מדליה אולימפית היא לא משהו זר עבור שחר צוברי. מדליסט הארד מבייג’ינג 2008 כבר עבר דבר או שניים במשחקים האולימפיים, אך אתמול (שבת), במרינה במארסיי, היה בזכייה במדליית הכסף של החניכה שלו שרון קנטור משהו שונה.
הרבה יותר קשה להיות מאמן כי הדברים לא תלויים בך, הגדיר לי זאת צוברי, ועל כך הסיפוק הגדול. לפני כמה שנים הוא קיבל את הגולשות כשהמצב בנבחרת לא היה מי יודע מה והצליח להרים אותה. צוברי, התחרותי, פרש לפני שלוש שנים, אחרי שלא השתתף באולימפיאדת טוקיו ונקרא ע"י היו"ר החדש שי בובר לקחת את התפקיד.
כעת, הבחירה השתלמה: צוברי הביא את קנטור להיות הגולשת הראשונה שמביאה מדליה אולימפית לישראל ויכול לרשום לעצמו כבר שתי מדליות: אחת כגולש ואחת כמאמן. רגע לאחר הזכייה במדליית הכסף של קנטור, הוא התפנה לראיון ב-ONE, שבו דיבר על האמונה לאורך כל הדרך, ההבדל בין זכייה כגולש לבין זכייה כמאמן והעתיד.
הרגשת קצת דז’ה וו למדליה שלך?
“למען האמת כן. התחושות הללו של להיות במעמדים האלו אלו הן תחושות כיפיות, בגלל זה אנחנו עובדים כל כך קשה ומתאמנים. כשזה מגיע, אז נשאר לך רק לספוג וליהנות מהרגע".
מה ההבדל בין לזכות כגולש או כמאמן?
“מצד אחד כמאמן, השליטה היא לא אצלך אלא אצל הספורטאי וזה קשה ומלחיץ, אבל ברגע שהספורטאית שלי זוכה, זה כפול ומכופל כי אתה אומר לעצמך שהצלחת להביא הכול והכול קרה. שרון היא ספורטאית מדהימה שעשתה דרך בכל שלוש השנים הללו: מגולשת אנונימית שלא חלמה להגיע לאולימפיאדה ועד ללהיות סגנית אלופה אולימפית".
אתה מעכל את זה שאתה מדליסט אולימפי כגולש וכמאמן?
“אני לא חושב על זה יותר מדי. מבחינתי המדליה שלי בתור ספורטאי היא משהו אחד והקריירה בתור מאמן זה משהו אחר. יש לזה את האתגרים בתור בן אדם הישגי ותחרותי שרוצה להצליח ואני מסתכל לאתגרים בעיניים, נלחם ועובד קשה. להגיע להישגים האלה בתור מאמן זו תחושה מצוינת".
היה לחץ בעקבות דחיית השיוט. איך הכנת אותה?
“דיברנו הרבה על הפן המנטלי והלחץ. כל הזמן אמרנו שאין שום דבר שונה ושהיא התחרתה מול היריבות הללו, שהיא טובה בפורמט הגמרים ושיש לה את היכולות לנצח. הדבר היחידי שחזר על עצמו היה שמצופה ממנה לעשות את מה שהיא יודעת - לא פחות מזה ולא יותר מזה".
אמרת לי ביום שישי שאתה לא רוצה ששיוט המדליות יבוטל לגמרי. לא "קנית" את מדליית הכסף. מאיפה הביטחון שהיה לך?
“הביטחון מגיע מזה שאנחנו יודעים כמה הספורטאים שלנו טובים ומוכשרים. אני חושב שזו המנטליות מתחילת הקמפיין: לא לפחד מעימות, לא לפחד מתחרות ולהסביר את החשיבות. אז על אחת כמה וכמה ברגעים הללו שהתכוננו אליהם".
זה פספוס שזה הסתיים רק במדליית הכסף?
“מעידה קלה בקריירה ארוכה בסך הכל, אבל "ליפול" למקום השני זה מאוד מכובד. שרון רק בתחילת הדרך ויש לה עוד הרבה תחרויות. זה יעשה לה טוב וייתן לה דרייב. היא תבין שהכול פתוח".
אטעה אם אגיד שקצת נעלמת?
“לא עמדתי על הפודיום, אבל בקמפיין של טוקיו ניצחתי וסיימתי במקום הרביעי באליפות העולם. חזרתי ליכולות שרציתי להיות בהן כדי להמשיך להיות הישגי. הקורונה באה וטרפה את הקלפים, אבל יואב כהן עשה עבודה מדהימה ואחרי כמה חודשים התחלתי לאמן".
כמה זה קשה לשאת את השם שחר צוברי? זה גורר ממך ציפיות…
“בסוף אני לא מרגיש שאני הולך עם איזושהי משקולת על הגב. אני באמת חושב ומאמין בדרך שאני רוצה להעביר לספורטאיות. עושים מה שצריך כדי לנצח. מה הערך המוסף שלי? אתה צריך לשאול את שרון".
ומהצד שלך? מה אתה מרגיש שאתה מביא?
“קור רוח וניסיון. אני לא מתרגש יותר מדי מהמעמדים הללו. התחרותיות בוערת בי גם אם זו אליפות ישראל או אם זו אולימפיאדה באותה המידה. עם כל הפרגון לגל ותום, אני אומר לעצמי שגם שרון צריכה להיות עם הזהב. התחרות קיימת ואני מעביר אותה לספורטאים".
יש תחרותיות סמויה?
“לא סמויה. בסוף אנחנו בספורט תחרותי והתחרותיות היא לא סמויה, אבל היא כן תחרותיות בריאה. מאוד רציתי שתום יצליח ואת כל מה שיכולתי להגיד אמרתי או לחילופין לשתוק כדי לא להפריע, אבל איפה שחשבתי שאפשר לפרגן ולהרים לתום, אז היה חשוב לי לעשות את זה".
לקחת נבחרת שהייתה במצב לא טוב והצלחת להרים אותה…
“קשה זה תמיד קשה, אבל ספורטאים רוצים גבולות וודאות. בסך הכל בנבחרת ייצרתי מסגרת עבודה מאוד ברורה, שכל ספורטאית יודעת מה היא יכולה לעשות ומה היא לא יכולה לעשות. וכל זאת כדי לייצר להן את הקרקע הכי בריאה ומיטבית כדי שהן רק יוכלו לגלוש ולהצליח".
עם יד על הלב, כשמונית, האמנת שזה יסתיים במדליה?
“כן. הייתי איתן קצת לפני וראיתי ספורטאיות מגוונות מאוד, צעירות פחות וצעירות יותר וידעתי שלכל אחת יש את היכולות שלה. ידעתי שאם אצליח לחבר אותן, כל אחת תצליח להפרות האחת את השנייה וזה יביא את ההישגים".
איזה דור גדול יותר: שלכם או שלהם כיום?
“כרגע הדור הזה הוא עדיין בהווה ועדיין קורה. השמיים הם הגבול מבחינתם: תום הראה לשאר החבר’ה בנבחרת שהם יכולים ומסוגלים להביא מדליות אולימפיות, זה מסר חשוב ואני בטוח שהם יגיעו ללוס אנג’לס הרבה יותר רעבים. אני שמח שחזרנו עם שתי מדליות ואולי אף יותר. יש לנו עוד מתחרים שנשארו פה. אני מקווה שזה נתן להם את הביטחון ואת העידוד שהם צריכים כדי לדעת שאנחנו בכיוון ובדרך הנכונה".
אתה בא מאילת החמה. גם במארסיי לא היה קל…
“בשיוט המדליות עוד היה מזגן (צוחק), היה סך הכל נעים. אחד היתרונות שלנו בתחרויות במקומות חמים הוא שאנחנו רגילים לחום הזה וזה יתרון מאוד משמעותי. אנחנו שמחים על זה".