מדינת ישראל נמצאת בשעתה הקשה ביותר, לפחות בעשורים האחרונים מאז מלחמת יום הכיפורים. המלחמה מול חמאס גבתה, ועדיין לצערנו, קורבנות רבים, כולל כאלה שקשורים לעולם הספורט, בין אם ספורטאים או אוהדים של הקבוצות השונות.
חזרה לשגרת הספורט עוד נראה משהו כמו חלום רחוק, אבל עם ישראל באחדותו הוכיח שוב את כוחו ועוצמתו, למרות המכה הגדולה שספג. מכל קצוות הקשת התאחדו, כולל אפילו אוהדי הספורט. מכבי, הפועל, בית”ר, כולם ביחד באותה הסירה שרוצה להשיג מטרה אחת – לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל.
המלחמה שמה את כל השגרה בפרופורציות ובסופה התקווה היא שגם תשפיע על הספורט, על השנאה הגדולה שקיימת בעיקר בין הקהלים הגדולים, שגם אם תישאר, שלא תגלוש למחוזות האלימות ולא תחצה את גבולות הנורמה. כי בסוף אחרי הכל, עם כל הכבוד לסמלים של כל קבוצה, בסוף הסמל החשוב ביותר לכולנו הוא של מדינת ישראל.
הנרצחים הרבים מהקבוצות השונות בליגות הכדורגל והכדורסל איחדו את יתר האוהדים, שניחמו אחד את השני והשאירו את המאבק הספורטיבי הרחק הרחק מאחור. בתקווה שנחזור כמה שיותר מהר לימים רגועים יותר גם במגרשים ובאולמות, עם הרבה גולים, רגעים גדולים וכמה שפחות אירועים רעים שמעכירים את האווירה.