אחרי השחייה במים הפתוחים ותחרויות השחייה האמנותית, אליפות העולם בשחייה תיפתח ביום ראשון בדוחא עם שלושה שחיינים ישראלים בלבד - דניס לוקטב, דריה גולובטי וכמובן גם אנסטסיה גורבנקו שתנסה לראשונה לסיים על הפודיום ולזכות במדליה עולמית לעיני כל העולם. היא תהיה הפנים של המשלחת הישראלית במדינה העוינת.
גורבנקו בת ה-20 תייצג את ישראל בקטאר ותנסה להרשים, כחצי שנה לקראת המשחקים האולימפיים שיתקיימו בפאריס בקיץ. השחיינית, שהתלבטה האם לצאת לקטאר אחרי המלחמה, בסופו של דבר תזנק למים בבריכה לאחר שנרשמה לחמישה משחים בתחרות: 200 מטר מעורב, 400 מטר מעורב, 100 מטר חזה, 200 מטר חופשי ו-200 מטר גב.
אנסטסיה תגיע כדי להסתער על המדליות באליפות העולם הרביעית בקריירה שלה. כזכור, בעבר היא זכתה פעמיים במדליית הזהב האירופי, אך לא עלתה על הפודיום העולמי כי סיימה בשיאה במקום החמישי באליפויות העולם בבריכות הארוכות. על פניו, הפעם יש לה הזדמנות לעלות על הפודיום.
אנסטסטה גורבנקו (חגי מיכאלי)לקראת התחרות, אנסטסיה גורבנקו דיברה בראיון בלעדי ל-ONE על מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, שיתפה בפתיחות יוצאת דופן מה עבר עליה באותם הימים בהם היא נותרה לבדה בחו”ל, איך היא רואה את הנסיעה לקטאר, כיצד הגיבה כשנחתה בארץ, סיפרה על חברה לכיתה שנחטף לרצועת עזה ולמה בחרה שלא לעסוק בפוליטיקה או לענות לשחיין המצרי שתמך בפלסטינים.
“אני בן אדם מאוד ביתי ואני אוהבת את ישראל”, סיפרה אנסטסיה גורבנקו לפני היציאה לדוחא ולאחר ששבה לישראל לראשונה מאז פרצה המלחמה. “תמיד קשה לי להיות בחו”ל ותמיד יש געגועים, כך שלחזור לארץ זה כיף, אבל כשחזרתי בפעם האחרונה זה היה שונה כי זה קרה בגלל המלחמה. אולי אנשים לכאורה די התרגלו לזה לצערנו, אבל אי אפשר באמת להכיל את מה שקרה לנו כעם ב-7 באוקטובר. מה שכן, כשחזרתי היו רגעים שבהם התמלאתי גאווה כי ראיתי שיש דגלי ישראל בכל מקום וסטיקרים עם הכיתוב 'ביחד ננצח', דברים שבדרך כלל רואים רק ביום העצמאות, וזה משהו שעשה לי צמרמורת בימים הראשונים בארץ”.
אוהבת את ישראל. גורבנקו (חגי מיכאלי)זה הפתיע אותך?
“אחרי שחזרתי הביתה התלהבתי מזה בטירוף, גם אם כולם אמרו לי ‘מה יש לך? זה ככה כבר הרבה זמן’. לא הייתי בארץ די הרבה זמן ולא ראיתי את כל מה שקרה במדינה מאז המלחמה, הייתי רחוקה וכשחזרתי הבנתי הרבה דברים. הבנתי שיש משמעות למה שאני עושה בספורט. כשהגעתי לארץ באחת מהתקופות הכי קשות במדינה וראיתי מי האנשים שאני מייצגת ועד כמה הם מיוחדים, זה היה משהו שגרם לי להעריך את מה שאני עושה עבורם. רק אחרי ביקור בישראל מבינים איזו מדינה יש לנו ואני שמחה לייצג את ישראל בתחרויות”.
בגלל שזו הפעם הראשונה בה נערכת אליפות העולם בשנה אולימפית ובסמיכות לאירוע גדול כמו אולימפיאדת פאריס 2024, חלק מהשחייניות הבכירות לא יופיעו אליה. לדוגמה, מהמשחה החזק של הישראלית ב-200 מעורב תיעדר סגנית אלופת העולם אלכס וולש האמריקאית, סאמר מקינטוש הקנדית לא תופיע, קיילי מקיואן האוסטרלית לא רשומה וכך גם ג'נה פורסטר האוסטרלית.
על פי רשימת המשתתפות, גורבנקו מדורגת רביעית בזמנים בשני משחים, גם ב-200 מעורב וגם ב-400 מעורב. משחה ה-200 מעורב יתקיים כבר ביום הראשון של התחרות, אז היא תנסה להעפיל לגמר, הרי שהיא מחזיקה בשיא אישי של 2:09.28 דקות. לצידה יהיו רק שלוש שחייניות מהירות יותר: קייט דאגלס האמריקאית ששחתה את המשחה הזה בזמן של 2:07.09 דקות, סידני פיקרם שמחזיקה בשיא אישי של 2:08.61 דקות ומריו סטנברחן עם 2:09.16 דקות.
מכוונת גבוה. גורבנקו (חגי מיכאלי)בנוסף, תופיע לתחרות השחיינית ולרי טראזי שתייצג את הרשות הפלסטינית. טראזי היא שחיינית שנולדה באילינוי שבארצות הברית. סבא שלה במקור מרצועת עזה ולפי דיווחים בתקשורת האמריקאית יש לה עדיין קרובי משפחה שם. “רציתי לכבד את משפחתי”, כך הסבירה כאשר נשאלה מדוע בחרה לייצג את הרשות הפלסטינית בתחרויות שחייה על אף היותי אמריקאית מלידה. אגב, ברשתות החברתיות יש תמונות שלה בבגד ים חשוף לצד תמונות עם יו”ר הרשות אבו מאזן, ובכל מקרה היא לא שחיינית שמסוגלת לעבור את המוקדמות ולהגיע לגמר. בנבחרת ישראל מקווים שהתחרות תעבור בשקט ושלא יתעסקו בפוליטיקה.
גורבנקו דיברה בפתיחות על מה שעברה עם פרוץ המלחמה בישראל. “ב-7 באוקטובר הייתי בחו”ל ועברתי את זה די לבד”, סיפרה השחיינית הישראלית. “למזלי, דניס לוקטב היה איתי במשך כמה ימים, מיד כשזה קרה, אז היה לי עם מי לדבר, אבל אחר כך הייתי לבד באירופה וזה היה די מפחיד”.
באותם ימים הייתה הנחייה שאסור לספורטאים לא לצאת לתחרות, אבל מי שכבר הסתובב בעולם היה יכול להישאר בחו”ל למרות הסיכון שהיה כרוך בזה. איפה את היית באותו היום?
“בברלין. היית בסבב של שלוש תחרויות. ביום השני של אחת מהתחרויות האלה התעוררתי בבוקר בידיעה שיש לי בוקר חופשי ובערב אני מתחרה ב-400 מעורב. בבוקר נכנסתי לטלפון, קראתי את ההודעות שקיבלתי ולא הבנתי מה קורה. הייתי עם הראש בתוך הטלפון במשך כמה שעות, ניסיתי להתעדכן כמה שיותר ולהבין מה קורה בחדשות בארץ. הייתי בברלין והייתי חסרת אונים. אין לי איך לעזור, אבל זה האנשים שלנו”.
"לא הבנתי מה קורה". אנסטסטה גורבנקו (חגי מיכאלי)מה עשית באותו היום?
“הייתי בחדר, קראתי את החדשות כל הזמן במעגל שלא נגמר. הרגשתי שקשה לי. יצרתי קשר עם הפסיכולוג ודיברתי איתו על זה. אחר כך המאמן שלי הציע לי לצאת מהחדר כדי להתאוורר ולא להיות כל הזמן עם הטלפון. הייתי בברלין הרבה פעמים, אבל לא יצאתי לי להסתובב בה. כשיצאתי החוצה הגעתי לאנדרטה לזכר השואה. אף פעם לא הייתי שם. להיות שם ביום הזה של ה-7 באוקטובר, זה היה משהו עוד יותר קשה. זה לא ייאמן מה עברנו כעם. עמדתי שם וחשבתי לעצמי - ‘עברו בערך 80-90 שנה מהשואה, ועכשיו זה קורה בבתים שלנו ובמדינה שלנו?’ זה היה מזעזע. בסוף חזרתי לחדר והחלטתי להתחרות בכל זאת”.
זה עשה לך טוב?
“הייתה לי התלבטות אם לחזור להתחרות, אבל חשבתי שזה יעשה לי טוב. בפועל התחריתי על אוטומט. לא חשבתי על התחרות, לא יכולתי לחשוב עליה וכלום לא כאב לי בגלל שלא הייתי מרוכזת במשחה הזה. הראש שלי היה במקום אחר. זה מעולם לא קרה לי בשחייה”.
ומה קרה אחרי התחרות הזאת?
“בגביע העולם מראיינים אותי אם אני מסיימת על הפודיום. ב-200 מעורב סיימתי במקום השלישי, זה היה ביום האחרון של התחרות ובאו לראיין אותי. המראיין הכיר אותי והוא ממש אוהב אותי, אז הסכמתי לדבר ואמרתי שני משפטים: ‘המצב במדינה שלי הוא קשה. מזעזע אותי לראות את מה שקורה במדינה שלי ולהיות רחוקה מהמשפחה ומהחברים שלי’ וסיימתי”.
"הראש היה במקום אחר, זה מעולם לא קרה לי בשחייה". גורבנקו (חגי מיכאלי)אחר כך ניסית להמשיך להתחרות. טסת לתחרות הבאה בסבב גביע העולם, ומה קרה שם?
“כן. בתחרות בברלין עוד הייתי עם דניס לוקטב מהנבחרת, אבל אחר כך טסתי לתחרות הבאה ביוון ושם הייתי לבד. ביוון היה לי מאוד קשה, חייתי בפחד, בקושי הצלחתי להתאמן, לא ישנתי, בקושי הצלחתי לתפקד, ונהייתי חולה וחלשה - אז החלטתי שלא להתחרות. טסתי לצ’כיה, שם הייתה דריה גולובטי והתאמנו ביחד. זה עזר לי להיות עם עוד ישראלית. לא הייתה אופציה לחזור לארץ, כי הכל היה סגור מבחינת טיסות. ישבתי בצ׳כיה וצפיתי בטלוויזיה בתחרות גביע העולם, שם ראיתי את השחיין המצרי עבדלרחמן אל-עראבי מדבר בנאום של דקה ואומר שהחברים הפלסטינים שלו מתים ושמאיימים על חייו בגלל המלחמה”.
ומה חשבת על זה?
“הכי אבסורד זה שהוא היה שותף של דניס לוקטב בחדר במשך שנה. תמיד הוא היה נגד ישראל ופרסם דברים נגדנו, אבל שניהם אף פעם לא נכנסו לריבים פוליטיים. הבנאדם ממצרים ולא מבין מה קורה באזור בכלל. זה פגע בי. שחיינים אחרים היו יותר מתחשבים ויותר הבינו את המצב. מייקל אנדרו כל הזמן ניגש אליי, שאל איך אני וחיבק אותי. קיילי מקיואן שלחה לי הודעה מרגשת, אמרה לי שזה מזעזע לראות איך העולם שלנו פועל כיום ואמרה שהיא מודאגת מהמצב של האנשים בישראל. היו עוד שחיינים שהציעו עזרה ואמרו מילה טובה, רובם היו אמפתיים כלפיי וזה היה לי חשוב. אומנם מי שלא ישראלי לא יכול להבין באמת מה עברנו, אבל זה עזר לי להתמודד. אנחנו מדינה קטנה אז כולנו מכירים אנשים שהיו שם, אנשים שנחטפו או נרצחו”.
דניס לוקטב (גיא יחיאלי, באדיבות איגוד השחייה)גם את מכירה מישהו שנחטף או נרצח?
“כן, חבר לכיתה שלי נחטף מנחל עוז לרצועת עזה. מתן אנגרסט. הוא בגיל שלי, בן 21. למדנו יחד שלוש שנים, אמא שלי גם לימדה אותו אז יש לנו הרבה חברים משותפים. ממש קשה לי להבין את זה. המציאות בלתי ניתנת לעיכול ולהתרגל לזה אי אפשר. הייתי בהלם מכל מה שקרה״.
את הפנים של ישראל בעולם השחייה. את הכי מפורסמת, הכי מוכרת וגם הכי קרובה למדליות באליפויות העולם. איך מה שקרה ב-7 באוקטובר השפיע עלייך ברמה האישית?
“היה לי שבוע של דיכאון וקושי. התחלתי לחשוב אחר כך מה המטרה שלי. הבנתי שבסופו של דבר אני שוחה כדי לייצג את ישראל ועשיתי שינוי בראש, וככה הצלחתי להתאמן ממש טוב והצבתי לעצמי מטרות כדי להרים את הדגל הכי גבוה שאפשר. לא רציתי להתערב בעניינים פוליטיים או לענות לשחיין המצרי כי זה מיותר, החלטתי שאני אדבר דרך השחייה בבריכה”.
ובאמת היית מעולה אחר כך בתחרויות בארצות הברית שהתנהלו בשקט.
“כן. בארצות הברית לא הופענו עם דגלי ישראל, אבל כן הכריזו שאנחנו מישראל כשזכינו וזה היה רגע מאוד מיוחד עבורי. אני מקווה שאצליח לשמור על היכולת הגבוהה שלי גם בקטאר. התכוננתי לנסיעה הזאת וחשבתי שאסע. אני יודעת שיש הרבה שמפחדים מזה, אבל אני יודעת שאם מדינת ישראל והשב"כ אישרו לנו לנסוע אז אין סיבה שזה לא יקרה. שמעתי שהקטארים יודעים לארח ממש טוב ואני מקווה שזה מה שיהיה באירוע הזה. היו הרבה מחשבות אם לטוס או לא, אבל הבנתי שזה המעט שאני יכולה לעשות בשביל המדינה - לטוס לשם, להתחרות ולהצליח. חשוב לי לעשות את זה באליפות העולם”.
מקווה לשמור על היכולת הגבוהה גם בקטאר. גורבנקו (חגי מיכאלי)