סרחיו בוסקטס פרש אתמול (שבת) כאלוף. הקשר בן ה-37 הנהיג באלגנטיות את מרכז המגרש של אינטר מיאמי בדרך לניצחון 1:3 על ונקובר ווייטקאפס בגמר ליגת ה-MLS, במה שתוכנן מראש להיות משחקו האחרון. בספטמבר הוא הודיע על כך שיתלה את הנעליים בתום העונה, ומאז היה ברור שהעונה הזו חייבת להסתיים עם תואר מספר 37 בחייו.

זה לא יכול היה להיות אחרת עבור האיש שהיה שותף בעונתו הראשונה בבוגרים לטרבל המפואר של ברצלונה ב-2008/09. פפ גווארדיולה הדריך את בוסקטס במילואים של בארסה והחליט לקדם אותו מיידית לסגל הראשון כאשר קודם בעצמו. המהלך התקבל בסקפטיות מסוימת, כי יאיא טורה היה הנווט העוצמתי במרכז המגרש של הבלאוגרנה באותה תקופה, ואילו בוסקטס הוזכר בעיקר כבנו של שוער משנה לשעבר. המאמן הצעיר היה משוכנע שזה הדבר הנכון לעשות, וטורה נדחק בסופו של דבר למנצ'סטר סיטי. הוא צדק.

עד גיל 23, בוסקטס כבר ליקט את כל התארים החשובים. אליפות ספרד, ליגת האלופות, גביע העולם, אליפות אירופה. בטריו הקשרים המופלא של בארסה ונבחרת ספרד הוא היה מבחינה תודעתית השלישי, בצילם של צ'אבי ואנדרס אינייסטה. ואולם, הוא היה העוגן עליו היה בנוי המשחק של צמד האדריכלים. בוסקטס לקח את הכל בהליכה. הוא לא רץ הרבה, ובאופן כללי מהירות ממש לא הייתה רלוונטית לגביו. מטרתו הייתה להיות במקום הנכון בקצב משלו, ואת זה הוא ידע לעשות טוב יותר מכל אחד אחר, ובפער עצום.

סרחיו בוסקטס וגסרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה (רויטרס)

צ'אבי ואינייסטה היו שחקנים אינטליגנטיים באופן יוצא דופן, אבל בהיבט זה היה בוסקטס בכל זאת מספר אחת. "במהלך המשחק, אני כל הזמן עסוק בחישובים. אני סופר כמה שחקנים יש מימין, כמה משמאל וכמה במרכז. אני חושב מי אמור לחפות על החלוץ אם הוא זז מהעמדה שלו. לוגיקה היא מילת המפתח. צריך לשקול את הדברים נכון", הוא אמר עוד כאשר היה בתחילת דרכו. הוא שיחק בתפקיד המקורי של פפ, ופפ פשוט קינא בו. "אני רוצה להפוך לבוסקטס", הצהיר גווארדיולה. גם ויסנטה דל בוסקה, קשר עבר במקצועו, אמר דברים דומים. 

צ'אבי ואינייסטה ביצעו מהלכים שבלטו לעין. בוסקטס היה אשף הפעולות הנסתרות. הוא מעולם לא רצה למשוך תשומת לב. הוא גם בכלל לא שאף להבקיע, עם 18 כיבושים ב-722 משחקים במדיה בלאוגרנה ועוד שני שערים ברשת ב-143 הופעות בנבחרת. באינטר מיאמי היה לו שער בודד ב-116 הופעות מאז הצטרף בקיץ 2023. השליטה הטכנית המלוטשת שלו בכדור, המסירות המדודות בדיוק של מילימטר – איכשהו, מעטים הבחינו בכל, וזה התאים לו מאוד. הוא השאיר את הבמה לגיבורים נוצצים ממנו, אבל תמיד היה שם כדי לשרת אותם ולתמוך בהם.

תמיד. וזה נתון חשוב מאוד, כי ב-15 השנים שבילה בסגל הראשון של בארסה, בוסקטס כמעט ולא החמיץ משחקים. פציעות קשות לא היו לו, אבל גם רשימת הפציעות הקלות קצרה ביותר. הרזומה הזה גובל במדע בדיוני. יש כאן אלמנט לא מבוטל של מזל, כמובן, אבל מקורה של הסטטיסטיקה הזו גם בסגנון החיים הנכון, ובסגנון המשחק הייחודי. בוסקטס נמנע ממגע פיזי, סלד מתיקולים, לא ביצע ספרינטים. מאידך, הוא התמחה בעבירות קטנות שחיסלו מתפרצות, והיה ערמומי וממזרי. עד היום, האירוע המזוהה ביותר איתו היה ונשאר ההצצה לעבר השופט כדי לוודא שטיאגו מוטה הורחק בחצי גמר ליגת האלופות מול אינטר ב-2010. 

בוסקטס, מסי, צבוסקטס, מסי, צ'אבי ואינייסטה (רויטרס)

בוסקטס כה התרחק מאור הזרקורים, שגם את הפרישה ערך אתמול בצוותא עם ג'ורדי אלבה - והשניים הוזכרו בנשימה אחת. ההקבלה הזו קצת בעייתית. אלבה היה שחקן טוב מאוד, ובשלב מסוים אף אחד הבולטים בעולם בתפקידו כמגן שמאלי, אבל בוסקטס היה גאון וכוכב על. אי אפשר למדוד אותם על אותה סקלה. בדירוג המגינים לאורך ההיסטוריה, לאלבה אין מקום בין 20 הראשונים. בוסקטס הוא מועמד ראוי לתואר הטוב ביותר בתפקידו אי פעם. למעשה, הוא מגדיר את התפקיד הזה. 

כבודו של אלבה במקומו מונח, כמובן, וגם פרישתו מרגשת. לאורך השנים בברצלונה, הוא יצר שיתוף פעולה פנטסטי עם ליאו מסי, והשניים נהנו לבשל זה לזה בסיטונות. סמלי מאוד, אם כך, כי נגיעתו האחרונה של אלבה בכדור הייתה המסירה למסי שהובילה לשער. כדור עומק מושלם של מגן הוציא את הפרעוש להתקפה מתפרצת, והוא סידר אסיסט לטדאו איינדה שסגר עניין עם שער שלישי. 

דמעות האושר של אלבה היו טבעיות. הוא שחקן אמוציונלי ששידר תמיד תשוקה, ולעתים אפילו הגזים, אבל יש בכך המון קסם. קל להזדהות איתו, וגם עם סיפור חייו – הוא הרי נזרק מלה מאסיה בגיל 16 רק כדי לפלס את דרכו חזרה לקאמפ נואו דרך ולנסיה ולבסס את עצמו כשחקן חשוב ומוערך. 459 הופעות היו לו במדי בארסה בכל המסגרות, ובנבחרת הוא הגיע ל-93 משחקים – ואף ענד בסופו של דבר את סרט הקפטן בשלהי חצי גמר יורו 2020 במקומו של בוסקטס שהוחלף במהלך ההארכה. ג'ורג'יו קייליני ניצל זאת לקראת דו קרב הפנדלים, וזה כנראה אחד הרגעים הזכורים בקריירה של אלבה. הוא היה מעדיף לשכוח אותו.

מסצ'ראנו: "מסי הגיע לפה כדי לזכות בתואר"
סרחיו בוסקטס וטיאגו מוטה (IMAGO)סרחיו בוסקטס וטיאגו מוטה (IMAGO)

הפעולה האחרונה שלו נרשמה כבישול, כי זה מה שעושים ב-MLS, סטייל הוקי קרח שם הבישול לפני הבישול נרשם כאסיסט לכל דבר. מסי עצמו סיים עם שני בישולים נורמטיביים בגמר, כי הוא הינדס גם את שער היתרון של רודריגו דה פול, שומר הראש שלו מנבחרת ארגנטינה. בגדול, אינטר מיאמי הייתה העונה קבוצת החברים של מסי. לואיס סוארס (שנותר אתמול על הספסל), דה פול, אלבה, בוסקטס, וגם המאמן חאבייר מסצ'ראנו – כולם באו לשם בעקבותיו ולבקשתו. אמריקאים אין בקבוצתו של דייויד בקהאם בפלורידה, אבל ארגנטינים היו בשפע, בתוספת שני קטלונים דגולים.

והעניין הוא כי בגמר המתין להם אתמול סופרסטאר שנהנה במהלך כל הקריירה להכות בארגנטינאים ובקטלונים. תומאס מולר, שהגיע בקיץ לוונקובר, היה יריב בעייתי מאוד עבור החבורה ממיאמי. הוא העיף את מסי ומסצ'ראנו ברבע גמר מונדיאל 2010. הוא ניצח אותם בגמר מונדיאל 2014. הוא כבש פעמיים כאשר באיירן מינכן השפילה את בארסה של מסי, בוסקטס, סוארס ואלבה ב-2:8 הבלתי נשכח ברבע גמר ליגת האלופות ב-2020. באופן כללי, מאזנו הפרטי מול בארסה במדי באיירן עומד על שמונה ניצחונות ב-10 משחקים. אם היה שחקן שהאמין באפשרות לקלקל את הפרישה של בוסקטס ואלבה, ולהרוס למסי את התואר המשמעותי הראשון ארצות הברית, הגרמני הוותיק הוא האיש.

מסי ובעלי מיאמי (צילום מסך)מסי ובעלי מיאמי (צילום מסך)

וזה לא היה רחוק. ונקובר הייתה עדיפה במשך דקות ארוכות, מולר ניהל את המשחק היטב, והקנדים היו קרובים לעלות ליתרון כאשר התוצאה עמדה על 1:1. ואולם, כאשר הכדור פוגע בשתי קורות ויוצא החוצה, יש יסוד סביר להניח שזה לא היום שלך. המזל הלך עם בוסקטס, אלבה ומסי, והחגיגה נצבעה בוורוד. אולי יש בכך צדק. בוסקטס לא יכול לפרוש כמנוצח, ולמולר תהיה עוד הזדמנות בעונה הבאה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה