הסיפור של מכבי חיפה, הקמפיין האירופאי, למעשה התחיל בשבוע שעבר נגד ויאריאל בספרד. זה היה אחד המשחקים הטקטיים הכי טובים של מסאי דגו בכל הקריירה שלו, הוא שיחק עם הרכב משני שבקושי מקבל דקות, לדוגמה רמי גרשון, כל מה שהוא רצה במשחק הזה זה לבוא הביתה לישראל עם תוצאה מאופסת או תיקו שייתן לו את ההזדמנות לבוא ולנצח באתונה את פנאתינייקוס.
היו הרבה ספקנים, פרשנים, אוהדים וכל מי שקשור לכדורגל - לא היה אחד שהאמין לרגע שמכבי חיפה מנצחת כאן באתונה, אבל דגו חשב אחרת. הוא הכין את הקבוצה כדי לנצח ואמר לי אתמול במסיבת העיתונאים: “אני בא לשחק כדורגל של אמיצים”. ייאמר לזכותו שהוא אמר את האמת.
כשאתה רואה בהרכב את צ’ירון שרי, עלי מוחמד, פייר קורנו, פרנזי פיירו ודין דוד קרוב לפיירו, אתה אומר לעצמך אלה שחקנים שעברו את אולימפיאקוס עם בכר. ה-11 שעלו היו שחקנים מספיק טובים כדי לנצח את פנאתינייקוס, ואני אומר את זה אחרי המשחק, מי שעוקב ברדיו חיפה שמע אותי אומר שחיפה תנצח ותכבוש שער במחצית השנייה. למזלי הרב ולכמובן לחיפה יותר – זה קרה.
דין דוד חוגג (רויטרס)לדגו מגיעות כל המחמאות. בזכות חוסר הפחד שלו ומכיוון שזה במאני טיים על הרבה כסף, זו הפעם הראשונה שהירוקים מנצחים בשלב בתים אירופי בחוץ. אולימפיאקוס היה בפלייאוף הצ’מפיונס. לפני שנדבר על המשחק עצמו, כשאתה רואה במשחק את שריף כיוף, עילאי חג’ג’, מחמוד ג’אבר, ליאור רפאלוב, סוף פודגוראנו, ענאן חלאילי ועיליי פיינגולד, אתה סופר שבעה שחקני בית שחלק גדול מהם זה העתיד של חיפה ל-10 השנים הקרובות. דגו זרק את פיינגולד היום לכר הדשא בחצי השני בלי פחד ועם הרבה אומץ, והילד לא אכזב.
אם אני עובר למחצית הראשונה, הייתה שליטה של מכבי חיפה בגדול. שחקני פנאתינייקוס לא באו לשחק כדורגל, הם לא ניסו להניע, הם רצו לשחק ארוך ולהגיע מהר לשער. חיפה סיכלה כל מה שזז ומצד שני היא כן באה לשחק כדורגל, היא כן הניעה את הכדור, מההגנה לקישור, משם להתקפה וככה בא גול ענק.
לאחר שדניאל סונדגרן מצא באגף ימין את פיירו ששמר עליו שחקן אחד, פיירו סיבב אותו, ברח שמאלה ומצא את קורנו פנוי, קורנו הגביה, בדיוק כמו הבישול נגד אולימפיאקוס לפיירו, הפעם זה הגיע לדוד, שפיירו כיסה אותו, כשחמישה שחקני מכבי חיפה היו בתוך החמש. שלא נדבר על המהלך שפסלו לפיירו גול, לא ראיתי עבירה או נבדל.
פרנזי פיירו (האתר הרשמי של מכבי חיפה)מחצית ראשונה לתפארת מכבי חיפה – המון גאווה. הכי צרם לי וכאב שמוחמד נפצע ויצא, זה קצת שיבש לקבוצה את המשחק במרכז השדה. אין תחליף למוחמד, הוא לא מפחד מאף אחד, הוא היה נהדר. וכמובן גם סונדגרן שנפצע במחצית היה מצוין, סגר טוב, תמך טוב ונתן את הכדור לפיירו בדרך לגול.
בחצי הראשון זה היה ברור שהמצב המנטלי עוזר למכבי חיפה, במחצית השנייה זה התהפך כי היוונים היו חייבים שער. הירוקים ירדו לאחור והשאירו להם מגרש פנוי, הם תקפו, זכו בקרנות והרימו הרבה כדורים. כיוף היה מעולה, סק היה היום “מרסק” כי הוא עשה עבודה נהדרת ולקח 90 אחוז מכדורי גובה. העזרה ההגנתית של כולם עזרה בגדול, והנה אתה עובר למעבר והשלישייה השמאלית הביאה שער. פיירו משך את הבלמים ושרי נשאר מאחור לבד כדי לכבוש את השני.
ליאור רפאלוב וצ'ירון שרי חוגגים (רויטרס)מכבי חיפה נלחצה, אבל לפעמים אין ברירה. באופן טבע ומנטלי אתה יורד להגן והם הצליחו עד הסוף. משחק גדול של הירוקים, ניצחון גדול, עלייה לפלייאוף וכרגע השמיים הם הגבול, יכול להיות חורף נהדר לקבוצה. מעל הכל, זה צריך לתת לקבוצה ביטחון ודחיפה לקראת הדרבי כי זה לא דברים של מה בכך, כל אוהד ירוק צריך להיות מבסוט.
אני לאורך כל העונה שעברה טענתי שפיירו חלוץ גדול, נכון שלפעמים הוא מסורבל ומחטיא, אבל דגו למד איך להשתמש בו. כשמשחקים שני חלוצים אז שומרים עליהם שני בלמים, כל בלם על חלוץ, פיירו איו לו בעיה לנפנף כל בלם שיביאו לו וזה היה בגול הראשון. אני מקווה שתהיה לזה המשכיות בדרבי, חיפה קבוצה מצוינת, יותר טובה מהפועל חיפה, רק שמשהו השתבש לה העונה והניצחון הזה הוא הזדמנות לסדר הכל מחדש.