ליגת ווינר סל הגיעה הערב (חמישי) לרגע השיא של העונה עם משחק מספר 3 בסדרת גמר הפלייאוף, משחק מכריע על האליפות בהיכל מנורה מבטחים שכבר אתמול בערב כל הכרטיסים אליו נחטפו, ואכן התפאורה הייתה מושלמת. הלחץ על שחקני גלבוע/גליל, שהם קצת חסרי ניסיון במעמד כזה, היה עצום, ומנגד מכבי תל אביב קיבלה מהקהל דחיפה להתחלה אגרסיבית, עם הגנה מצוינת ועם המשך הכושר הנהדר של סקוטי ווילבקין, שסיים את המחצית הראשונה עם 16 נקודות. 

ברור שכולם, שחקנים ומאמנים כאחד, הגיעו כשהרגשות מהמשחק של אמש היו בראשם ובליבם, כל אחד עם המטען שלו. יאניס ספרופולוס החליט לשים דגש הגנתי עם דאבל-אפ על קרי בלאקשיר ושיתוקם של תומאסון ויפתח זיו כעדיפות ראשונה, ואילו אבישי גורדון מצד שני רצה לעשות הכל כדי לעצור קודם כל את ווילבקין. אלא שכל מה שעשו שחקניו לא הצליח, ווילבקין פשוט היה בלתי ניתן לעצירה, בעוד כל שחקני המפתח של גלבוע/גליל לא הצליחו להשיג סלים, גם בגלל ההגנה של מכבי וגם פשוט בגלל יכולת חלשה.

כשגורדון נאלץ לחפש פתרונות בספסל בגלל העבירות המוקדמות של בלאקשיר ובגלל החולשה של תומאסון וזיו, לא היה מי שיצעד קדימה ויספק יכולת שתשאיר את הקבוצה בתמונה. כאשר חנוכי החליף את בלאקשיר נראתה גלבוע/גליל לא אגרסיבית וככזו שלא מסוגלת להתמודד עם ההגנה האגרסיבית גם של מחליפי מכבי, שעשו הרבה עצירות והלכו על כניסה לצבע. כאן נכנסו לפעולה כריס ג’ונס שהשיג מספר סלים באחד על אחד ואנג’לו קלויארו ששוב מצא את עצמו חופשי לקליעות מהפינה.

אנג'לו קלויארו בטירוף (רדאד ג'בארה)אנג'לו קלויארו בטירוף (רדאד ג'בארה)

עם פתיחת המחצית השנייה רק קבוצה אחת הופיעה, המשקל של ההפסד אתמול זעזע את שחקני מכבי ת”א שבאו לכפר על ההפסד בגן נר והתנפלו על שחקני גלבוע/גליל שקצת הרימו ידיים. ארבע דקות מפתיחת החצי השני זה כבר היה 29:50 למכבי ת”א, מצב בו גלבוע/גליל נראתה חסרת אמונה. אבל פתאום, אחרי פסק זמן וקצת חילופים במכבי, גלבוע/גליל איכשהו רצה 0:9 וחזרה ל-55:40. השחקנים הרגישו שאין מה להפסיד, הלחץ עליהם קצת הוקל ועד סוף הרבע השלישי הם הורידו ל-61:47.

השאלה הגדולה הייתה עם מה יגיעו הקבוצות לרבע הרביעי והאם גלבוע/גליל תוכל לחזור למשחק. התשובה הפתיעה – גם ברבע המכריע הקבוצה של גורדון המשיכה להיות משוחררת, ווילבקין של המחצית השנייה לא היה ווילבקין של הראשונה, עמית גרשון עם מספר קליעות נתן לקבוצתו את מה שהיא צריכה משחקני הספסל שלה עם 14 נקודות והאורחת הלכה והתקרבה. אבל האנטר העייף וסוחב הפציעות נכנס במקום ז’יז’יץ’ ושתי פעולות התקפיות מצוינות שלו ועוד שתיים הגנתיות כשעשה חילוף על תומאסון ועצר אותו, לצד קליעות של ג’ונס, נתנו למכבי את הניצחון בהפרש הרבה יותר קטן ממה שנראה היה שיקרה רק עשר דקות קודם לכן.

אותלו האנטר מרוצה (איציק בלניצקי)אותלו האנטר מרוצה (איציק בלניצקי)

ברור שכל שחקן רוצה לנצח, אבל יש הבדל גדול מאוד בין הצהרות והבטחות אחרי ניצחון ביתי לבין הביצוע בשטח כשגם לקבוצה ממול יש יכולת ושחקנים רעבים שרוצים לקחת אליפות ולהמריא הביתה מרוצים אחרי שלא היו שם הרבה זמן. אין ספק שההגנה של מכבי הערב הייתה ברמה גבוהה, במשך כ-27 דקות היא שיבשה את כל מה שגלבוע/גליל ניסתה לבצע גם ברמה האישית וגם ברמת המשחק הקבוצתי של האורחת, שנראתה לפתע לא מאורגנת, לא מצאה קווי מסירה פשוטים והגיעה ביותר מדי התקפות לקליעה קשה תחת לחץ שעון. אבל גלבוע/גליל של סוף הרבע השלישי והרביעי שמרה על המוניטין שלה, צמצמה ולא ויתרה ומגיע לה כל השבחים למרות ההפסד,

הקבוצה מהגלבוע עשתה את דרכה המכובדת לגמר, אבל כדי לנצח את מכבי ת”א בהיכל, עם האוהדים הדוחפים והמעודדים, צריך יותר ממה שהיה לגלבוע/גליל לתת. מכבי רגילה לשחק ולשמור ביורוליג ברמה הגנתית גבוהה הרבה יותר ממה שנדרש בליגה הישראלית וזה בא לידי ביטוי במשחק הזה.

יפתח זיו מול ג'ון דיברתולומיאו (איציק בלניצקי)יפתח זיו מול ג'ון דיברתולומיאו (איציק בלניצקי)

בסופו של דבר מכבי זוכה באליפות אחרי שזכתה גם בגביע המדינה ולכאורה סיימה עונה עם הצלחה, אבל לכולם ברור שמכבי רוצה ונדרשת להופעה מוצלחת הרבה יותר גם בליגה הלא-חזקה שלנו, ובטח ביורוליג. עונת המלפפונים החלה, הרבה שמות נזרקים לאוויר אבל ברור שההחלטות המקצועיות במכבי לוקות בחסר בלשון המעטה. בינתיים, כאשר קבוצות היורוליג כבר עשו מספר החתמות, מכבי מחפשת שחקנים שהם תגלית או “גניבה” – באנגלית זה נשמע יותר טוב. אבל קשה להגיע לפיינל פור של היורוליג עם המדיניות הזו. בניית קבוצה היא מלאכה קשה ומסובכת שדורשת ידע מקצועי, חוש של אנשי מקצוע, התנתקות  מאינטרסים  שפוגעים בטיב ההחלטות וזה צריך להיות תהליך מקצועי נטו. צריך גם חישובי תקציב, אבל זה הרבה יותר מורכב ונתייחס לסגל שיתגבש כשנדע אותו סופית.

עונה ארוכה וקשה הגיעה לסיומה, שנת קורונה בתוספת התקפת טילים על חלקים נרחבים בארץ שפגעו בחיי האזרחים, וגם הקשו מאוד על ניהול קבוצות ספורט ועל ניהול הליגות והביאו ללחץ משחקים מטורף וכמעט בלתי אנושי. אז כל הכבוד למי שפעל תחת כל הבעיות האלה, חצי גמר הפלייאוף והגמר התנהלו באווירה נהדרת, סוף-סוף הקהל חזר ומילא את האולמות ולמרות שיוצאים לפגרה אני כבר מחכה לפתיחת העונה הבאה ויחד איתי כל חובבי הכדורסל והספורט בכלל.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה