13:30 שעון ישראל, הגרלת שמינית גמר ליגת האלופות נחתמה עם משחק ענק שהפך לקלאסיקה בין פאריס סן ז’רמן למנצ’סטר יונייטד ומפגש בין שני הכדורגלנים הגדולים של דורנו – ליאו מסי מהצד הצרפתי וכריסטיאנו רונאדלו מהצד האנגלי. אחרי שנפגשו כמות עצומה של פעמים, כולל פעמיים בגמר ליגת האלופות, ההגרלה זימנה את מה שעלול להיות המשחק האחרון בין השניים אי פעם.
שעה מאוחר יותר, אחרי סערת הכדורים בהגרלה של ויאריאל ואתלטיקו מדריד, כל העולם התאכזב מהבשורה שהמשחק הגדול שקיווינו שיצא נאבד. היו עוד משחקים מעולים בהגרלה הראשונה, כמו אתלטיקו מדריד מול באיירן מינכן ואייאקס מול אינטר, אבל התייחסנו רק למשחק ההוא שהוגרל אחרון ברשימה.
כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי. המפגש שנמנע מאיתנו (רויטרס)ההגרלה החדשה, שקבעה שפ.ס.ז’ תפגוש דווקא את ריאל מדריד, הולידה פיקנטריה בצורה שונה – נוסטלגיה. ראמוס חוזר לברנבאו כיריב לראשונה מאז 2005, מסי יפגוש שוב את היריבה האהובה עליו נגדה הבקיע את אחד השערים היפים בתולדות הצ’מפיונס, אמבפה יפגוש את קבוצת חלומותיו השנה שבה הוא כמעט הגיע אליה וגם די מריה חוזר למקום בו היה בשיא הקריירה. מצד שני, ריאל מדריד סוף סוף תעמוד במבחן האולטימטיבי שלה – לפגוש מפלצת שהיא בעצמה יצרה. מקימת הגלאקטיקוס המקורי בתחילת המילניום אל מול הנוכחית.
אנחנו אוהבים נוסטלגיה. האופציה שלנו להתרפק על רגעי העבר ולהעלות חיוך תמיד עושה לאנשים טוב על הלב. יש בזה משהו משמח, מרגש, מצמרר, שגורם לנו לברוח לכמה רגעים לעבר בשביל האפשרות הקטנה שזה יהפוך להווה. במקרה של רונאלדו מול אתלטיקו מדריד למשל, אותם העיף חמש פעמים בחמש הזדמנויות שונות, הזיכרון הופך למציאות ויוצרת אחד חדש. אותה גברת בשינוי אדרת.
כריסטיאנו רונאלדו חוגג במדי ריאל מול אתלטיקו (רויטרס)מעבר לשני המשחקים, שאר ההגרלה יצאה יחסית יבשה כיאה למעמד. ליברפול היא השלישית שלא יכולה לנוח בשני המשחקים כי אחרי בית המוות, צריכה לבוא אלופת איטליה ולנסות להפתיע אותה סטייל אתלטיקו מלפני שנתיים. באיירן מינכן תדרוס את זלצבורג והפכה להיות המרוויחה הגדולה מההגרלה החדשה, צ’לסי לא אמורה להתקשות מול ליל במפגש האקסיות של אדן הזאר וגם מנצ’סטר סיטי לא אמורה להתקשות יותר מדי מול ספורטינג ליסבון.
ויאריאל – יובנטוס ובנפיקה – אייאקס הם שני משחקים של ווילד קארד. לכאורה, יובנטוס ואייאקס אמורות לעלות שלב בלי בעיה, אבל היריבות שלהן נמצאות בלבל אחר באירופה. בנפיקה הצליחה לעלות שלב יחסית בקלילות ולהביס 0:3 את ברצלונה בבית, והוכיחה שהיא יכולה לאיים על קבוצות גדולות יותר והבקיעה שני שערים בחוץ מול באיירן. ויאריאל אמנם חווה עונה חלשה בליגה, אבל הצליחה להביס את אטאלנטה בחוץ כדי להעפיל שלב, וזה לא דבר של מה בכך בהתחשב לעונה הרעה שעוברת על הגברת הזקנה.
על הנייר, כל משחק בצבע. דווקא בשנה שברצלונה מקרטעת, יש הרבה מאוד מועמדות לגיטימיות לקחת את התואר, חלקן יעופו כבר בשמינית. חלון ההעברות השנה עשוי להשפיע בצורה גדולה מאוד על התפתחות האירועים, זכר למקרה מריו גצה ב-2013, ויהיה מרתק לראות מי הקבוצות שיעפילו הלאה בדרך להגרלה האחרונה של העונה. מקווה שאז “התוכנה החיצונית” לא תעשה בעיות.
טור דעה.