באסטרטגיית היציאה והחזרה לפעילות במשק, לפי ועדה ממשלתית מיוחדת שקמה, הספורט הישראלי הוא הדבר האחרון שאמור לחזור לפעילות. כחלק מההיערכות ליציאה מהסגר והפחתת המגבלות הוקמה הוועדה, וצוות מיוחד בה בחן את המשמעויות הכלכליות והחברתיות של המשך הסגר, בדגש של המשמעויות הכלכליות של הפעילות המצומצמת במקומות העבודה השונים והמשמעויות הבריאותיות של חזרה מדורגת לפי אופי העבודה.
הצוות יצר מדד בריאותי המורכב מפרמטרים המשקפים את היכולת לשמור על הכללים הבריאותיים במקום העבודה (כמות מגעים, כמות מגעים עם אנשים אקראיים ולגיטימיות לתנועה). כמו כן, בחנו את תרומת הפעילות של מועסק בענף לתוצר, ממנה נגזרות גם הכנסות המדינה ממסים ויכולתה לממן הוצאות בריאות, תכנית סיוע ופעילויות אחרות של הממשלה. לפי הוועדה, אירועי ספורט עם התקהלות קיבלו 1.64- נקודות מדד תרומה לתוצר, וציון של 0.35 מדד תרומה לתעסוקה.
אסטרטגיית היציאה (מערכת ONE)
מסמך אסטרטגיית היציאה (צילום מסך)חברי הצוות כללו את מכון גרטנר (מכון לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות), צוות תרחישים ומודלים, צט"מ, משרד הבריאות, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, וד"ר אורן סחר.
לפי הוועדה "בשלב הראשון יש לתת קדימות לענפים להם חשיבות גדולה לתוצר והסיכון הבריאותי מפעילותם הוא יחסית נמוך וכן לפתוח מחדש ענפים שיש חשש להמשך הישרדותם וליכולת המועסקים בהם להתמודד עם תקופות אבטלה ממושכות". על פי הוועדה יש להחזיר בשלב הראשון לפעילות את משקי ההייטק, פיננסים, משרדים, יבוא ומסחר סיטונאי ותעשיה. הספורט כאמור, בתחתית הסולם.
חביב אוחיון משתף בסרטון את תהליך השיקום