שלו בנבחרת הלאומית היא בדיוק מה שיפה בה - משום מקום ובדרך לא צפויה, למרות הבעיות שהיו בדרך, הוא מיצב אותה בחזרה בטופ האירופי עם כדורגל שמשוחק תחת שרביטו. השחקנים מניעים את הכדור, לא עומדים, תמיד מחפשים את האיום לשער ואת הדרך הכי טובה ונוחה להבקיע, וזה עובד.

קספר יולמן (רויטרס)קספר יולמן (רויטרס)

71 שערים הדנים כבשו תחת יולמן לעומת 27 ספיגות ב-33 משחקים. תוצאה ממוצעת של 0.81:2.15 למשחק. השיטה שלו לרוב תהיה 3-4-3, כאשר לפעמים הוא זונח את המערך ומתאים את הנבחרת למה שהכי מתאים לאותו משחק. הוא התחיל עם קו של ארבעה בלמים ועוד שני קשרים הגנתיים, אבל כשיש לו סגל מלא הוא יעדיף לנצל את מיטב היכולות של הקשרים בחלק ההתקפי ולנסות לשלוח אותם קדימה, כאשר מאחורה מחכים בלמים כמו אנדראס כריסטיאנסן, סימון קיאר ויואקים אנדרסן. 

ליולמן יש חוזה בנבחרת עד אחרי יורו 2024, אליו הוא צפוי להעפיל אחרי הגרלה קלה במוקדמות. בקטאר יש לו נבחרת מאומנת שנמצאת בתקופת השיא שלה מאז יורו 1992. כל העם הדני בוטח בו שיצליח להביא את אותה יכולה מהיורו האחרון וליישמה במונדיאל החורף. הוא כבר רגיל לעשות דברים מיוחדים - תשעה משחקים רצופים במוקדמות ללא ספיגת שער, שני ניצחונות על אלופת העולם צרפת (שתיהן מוגרלות כמעט קבוע ביחד במונדיאל) ולקום מהקבר, פשוטו כמשמעו, עד למרחק של 180 דקות מתואר. זה הזמן שלו לעשות שוב קסמים.

קספר יולמן (רויטרס)קספר יולמן (רויטרס)

הסיפור הגדול: המחאה הגלויה נגד קטאר

חברת ההלבשה 'הומל' הגרמנית מעצבת את המדים הלאומיים של נבחרת דנמרק כבר שנים רבות. בקשר נוצר בשנת 1979 ונמשך עד 2004, כאשר ב-2016 החיבור נוצר מחדש ונמשך עד היום. לכבוד המונדיאל, חברת ההלבשה השיקה את שלוש ערכות מדים לדנים בצבעים אדום, לבן ושחור (שמסמל את הדיכאון של הפועלים בקטאר). בכל אחת מהערכות, מעבר למספר ולשם השחקן, אין אף אזכור מובלט לסמל הנבחרת, סמל היצרנית ולשלל העיצובים שהוכנסו פנימה. הכל נצבע באותו הצבע של החולצה. 

בהומל הסבירו כי זוהי המחאה שלהם למען זכויות האדם בקטאר: "למרות שאנחנו אוהבים כדורגל, דהינו את העיצובים והסמלים שלנו כי לא רצינו להיות נראים לעין בטורניר שעלה לאלפי אנשים בחייהם". בנוסף לכך, ההתאחדות הדנית אסרה על טיסת נשות שחקני הנבחרת לטוס למונדיאל כדי "לא לתרום לקטארים משהו שיוכלו להפיק ממנו רווח".

תלבושת ה"אבל" של דנמרק (טוויטר)תלבושת ה"אבל" של דנמרק (טוויטר)

עד כה, הנבחרת הדנית היא אחת המובילות במחאה נגד המדינה שקיבלה את אירוח המונדיאל בשוחד. לאחרונה פיפ”א אסרה עליהם להתאמן עם חולצות שרשום עליהן הכיתוב “זכויות אדם לכולם”. בנוסף אליהם, ישנם עוד נבחרות ומדינות שרוצות להעביר מסרים דרך אליפות העולם, שעד כה הייתה פלטפורמה לביטוי עצמי או להעברת מסרים של שוויון זכויות ושלום. אין לדעת איך תתקבל ענידת סרט הקפטן בצבעי דגל אוקראינה של רוברט לבנדובסקי או סרט הקפטן עם צבעי הלהט”ב של הארי קיין במדינה השמרנית, שמתאמצת להראות כלפי חוץ כאילו זה יהיה מונדיאל שייזכר לשנים. כנראה שאף אחד מהצדדים לא אמר את המילה האחרונה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה