ערב כזה עגום לכדורגל הישראלי כבר לא ראיתי הרבה שנים. לראות את מאמן נבחרת ישראל אלישע לוי מזיע כאילו הוא מתמודד עם ברזיל במרקנה היה אחד האירועים המביכים שקיבלנו בזמן האחרון בספורט הישראלי.
אמנם במבחן התוצאה עברנו בשלום את שני משחקים האחרונים, אבל יכולת כל כך חלשה לא נראתה הרבה זמן מנבחרת ישראל, גם בקמפיינים קודמים. זה היה ניצחון עצוב של הכחולים-לבנים. הנבחרת של אלישע נראית לא מחוברת, לא מגובשת, חסרת מעוף והכי גרוע - חסרת יכולת. המאמן עדיין לא מצא את הסגל, ההרכב, השיטה והסגנון המתאימים לו ועד עכשיו מגיע לו ציון נמוך מאוד על כל מה שנעשה תחת הדרכתו.
אלמלא תומר חמד המצוין גם את מקדוניה וליכטנשטיין לוי לא היה עובר בשלום. שאר השחקנים שלו נראים חסרי ביטחון ואפילו לעצור כדור פשוט הם לא מצליחים. מדהים שכוכב גדול כמו ערן זהבי נראה כמו שחקן רגיל שלא מוצא את מקומו במערך. שחקנים אחרים, כמו אייל גולסה ואלמוג כהן, נראים אפורים וצריך לזכור, מדובר במשחק מול ליכטנשטיין, לא נגד איטליה או ספרד.
 |
| ערן זהבי מאוכזב (איתי כהן) |
|
| |
אלישע חייב להתעורר ולהתאפס על עצמו, ומהר, אחרת עופר עיני יבין בעצמו ולא ייתן לו קמפיין נוסף. הרי צוות האיתור שבחר את המאמן היה צוות שמבין בכדורגל ואני בטוח שיש לו מה להגיד בנושא בעקבות היכולת החלשה של הנבחרת בשני המשחקים האחרונים.
הנבחרת נראתה הערב כמו אוסף של שחקנים שאספו אותם מכל מיני קבוצות בליגות נמוכות. במחצית השנייה הם לא הצליחו לחבר שני פסים, או להשתלט על הכדור. בכלל, לשחקנים שלנו היה קשה לעשות הרבה מהדברים הבסיסים במשחק כדורגל. בל נשכח, מדובר בחלון הראווה של הכדורגל הישראלי והוא נראה מלוכלך כאילו לא ניקו אותו הרבה שנים.
הביקורת אמנם מופנית בעיקר לאלישע לוי, אבל השחקנים לא צריכים לצאת נקיים מאשמה. אני מצפה משחקנים כמו זהבי שייקחו מנהיגות וכשלא הולך להם יחשבו על הצד הקבוצתי ולא רק איך להבקיע גולים.
אלישע חייב לעשות סדר, ומהר. הרי בסך הכל למה אנחנו מצפים מהקמפיין הזה? לראות נבחרת טובה שמתקדמת ושבסיום כל משחק בדרך הביתה נוכל להגיד שנהנינו. זה ממש לא המצב כרגע, להפך. קריאות הבוז של הקהל בסוף המשחק אומרות הכל.