אחרי לא מעט עונות נראה שהשנה באמת נושבות רוחות חדשות ומרעננות בהיכל מנורה מבטחים. זה לא רק המאזן, היכולת הביתית המרשימה והחיבור של הקהל עם יאניס ספרופולוס, אלא בעיקר המחויבות הבלתי מפשרת של כל שחקן במכבי תל אביב בכל רגע נתון על הפרקט.

שחקנים נלחמים על כדורים אבודים, משתטחים על הפרקט ואפילו שחקני הספסל מעודדים את חבריהם ולא יושבים עם מגבת על הראש (כמו שקרה לא פעם בעבר). אז מה שונה הפעם? בראש ובראשונה, זה התחיל אצל המאמן. ספרופולוס בנה קבוצה ממש בצלמו - הגנה, הגנה ועוד פעם הגנה. אפילו במשחקי ליגה, שחקני האלופה לא נותנים ליריבה שום סל קל, גם אם מכבי כבר מובילה כבר ב-20 הפרש.

עומרי כספי חוגג (איציק בלניצקי)עומרי כספי חוגג (איציק בלניצקי)

הסגל שיאניס בנה אולי לא הכי נוצץ שהיה, אבל כל שחקן יודע בדיוק את תפקידו על הפרקט ואף אחד לא מנסה לגנוב את ההצגה. שוני נוסף? הזהות הישראלית. מה שלא היה במכבי הרבה שנים ועם חזרתו של עומרי כספי גם שב הניצוץ להיכל. הכוכב יחד עם יובל זוסמן ודני אבדיה נותנים לאוהדים תחושת הזדהות וזה מבלי להזכיר את ג’ון דיברתולומאו, אולי השחקן המחויב בסגל, ואת ג’ייק כהן, שלא נספר העונה ביורוליג, אבל בליגה נותן את כול כולו.

האלופה קבוצת בית חזקה מאוד, אבל עדיין לא בטוח שזה יספיק למקום בפלייאוף. מה שיכול להפוך את הצהובים מקבוצת יורוליג לא רעה לקבוצה איכותית ומסוכנת – קווינסי אייסי וטיילור דורסי. השניים שרק מתרגלים לכדורסל האירופי יכולים להוות את קפיצת המדרגה של האלופה הישראלית – אם דורסי יתברר כבינגו והשלשות של אייסי ייכנסו, זו כבר תהיה קבוצה שקשה מאוד לעצור.

יאניס ספרופולוס (איציק בלניצקי)יאניס ספרופולוס (איציק בלניצקי)

בכל אופן, במכבי לא צריכים לצאת בהצהרות, העונה עוד ארוכה ומחכה לאלופה רצף כלל לא פשוט של משחקי חוץ, כולל קרב קשה באילת בגביע המדינה. עד עכשיו זה נראה טוב, טוב מאוד אפילו, אבל יש עוד דרך ארוכה לעבור. מה שבטוח יהיה חורף חם ומסקרן בהיכל היד אליהו, מה שלא היה כבר הרבה הרבה זמן.

הכתוב הוא טור דעה.