אדריאן: עשיתי שטויות, מנסה להיות טוב יותר

אחרי שבע שנים ב-NBA – בהן הספיק להסתכסך עם לברון ג’יימס בסדרת ציוצים בטוויטר (“הוא מנסה לגנוב את ביונסה מהזרועות של ג’יי זי”), לשדוד מרצדס יוקרתית באיומים, קטטה עם מאבטח בבית מלון ולהסתבך עוד מספר פעמים עם החוק – ג’ף אדריאן הגיע לבני הרצליה הצנועה כדי לשקם את הקריירה.

בעוד כולם חשבו כי מדובר ב”הד קייס”, אדריאן מוכיח כי הוא ההפך הגמור – בחור שקט, צנוע וממש לא בעייתי. בראיון ל-ONE הוא מספר על התקופה בארצות הברית, התקריות המוזרות, הסכסוך עם לברון ואהבתו לישראל.

ג’ף, מה עבר עליך בתקופה ההיא בארה”ב?
“בעבר עשיתי שטויות, אני לא מכחיש זאת. בחלק מהמקרים היה מדובר באי הבנות כאלו ואחרות, כמו שאמרו שגנבתי רכב, כשבכלל השאלתי אותו מחבר. התקרית עם לברון? זה היה מצחיק, אבל בסך הכל הבעתי את דעתי. מותר לי להגיד את מה שאני חושב וזה מה שעשיתי. אני עדיין חושב שמה שהוא (לברון) עשה לא ראוי".

לברון ג'יימס (רויטרס)

מעבר לכך, ספר לנו עוד קצת על ג’ף אדריאן.
"אני אוהב את ישראל ואת התרבות. התחלתי להתרגל אליה, זה משהו שגדלתי עליו. כל האווירה של יום שישי בערב ושבת. זה מזכיר לי את התקופה בארה"ב שבה הייתי מטייל עם משפחתי בעיר. היינו מכבים את כל המכשירים האלקטרוניים ופשוט נהנים מהשקט והשלווה. כשהגעתי לכאן זה הדבר הראשון שהתחברתי אליו. יום כיפור? זה מדהים. אני יורד עם משפחתי למרינה בהרצליה והזמן פשוט עוצר מלכת".

גם לאוכל הישראלי אתה מחובר מאוד.
"אני טבעוני, כבר אמרתי לכם? אני אוהב פיתה עם חומוס, זה הרבה יותר טוב כאן מאשר בארה"ב. יש גם טחינה, טחינה קוראים לזה נכון? זה מעולה. האוכל הזה נהדר עבורי, התרגלתי אליו ואני נהנה ממנו".

ג'ף אדריאן (במרכז) מנסה לעצור את לברון ג'יימס (רויטרס)

בוא נתעסק בכדורסל. היו לך הרבה חוזים ב-NBA, מעניין מאוד מה מנע ממך מלבסס את מעמדך שם?
"אני יודע מה אני יודע לתת, מה מוסר העבודה שלי ומה אני עושה. אני עובד קשה, תמיד עבדתי קשה, זה לא השתנה. זה לא משהו שאתה יכול לשלוט בו, העולם הופך להיות חכם יותר, הם כנראה ראו דברים אחרים ממה שאני יודע על עצמי. מעולם זה לא עצר אותי מלעשות את מה שאני הכי אוהב. אני מאמין בעבודה קשה, אני רוצה תמיד להיות השחקן הטוב ביותר כמו שאני רוצה להיות אדם טוב יותר".

היו לך מחשבות לאחרונה לחזור ל-NBA?
"תמיד יש מחשבות כאלה. אבל באתי לכאן, קיבלתי כאן יותר דברים, במזרח התיכון ובישראל ממה שאקבל בארה"ב. אני היום אדם יותר פתוח, שליו, רגוע. לא חשבתי שזה מה שיקרה, אבל אני חושב שהיום בנקודה שבה אני נמצא המטרה שלי היא להגשים את החלומות שלי, לרדוף אחריהם וההגעה להרצליה מבחינתי הייתה לעשות משהו אחר. השמיים הם הגבול. כל מה שאני עושה יש לו סיבה. אם הייתי יכול לחזור לארה”ב יכול להיות שהייתי עושה זאת. זה לגמרי שונה, אני אדם ושחקן שונה ממה שהייתי לפני שנים".

ג'ף אדריאן (מערכת ONE)

אתה אחד מהזרים היחידים, למעט דווין סמית’, שנשארו כאן בארץ שלוש שנים. מה גרם לך להישאר כאן כל כך הרבה זמן?
"בהרצליה יכולתי לבטא את הכדורסל שלי בצורה הטובה ביותר. להיות השחקן שתמיד רציתי להיות, האדם שרציתי להיות. זה לא תמיד לרדוף אחרי החלום, זה פשוט לשחק כדורסל. לדעת שאתה יכול לשחק בכל מצב. כאן יש לך חוזה, אתה לא צריך להיות מודאג שיחתכו אותך וכל הדברים מהצד. הדברים הללו הפכו אותי להיות אני, וזה מה שגרם לי להישאר כאן”.

בכל זאת, בחרת לנצל את סעיף היציאה שלך בקיץ.
“לפעמים אתה צריך לראות איפה אתה עומד ומה מצבך בעולם. יש דברים שקורים מסיבה מסוימת, לא תמיד צריך לעשות דרמה מכל דבר. עובדה שחזרתי לכאן בסופו של דבר, למקום בו אני רוצה להיות”.

ג'ף אדריאן (בני הרצליה)

מה דעתך על הסגל החדש של הרצליה והמאמן גספר פוטוצ'ניק?
”הוא מאמן שונה ממה שהכרתי עד כה. הדרך שבה הוא למד כדורסל היא שונה מהדרך בה אני למדתי. אנחנו מתרגלים אליו ולומדים ממנו כל יום. זה עניין של יותר להתרגל לדרך הכדורסל שלו. דרך האימון שלו שונה מהמאמנים הישראליים. יש לנו סגל טוב השנה, הרבה חבר'ה טובים ומוכשרים. אני תמיד מאמין השמיים הם הגבול למרות שאני לא אוהב לצאת בהצהרות”.