זה רגע היסטורי שקשה לעכל ולהאמין שקרה. ספורטאי ממוצא איראני, שאולץ להחרים ישראלים בעקבות הוראות שקיבל מהשלטון במולדתו, נחת בישראל אמש (ראשון) כדי להתחרות בגראנד סלאם תל אביב. זה אולי נשמע כמו סיפור דימיוני, אבל זה בדיוק מה שעשה סעיד מולאי.
כזכור, מולאי התחרה באליפות העולם בטוקיו, אליה הוא הגיע כאלוף העולם במשקל של עד 81 ק”ג, כאשר מנגד התחרה שגיא מוקי הישראלי שהיה בכושר נהדר. אחרי ששניהם העפילו לחצי הגמר, מולאי קיבל מסר מהשלטונות באיראן כי הוא נדרש לביים פציעה או לפרוש ולא להתחרות, כדי להימנע ממפגש בין ישראלי לאיראני, דרישה שלוותה גם באיומים על משפחתו. מולאי התמוטט ופרץ בבכי מאחורי הקלעים באולם בטוקיו, אך ביצע זאת.
היסטוריה: צפו במולאי יוצא מנתב״גהוא הבין שתואר אלוף העולם יילקח ממנו אם לא יתחרה ובמשך דקות על המזרן הוא התלבט אם להמשיך להיאבק על התואר או להפסיד בכוונה. בסופו של דבר, הוא הפסיד ונאסר עליו לעמוד אפילו על הפודיום ביחד עם מוקי שזכה במדליית הזהב. אחרי התחרות, למולאי נמאס. הוא נמלט לגרמניה שהעניקה לו מקלט ועבר לייצג את מונגוליה, תוך שהתראיין וכבר אז רמז על כוונותיו להסיר את כל הגבולות האפשריים כשאמר: “חלמתי על תואר אלוף העולם אבל זה לא הגורל שלי. פחדתי מההשלכות עליי ועל משפחתי. חייתי במדינה שלא מאפשרת להתחרות מול ישראלים והייתי חייב לציית לחוק, אבל אני רוצה להתחרות מול כולם ובכל מקום אפשרי בעולם”.
בדד אלך
זה כבר שנה וחצי שמולאי חי לבד בגרמניה, הרחק ממשפחתו שנותרה באיראן. אולי זו הבדידות שהשפיעה ואולי לא, אבל עם הזמן הקרח נשבר בינו לבין מוקי. הודעות באינסטגרם, שיחות רבות כולל אפילו עם מתורגמן, ואמירה אחת ברורה מצידו של האיראני כלפי חברי הנבחרת שהפכו לחבריו: “אני רוצה לבוא לבקר בישראל”.
במשך שבועות רבים מולאי ומאמנו מוחמד מנצורי, שערקו ביחד לאירופה, שלחו הודעות לחברי נבחרת ישראל בג’ודו וליו”ר האיגוד משה פונטי. השניים הודיעו כי רכשו כרטיסי טיסה לישראל ובכוונתם להגיע למחנה אימונים עם נבחרת ישראל לפני התחרות, אך השמיים נסגרו בהוראת הממשלה בגלל המוטציות של וירוס הקורונה ופונטי ביקש מהם להמתין עד שיימצא פיתרון. לבסוף, האיגוד שכר שני מטוסים כדי שיביאו את המתחרים משני יעדים שונים באירופה ומולאי עלה אמש על טיסה שכזאת מאיסטנבול יחד עם עוד 158 איש.
סעיד מולאי (רויטרס)בדרכו לישראל, מולאי כבר היה שלם עם ההחלטה אך עדיין התרגש מאוד. מי שהיו איתו במטוס ידעו שמדובר ברגע מיוחד עבור הג’ודאי האיראני, כזה שינפץ את המוסכמות וישים את הפוליטיקה בצד. כשאיראני מגיע לבקר בתל אביב זה לא מובן מאליו, בוודאי בתקופה שכזאת, בה איראן מאיימת להמשיך בפרויקט הגרעין שלה ומאיימת להשמיד את ישראל, מה שיצר מתח גדול בין המדינות.
המהלך של הג’ודאי האיראני קיבל את אישורו של מריוס ויזר, יו”ר איגוד הג’ודו העולמי, שהיה מי שעזר למולאי למצוא מקלט בגרמניה ולהתמודד מול האיומים של השלטון האיראני, שלא פוסקים גם עכשיו כאשר משפחתו נותרה מאחור. ויזר כמובן מודע לסכנה שכרוכה בביקור שכזה. באיראן לא אוהבים מתנגדים ובחודשים האחרונים אף הוצא להורג אפילו הספורטאי נביד אפקארי בגלל שהשתתף במחאה נגד משטר האייתולות והואשם ברצח של איש ביטחון. פונטי הגיב אז ואמר כי הוא חושש לחייו של סעיד מולאי בעקבות המקרה, אך כעת נדמה כי הוא עצמו כבר הפסיק לפחד.
אפקארי. סוף מר (טוויטר)לפני כשבועיים סעיד הצטלם עם חולצה עליה נכתב “ג’ודו למען השלום” וכתב בפוסט בחשבון האינסטגרם שלו בשפה הפרסית: “אני חי את חיי ולא אכפת לי איך שופטים אותי, לטובה או לרעה. כבר שכחתי מה מוגדר כחשוב או לא חשוב. העיתון של שבת הוא הזבל של יום ראשון, לכן אני חי את חיי בדרך שלי ולפי החוקים שלי. האמונה והלב שלי עוזרים לי להילחם”.
הצעדים שעושה מולאי הם היסטוריים ובינתיים השלטון האיראני ממתין בשקט, ככל הנראה משום שיש הליך משפטי שמתנהל במקביל. כזכור, בגלל שמולאי אולץ שלא להתחרות מול מוקי והופעל עליו לחץ גדול מהשלטון במדינתו תוך כדי אליפות העולם, איגוד הג’ודו הבינלאומי החליט להשעות את האיגוד האיראני מכל פעילות בינלאומית משום שהוראה כזאת נוגדת את רוח הספורט. באיראן זעמו על העונש, דרשו שמולאי יחזור למולדתו ופעלו נגד ההחלטה עם הגשת ערעור שהוגש ל-CAS, בית הדין הבינלאומי לבוררויות בספורט.
אין דרך חזרה
בחודש ספטמבר סעיד מולאי הופיע בבית הדין בשווייץ והעיד נגד מולדתו. ב-CAS עוד ניסו לשלוח את הצדדים לגישור, ואחרי שזה לא צלח, נודע לאיראנים כי ההחלטה תתקבל באוקטובר, כלומר בתוך כחודש ימים. אלא שההכרעה בתיק נדחתה ונדחתה - ולאחרונה הודיעו באיגוד האיראני כי נמסר להם שההחלטה תתקבל רק ב-26 בפברואר, כלומר אחרי גראנד סלאם תל אביב.
סעיד מולאי (נעם מורנו)“אמרו לנו שהדיינים צריכים לבחון את המקרה עוד יותר לעומק”, כך מסר יו”ר איגוד הג’ודו האיראני, אראש מירסמאיילי, שבעצמו החרים ישראלים בעבר. ייתכן מאוד כי הביקור של מולאי בישראל עשוי יהיה לגרום לדיינים ב-CAS להבין שכעת אין דרך חזרה מבחינתו של מולאי ושל ספורטאים רבים כמותו שנטשו את איראן בזה אחר זה. ספורטאים שלקחו החלטה לעזוב את בתיהם כדי להתחרות ללא חשש מול כל ספורטאי אחר, בלי קשר למוצאו. ספורטאים שאולי גם כן יחצו את הגבולות ויגיעו לבקר בישראל.
מולאי התרגש מאוד מהגעתו לישראל. בחודשים האחרונים הוא גילה עד כמה הישראלים הם אנשים חמים, ולראייה אף התחבק עם משה פונטי מיד כשהשניים נפגשו בשדה התעופה בן גוריון לעיני המצלמות, למרות מגבלות הקורונה והריחוק החברתי. “אתה תראה, כולם פה אוהבים אותך”, אמר פונטי לג’ודאי, שהודה כי הוא מרגיש בטוח על אדמת ישראל.
סעיד מולאי עם משה פונטי ומאמנו בנתב"ג (רדאד ג'בארה)השניים נכנסו לרכב מיוחד שחיכה לו והסיע אותו ואת מאמנו מוחמד מנצור לבית המלון, שם חיכו לו עשרות צלמים. מולאי, שאחז בתיק אחד בלבד איתו הגיע לתחרות, נראה מעט מבוהל ותשוש באותם רגעים. השעה הייתה כבר אחרי חצות והוא מרגיש כאילו כבר סיים להילחם בשלטון האיראני. והנה, יום חדש עולה על תל אביב. ויש תחרות. וסעיד בא כדי לנצח.