נבחרת ישראל תפגוש הערב (רביעי, 22:00) את נבחרת מאלי למשחק באצטדיון פארק דה פראנס בפאריס, בו תנסה לרשום ניצחון היסטורי בהופעה הראשונה של נבחרת ישראלית בכדורגל במשחקים האולימפיים מאז מונטריאול 1976.
מי שיעמוד במוקד ופילס את עצמו לעמדת השוער הראשון הוא עומר ניראון. בתחילה ניראון צפוי היה להיות בכלל השוער שנמצא ברשימת ההמתנה, אבל רצף הפציעות של דניאל פרץ וניב אליאסי (לפחות לעת עתה) הובילו את שוער מכבי נתניה להיות האיש שיעמוד בין הקורות במשחק הפתיחה.
זו לא הפעם הראשונה שניראון בן ה-23 ישחק במסגרת בינלאומית, הוא עשה זאת בז’רינסקי מוסטאר הבוסנית של אמיר כבירי אשתקד וכעת הוא יקבל צ’אנס נוסף. הוא סומן כבר מגיל צעיר כשוער העתיד ועמד בשערה של בני יהודה בקבוצה הבוגרת כשהיה רק בן 18, אלא שירידת הליגה גרמה ללא מעט ביקורות מצד אוהדי הקבוצה. גם הקדנציה השנייה במועדון, בליגה הלאומית, הסתיימה בצורה לא טובה, כשבסיום העונה הקבוצה הובסה יותר מפעם אחת.
“זה לא נעים שאין לך אהדה ואהבה מצד הקבוצה שלך, קבוצת הבית שהיית בה הרבה שנים", הוא סיפר בראיון ל-ONE עם חתימתו בבוסניה. “אני לא במועדון מהיום ועברתי תקופות יותר קשות, אז עם השנים אתה מפתח עור מחוספס ועבה יותר ולא מתרגש מכל דבר קטן", הוסיף, כשלעור המחוספס שפיתח נגיע בהמשך.
הקדנציה בבוסניה הסתיימה כעבור חצי עונה, כאשר אמנם הצלחה מקצועית לא הייתה, אבל בין אימון לאימון הוא לפחות זכה לנדוניה: כלב גולדן בשם "ליאו", אותו אימץ, הביא לארץ וקרא לו בשמו זכר להערצתו לכוכב נבחרת ארגנטינה, ליאו מסי. זו הייתה תקופה לא פשוטה עבורו. התנאים לא היו רעים, אבל מצד שני ניראון לא קיבל את הצ’אנס. במועדון הייתה מין קליקה קרואטית וההבטחות שניתנו לו לא מומשו עד שלבסוף ניצל סעיף בחוזהו והחליט לעזוב.
על הפרק? הפועל ירושלים, שחשקה בו מאוד עוד בקיץ שעבר, זכר להיכרותו עם מאמן השוערים, גיא חכמון, שאימן אותו בעבר בעירוני רמה"ש ובמכבי נתניה, בה גם בחר לבסוף. היהלומים חיפשו שוער נוסף לסגל לאחר פתיחת העונה של תומר צרפתי וקיבלו המלצות חמות מהאנליסט דאז, שחף ספיר.
המנהל המקצועי אלמוג כהן ומאמן השוערים, עופר בסון, רצו לצרפו עוד כשרן קוז’וק היה המאמן, אך באיחור של כמה חודשים הוא הצטרף לבסוף. בסון, שידוע כמאמן שקידם לא מעט שוערים, הבהיר לו בשיחה הראשונה: “אני יודע מה הנקודות לחיזוק ומה הנקודות לשימור. אם אצליח לשפר אותך עד סוף השנה ב-10%, אז מבחינתי עשיתי את שלי”.
הוא הצליח ובגדול. כמה הצליח? עד כדי שניראון קיבל את הזימון לנבחרת (גם אם כשוער ברשימת ההמתנה) ונתניה, שהשאילה אותו בחינם מבני יהודה, שילמה מהר מאוד סכום של קצת פחות מחצי מיליון שקלים על מנת לרכוש את כרטיס השחקן שלו ולהחתימו לשלוש עונות.
השוער היה מהבולטים בקבוצה וזכורות לכולם ההצלות שלו במשחק הבכורה בטדי מול בית"ר ירושלים, בו נזרק למים והפגין תצוגה מצוינת. גם משחק החוץ באשדוד, כמה מחזורים לסיום העונה, הסתיים בהצלה גדולה ובתיקו מאופס, הצלה שבנתניה טוענים שהכריעה רבות בסוגיית הישארות הקבוצה בליגת העל. “הוא הציל את העונה שלו במעבר לנתניה", אמרו בסביבתו בימים האחרונים.
עדות נוספת להצלחה של ניראון ניתן למצוא בעובדה שלמרות לא מעט גורמים שייעצו לנתניה לצרף שוער בכיר נוסף לסגל לקראת העונה הקרובה, המאמן מרקו בלבול וגם בסון, החליטו לתת בו את האמון וכמו כן בשוער תומר צרפתי.
“אני חושב שעומר יכול לעמוד בלחץ שבמשחק כזה. הוא שיחק במשחקים החשובים של נתניה בחצי השני של העונה, הייתה לו הרבה עבודה והוא עמד בה בגדול. צריך לזכור שהוא שיחק נגד פנאתינייקוס בשבוע שעבר, מול קבוצה של 100 מילון אירו ועמד בלחץ. אז אין סיבה שהוא לא יצליח גם במשחק הזה", הוסיף בסון בשיחה עם ONE.
“הוא בחור רציני ומקצוען שעובד קשה”, המשיך מי שמלווה שנים רבות גם את השוער הנוסף, ניב אליאסי, עוד מימי הפועל עלייה כפר סבא. “הוא מאלה שמגיעים ראשונים לפני האימון ונשארים אחרונים. אם הוא יספוג גול באחד התרגילים באימון, הוא יבקש לעשות אנליזה למהלך, עוד חזרה ועוד חזרה וזה חשוב מאוד לשוער, הרצון להמשיך להתקדם ולהתפתח”.
בחזרה לאופי – ניראון אמנם בן 23, אבל ניתן להגיד שכבר עבר לא מעט בקריירה. התקופה הלא פשוטה בבוסניה חישלה אותו, אך מנגד גם גרמה לו לקחת מאמן מנטלי, שחקן העבר ז’אן טלסניקוב, אשר עמו הוא עובד ברצף בחודשים האחרונים. תחילה במפגשים דו שבועיים וכעת במפגש אחת לשבועיים.
“אנחנו עושים מסע משותף של בנייה מנטלית וחוסן פנימי, כדי לקחת את עומר, שהוא ללא ספק פוטנציאל גבוה מאוד, לתוצאות הכי טובות שיש”, סיפר השבוע טלסניקוב ל-ONE. “מדובר בבחור בעל נתונים מרשימים בכל הרמות. אני חושב שמאז שחזר מבוסניה והתמודד עם עצמו בסיטואציות מורכבות, הוא הבין את החשיבות של העבודה המנטלית ככלי משמעותי ביותר. הוא מאוד מחויב ומוכן להקריב למען ההישגיות את כל כולו”.
“אני באמת מרגיש כאילו חוויתי בכדורגל הכול” אמר ניראון ל-ONE דאז, עוד בטרם אפילו עבר לתקופתו בבוסניה. “חוויתי את המתוק ואז גם הגיע הדבר ההפוך, אז אני מרגיש מאוד מנוסה. מרגיש מאוד מוכן ובשל, יודע לקחת את הכדורגל בפרופורציות: ממה להתרגש וממה פחות. אני מרגיש יותר בוגר מהגיל האמיתי שלי”.
“למדתי את היכולות שלי ומה אני צריך לשפר. אני יכול להגיד שגם כבן אדם הייתי בעבר יותר אימפולסיבי. הכדורגל הוא הדבר הכי חשוב לי בחיים, פעם הוא גרם לי להגיב בצורה שונה. למדתי גם לתת פחות אמון באנשים לאורך הדרך כי התאכזבתי המון. אלו דברים שעיצבו אותי ובנו אותי, לאורך הדרך אתה שומע דברים וצריך לדעת מה לקחת ומה להשאיר מאחור”.
אז ממי לקחת? מהחיזוק מהבית, אביו, חלוץ העבר דני ניראון, הוא לא מההורים שמתערבים, אך כן מאלה שלא מפחדים ליצור ציפיות. בשיחות שהוא עורך עם בנו, הוא מבהיר לו לא פעם כי הוא רואה בו פוטנציאל אדיר ומאמין שהוא יכול לשחק בכל קבוצה באירופה עם מעט מזל. “יש לו הזדמנות עכשיו להוכיח את עצמו ברמות הגבוהות", סיפר האבא.
כיאה לאחד עם אזרחות דנית, ניראון האב גדל על השוער פיטר שמייכל והנחיל זאת לבן שלו. אלא שבשנים האחרונות, לעומר יש גיבור חדש: דיבו מרטינס, שוערה של נבחרת ארגנטינה. רצה הגורל והשניים נפגשו בשנה שעברה במפגש קונפרנס ליג בין ז’רינסקי לבין אסטון וילה.
ניראון ישב על הספסל וראה את השוער הקרואטי של הקבוצה מחליף חולצות עם הגיבור הארגנטינאי שחזר בדיוק מהזכייה במונדיאל בקטאר. הישראלי התקרב לכיוון מרטינס, ששאל אם גם הוא ירצה חולצה והראשון השיב כמובן בחיוב. דיבו מיהר לחדר ההלבשה רק כדי לחזור ולהביא לו את המזכרת שעד היום נמצאת בחדרו.
רגע לפני הסיום ניתן למצוא שתי סגירות מעגל: הראשונה היא שניראון פתח את הקמפיין בו העפילה נבחרת ישראל ליורו הצעירות אשתקד ונופה בהמשך, מה שהוביל לאכזבה לא פשוטה. כעת, הוא חוזר לנבחרת, בבמה הגדולה ביותר: “זה מבאס מאוד, התחלתי את הקמפיין ופתאום הודיעו לי בבום שאני לא בסגל ליורו. זה פגע בי ואכזב אותי כי אני חושב שהייתי יותר מראוי להיות שם”, סיפר.
כעת, כאמור, הוא ינסה ל"פצות" על הפספוס מאז כשסגירת המעגל השנייה יכולה להיות אם יפתח בשער גם מול פרגוואי, מולה שיחק אביו בטורניר הנוער שנערך בארגנטינה ב-1987. אז, ניראון האב גם כבש מולה.
“לכל אחד יש את השאיפות לפרוץ בגיל צעיר, שהכול ילך ויעבור חלק וכמו שצריך. בסוף יש קשיים בחיים או בקריירה והדרך לפעמים שונה. אני שלם עם הדרך שלי ולא מצטער על שום דבר שעשיתי. הייתי מעדיף שהקשיים והנפילות יהיו בגיל צעיר, מאשר שאתמודד איתם בגיל 27-28 כשהכול הולך טוב ופתאום קורס”, אמר ניראון באותו ראיון ל-ONE. הפעם, מול מאלי, הוא יכול להוכיח שכל הקשיים, היו ירידה לצורך עלייה.