2023 מגיעה לה לסיומה ועבור כמה מאמנים הייתה זו שנה חלומית בקריירה שלהם. פפ גווארדיולה זכה לראשונה בטרבל, מיצ’ל ואונאי אמרי הובילו את הסנסציות של אירופה וצ’אבי אלונסו עומד על הקווים של אחת מהקבוצות הכי מהנות לצפייה כיום בכדורגל העולמי. הנה רשימת המאמנים שעשו את השנה ולא רוצים שהיא תסתיים.
פפ גווארדיולה
הקטלוני יזכור את 2023 כשנה מכוננת בקדנציה שלו במנצ'סטר סיטי. זו השנה בה שבר סוף כל סוף את הבצורת בליגת האלופות, הצעיד את התכולים לטרבל המיוחל, ואף קינח לבסוף עם הזכייה בגביע העולם לקבוצות – תואר לא ממש חשוב, אבל סיומת הולמת לשנה שהזכירה קצת את 2009 בתחילת הקריירה שלו בברצלונה.
אז הייתה לו תדמית נקייה, ורוב האוהדים הנייטרלים היו בעדו, ובעד הקבוצה הרומנטית שהציגה כדורגל אטרקטיבי וטהור במדי הבלאוגרנה. כיום, כשהוא מייצג את המערכת הדורסנית שהפרה לכאורה אינספור פעמים חוקים ותקנות, והורסת במידה לא מבוטלת את הכדורגל, יש לו הרבה פחות מעריצים נטרלים. התדמית הוכתמה מזמן, ועובדה היא כי בארסה ההיא, מודל 2008/09, היא הקבוצה הכי אנדרדוג, אם אפשר לקרוא לזה כך, אותה גווארדיולה הוביל להישגים.
הוא מעולם לא היה אנדרדוג באמת, ומעולם לא סבל ממגבלות תקציב. לכן 12 שנה ללא זכייה בצ'מפיונס הרגישו כמו נצח – הם היו סימן לכישלון מתמשך. הקוף הזה ירד מהגב, וכעת נותר לראות איזה אתגרים חדשים אפשר למצוא עבורו.
צ'אבי אלונסו
גם בחלומותיו הפרועים ביותר לא דמיין הבאסקי כי השנה הקלנדרית המלאה שלו כמאמן בליגה בכירה כלשהי תניב הצלחה כה מסחררת. הוא קיבל את באייר לברקוזן כשהקבוצה הייתה במשברון מסוים, שינה את הסגנון שלה באופן דרמטי, הוביל אותה למקום השישי בעונה שעברה, ופתח את העונה הנוכחית בקצב חסר תקדים.
עם 13 ניצחונות ו-3 תוצאות תיקו ב-16 המחזורים הראשונים, "נברקוזן" חולמת ברצינות על אליפות ראשונה בהיסטוריה ועל מחיקת הכינוי הלא מחמיא. שיטת הלחץ קרובה לשלמות, הכוכבים באגפים – ג'רמי פרימפונג ואלכס גרימלדו – תורמים כמויות חריגות של שערים ובישולים, ואפילו באיירן מינכן מרגישה נחותה בהשוואה למכונה הזו.
לא במקרה קושר שמו של צ'אבי אלונסו לחזרה לאליאנץ ארנה,שם כיכב כשחקן – וגם ריאל מדריד, אקסית מיתולוגית נוספת, לוטשת עיניים לעבר האיש שסומן עוד בהיותו קשר כמאמן על המגרש. הוא בהחלט עשוי להיות המאמן המצליח ביותר של הדור החדש.
מיצ'ל
ג'ירונה היא הלהיט של ספרד, ואף מעבר לכך, וחלק נכבד מהקרדיט על הנסיקה המטאורית של הקבוצה ההתקפית והאטרקטיבית מגיע למאמן שהעלה אותה לליגה הבכירה ב-2022. כאשר עשה זאת מיצ'ל עם ראיו וייקאנו ועם הואסקה בעבר, זה נגמר בפיטורים כאשר הקבוצות הסתבכו בתחתית. הפעם לא הייתה סכנה כזו כי ההנהלה סמכה עליו בעיניים עצומות, ושנת 2023 הייתה אדירה בכל קנה מידה עבורו.
בתחילתה הוא התגבר על פתיחת עונה לא מזהירה והוביל את הקטלונים למקום שקט במרכז הטבלה. העונה זה כבר גובל במדע בדיוני עם 14 נצחונות ב-18 מחזורים, כולל 2:4 היסטורי בחוץ על ברצלונה. זו קבוצה שהולכת על התקפה מול כל יריבה, גורמת תענוג אסתטי לצופים הניטרליים, וב-2024 אפשר כבר לתכנן את ההופעה בליגת האלופות.
אונאי אמרי
האם גם אונאי אמרי יחזור לצ'מפיונס עם קבוצה מפתיעה? אסטון וילה חוותה שנה חלומית ב-2023 עם הבאסקי שהובא במקומו של סטיבן ג'רארד באוקטובר שעבר וחולל מהפכה סגנונית ופסיכולוגית. וילה שברה שיא מועדון עתיק עם 15 ניצחונות בית רצופים בליגה, ואמרי עצמו שינה את הרגליו תוך שהוא מיישם שיטת לחץ אינטנסיבית מאוד על היריב הכי קרוב שאפשר לשער שלו – מה שהוביל לנתונים בלתי נתפסים בניצחון 0:1 על מנצ'סטר סיטי בדצמבר, עם 13 חטיפות כדור בשליש האחרון של המגרש ומאזן 2:22 באיומים על השער.
האם אפשר להמשיך בתנופה הזו גם ב-2024? אם השחקנים לא יותשו והתשובה תהיה חיובית, גם מאבק סנסציוני על אליפות יכול להיות על הפרק – אבל עוד חזון למועד. גם קריסה אפשרית בהחלט. בינתיים, אמרי נפרד בסיפוק מאחת השנים הטובות ביותר בחייו מבחינה מקצועית.
טיאגו מוטה
מדהים למדי לראות את בולוניה במקום הרביעי בליגה האיטלקית, והיא עשתה את ההתקדמות בשקט תעשייתי, בלי למשוך תשומת לב מיוחדת. זו דרכו של טיאגו מוטה – הוא היה שחקן חיוני על המגרש אף על שנוכחותו כמעט ולא הוגרשה על ידי הצופים. הוא למד ממגוון רחב של מאמני צמרת, כולל לואי ואן חאל, ז'וזה מוריניו וקרלו אנצ'לוטי, אבל הולך בדרך המיוחדת שלו, ואף שחרר הצהרות קצת משונות בתחילת דרכו על הקווים על כוונה לשחק במערך 2-7-2.
מוטה, ברזילאי שהתאזרח באיטליה ולבש את החולצה הכחולה מספר 10 ביורו 2016, עובד בינתיים כמאמן רק בארץ המגף. בולוניה היא התחנה השלישית שלו, והוא קיבל אותה בנסיבות שנויות במחלוקת במקומו של סינישה מיכאילוביץ' שפוטר בזמן שניסה להחלים מסרטן – והלך לעולמו בחלוף 3 חודשים. זה לא היה אידאלי, אבל השנה הקלנדרית הייתה יוצאת מהכלל מבחינת בולוניה, והיא מוקדשת לזכרו של הסרבי. העונה הפסידה בולוניה פעמיים בלבד ב-17 מחזורים, תוך שהיא סופגת 12 פעמים בלבד.
פרנצ'סקו פאריולי
איטלקי שנהנה ממאזן הגנה טוב עוד יותר הוא פאריולי, כי ניס הוציאה רק 9 כדורים מהרשת ב-17 מחזורים ראשונים בצרפת, רשמה בשלב מסוים 8 משחקים רצופים ללא ספיגה, ומדורגת כיום במקום השני במרחק 5 נקודות מסן ז'רמן. למאמן בן ה-34 סיפור חיים מיוחד, כי הוא מעולם לא היה כדורגלן בעצמו, למד פילוסופיה באוניברסיטה ואת הקריירה החל כמאמן שוערים בקבוצות חובבים.
רוברטו דה זרבי איתר אותו בזמנו, ושיתוף הפעולה בהחלט קידם אותו בכל המובנים. כיום, כאשר דה זרבי נחשב לעילוי בברייטון, גם תלמידיו נהנים מהילתו, ויש להניח כי ניס בחרה להחתימו בקיץ זכות כך, אחרי שתי קדנציות בליגה הטורקית. עכשיו כבר מדברים על פאריולי כמועמד לתפקיד במועדון איטלקי בכיר – לאציו היא אחת האופציות האפשריות.
פיטר בוס
מאזן מושלם של 16 ניצחונות ב-16 מחזורים, וגם העפלה לשמינית גמר ליגת האלופות – זה ההספק המטורף של בוס באיינדהובן מאז חתם כמחליפו של רוד ואן ניסטלרוי המתפטר בקיץ. מאמן מכבי תל אביב לשעבר הוא אדם אופטימי שמאמין מאוד בסגנונו ההתקפי, אבל גם הוא היה מתקשה להאמין אם מישהו היה אומר לו בתחילת העונה שזה עשוי להיות ההספק שלו.
בגיל 60, מצא בוס את הקבוצה שמתאימה לו יותר מכל, והוא צפוי לשבור ולשפר את שיא כל הזמנים בהולנד – 17 נצחונות רצופים של חוס הידינק עם איינדהובן בפתיחת עונת 1987/88. אז זה נגמר בטרבל, אגב. בינתיים, בוס זימן לאימונים עם הסגל הראשון את תאי עבד מקבוצת המילואים.
יאקוב נסטרופ
ההעפלה של קופנהאגן לשמינית גמר ליגת האלופות על חשבון מנצ'סטר יונייטד וגלאטסראי מהווה פרס גדול מאוד למאמן בן ה-35 אשר מסתמן כאחד השמות המבטיחים ביותר של הדור החדש. הקריירה של נסטרופ על הדשא מעולם לא המריאה והסתיימה בגיל 23 בגלל פציעות, אך הוא הלך מייד להדריך את הקבוצות הצעירות של קופנהאגן וסלל את דרכו למעלה בעבודה קשה ועם המון כישרון.
הוא קודם למשרת המאמן הראשי לפני קצת יותר משנה, ו-2023 הניבה זכיה באליפות ומסע קסום באירופה, במסגרתו גבר ללא עוררין מבחינה טקטית על אריק טן האח, וגם נתן פייט מצוין לתומאס טוכל ובאיירן מינכן. זו שנת הפריצה הגדולה שלו, ויש להניח שלא תהיה לכם אפשרות לשכוח את שמו.