עבור כל מי שמסתכל על סדרת רבע גמר הפלייאוף ורואה שמכבי תל אביב מובילה 0:1 על הפועל ת”א, זה נראה נורמלי וסביר, אבל האדומים הפסידו הזדמנות גדולה לנצח בחוץ ולהוביל בעצמם מול האלופה בצהוב. הפלייאוף הזה ללא קהל בליגת הקורונה לא סיפק את האווירה וההתעניינות הנדרשת. מכבי לא הייתה בשיאה גם במשחק האחרון שלפני הערב, כאשר היא הפסידה ביד אליהו למכבי ראשון לציון.

מכבי לא הגיעה למשחק כאתמול שלשום וזו כרגע לא מכבי של לפני פגרת הקורונה. נכון, יובל זוסמן ודני אבדיה הפכו לשחקני מפתח, מקבלים הרבה דקות ומשמעותיים עבור הקבוצה, אבל שאר החברים היו לא מרוכזים ומכבי לא הייתה ברמת דריכות ומוטיבציה נדרשת לשלב כזה של העונה, ונמלטה בעור שיניה מהפסד.

שחקני מכבי ת"א חוגגים בסיום (איציק בלניצקי)שחקני מכבי ת"א חוגגים בסיום (איציק בלניצקי)

הפועל תל אביב מצידה החמיצה הזדמנות פז לנצח. לאורך שלושה רבעים היא הובילה בצדק, שיחקה הגנה נהדרת וניצלה את כל החולשות שמכבי הפגינה. בכלל, בהפועל יש שיפור נהדר בהגנה אבל ההתקפה עדיין מתבססת על הברקות אישיות וזה לא הספיק לה היום ובמספר משחקים בהם הפסידה. די אם נאמר שמכבי קלעה עד סיום הרבע השלישי 47 נקודות, כך שחלק מהקרדיט מגיע להגנה של הפועל וחלק ניכר למשחק המפוזר וחסר הקבוצתיות של מכבי.

ואז הגיע הרבע השלישי בו הצהובים העלו את כושר הריכוז ההגנתי כי הם הבינו שהם ניצבים כעת בפני הפסד ופה באה לידי ביטוי כוחה של כל קבוצה להתמודד עם הלחץ. במקביל קבלת ההחלטות של הפועל נפגעה ולפתע היא הותירה את סקוטי ווילבקין פעמיים לזריקת שלוש חופשית, מה שלא קרה קודם כשבתחילה היא יצרה הגנה נהדרת על הגארד, אבל לא בדקות המכריעות. הריבאונד והכיסוי ההגנתי שעבד קודם כל כך טוב נפגע ומכבי זכתה בכמה זריקות חופשיות אחרי הריבאונד ההתקפי שלה. 

יובל זוסמן ואות'לו האנטר (איציק בלניצקי)יובל זוסמן ואות'לו האנטר (איציק בלניצקי)

די אם נציין שברבע הזה, שהיה היחיד שבו מכבי ניצחה (10:20), גם אחוזי הקליעה משלוש של הפועל היו מחרידים עם 2 מ-21 בכל המשחק ועם אחוזים כאלה קשה לנצח היום בכדורסל המודרני. קליעות משלוש גם תחת לחץ חשובות ושחקנים גדולים צריכים להתעלות עם כל המתח והלחץ. מכבי ביום קליעות חלש עשתה 9 מ-33 וחלק מהזריקות היו נוראיות. האלופה ביום של 18 איבודי כדור, כשההתקפות לא זרמו ונתקעו, כאשר לעומתה הפועל עד הרבע השלישי סיפקה התקפה ששטפה יותר והגיעה כבר להובלה של 15 הפרש, וזה עוד עם אחוזי קליעה רעים מהשלוש.

מכבי ת”א, החל מתחילת משחקי הבית העליון, שיחקה רק משחק אחד טוב וזה היה בניצחונה מול הפועל ירושלים בבירה. בשאר המשחקים היא לא נמצאת בשיאה, נכון שיש הרבה בעיות, רובם מחוץ למגרש (בעיקר להתארגנות לשנה הבאה) והבעיות התקציביות שנגרמו בגלל משבר הקורונה, אבל הקבוצה, המאמן יאניס ספרופולוס והשחקנים חייבים להתמודד עם הבעיות כי הגענו לשלב ההכרעה באליפות של העונה הזו וזו הייתה קריאת השכמה עבורם. מכבי לא מגיעה בדריכות והריכוז המתאימים, טיילר דורסי וג’ייק כהן באים מהספסל ולא תורמים כמו בתחילת העונה, בעוד אלייז’ה בראיינט וקווינסי אייסי פצועים מזה זמן רב ולא ברור מתי יחזרו ובאיזה כושר יהיו.

ג'ייק כהן (איציק בלניצקי)ג'ייק כהן (איציק בלניצקי)

הפועל הראתה לפני ואחרי פגרת הקורונה עליות וירידות קיצוניות. הפסדים אחרי הארכות נגד גלבוע/גליל ורק לפני ימים ספורים הפסידה למכבי אשדוד היורדת לליגה הלאומית. אז לפני שנגמרת העונה יש לה הזדמנות במשחק מספר 2 להראות שהיא עשתה משהו. ברור לי שלשני המאמנים היוונים ולחלק מהשחקנים יהיה קשה להירדם הלילה, אבל אין להם הרבה זמן להתאושש עד למשחק הבא.

השחקנים הישראלים בשתי הקבוצות – יובל זוסמן ודני אבדיה במכבי, ים מדר, תומר גינת חואקין שוכמן ודניאל קופרברג בהפועל, עשו צעד גדול קדימה בפלייאוף הזה אבל איך אמר זוסמן בראיון בסוף המשחק? במכבי חשוב הניצחון יותר מהכול. וזה נכון, כי בכדורסל של היום הניצחון חשוב יותר מהכול וכל השאר נהיה משני. להתראות במשחק הבא.