"אנחנו יודעים שאין לנו תחליף טבעי לקלווין פיליפס, אז אנחנו מנסים דברים אחרים", אמר אתמול (חמישי) גארת’ סאות’גייט אחרי ההופעה הכושלת של אנגליה ב-1:1 מול דנמרק. המאמן הלאומי סיפק גם דברי טעם ודאג לקחת אחריות, אבל הציטוט הזה לבדו מדגיש עד כמה מצבה של הנבחרת חמור, ועד כמה סאות’גייט לא מתאים לתפקיד. יש בו כל כך הרבה באבסורד בכל כך הרבה מובנים, שניתן להגדירו כאחת ההכרזות ההזויות בכדורגל מזה זמן רב.
לשם התחלה, חשוב להבין מיהו פיליפס. הקשר המרכזי הפעלתן זומן על ידי סאות’גייט לסגל לקראת יורו 2020 לפני 3 שנים בעקבות עונת בכורה מבטיחה בפרמייר ליג במדי לידס יונייטד וקיבל באופן מפתיע למדי את המקום בהרכב לצידו של דקלאן רייס. השילוב הזה הוכיח את עצמו, בעיקר מבחינה הגנתית, ופיליפס קיבל בצדק שבחים רבים בדרכה של אנגליה לגמר. אפשר להבין מדוע סאות’גייט העריך אותו והיה מרוצה מהליהוק שהגה, אך גם לא כדאי לאבד את הפרופורציות. נכון לקיץ 2021 פיליפס היה שחקן טוב, אך בוודאי לא גאון יוצא דופן וגם אז לא ניתן היה להגדירו כשחקן שאין לו תחליף ראוי.
למעשה, במונדיאל האחרון כבר איבד פיליפס את מקומו בהרכב. ג'ורדן הנדרסון חזר ל-11 כדי ליצור שלישיית קישור עם רייס וג'וד בלינגהאם ומבחינת כדורגל נטו נראתה אנגליה טוב יותר בגביע העולם מאשר באליפות אירופה הקודמת. היא אמנם הודחה ברבע הגמר בידי צרפת, אך הציגה משחק איכותי גם במשחק ספציפי זה והחמצת הפנדל של הארי קיין מנעה ממנה לקחת אותו להארכה. אז, בשלהי 2022, איש לא העלה בדעתו כי פיליפס חסר בצורה כלשהי. הוא היה בסגל, שותף פעמיים לדקות ספורות כמחליף בשלב הבתים – וזהו.
פפ גווארדיולה וקלווין פיליפס (רויטרס)למה זה קרה? בעיקר כי הוא כבר לא היה במיטבו, בלשון המעטה. פיליפס התפתה לעבור מלידס למנצ'סטר סיטי בקיץ 2022, על אף שידע כי הוא צפוי לשבת על הספסל ולשמש גיבוי לרודרי. במערך של פפ גווארדיולה יש מקום רק לקשר דפנסיבי אחד והספרדי הוא באנקר מוחלט – אלא אם הוא אינו זמין מסיבה כלשהי. ייתכן כי פיליפס קיווה לקצת יותר מזל בהקשר זה. ייתכן שהוא פשוט העדיף לשדרג את השכר וחשב שההשתייכות למועדון צמרת יביא איתו הילה וכבוד. כך או כך, מבחינה מקצועית הקריירה שלו התרסקה לגמרי. רודרי היה ונשאר בריא כמו שור ולקשר האנגלי כמעט ולא היו דקות משחק במשך שנה וחצי. בניסיון להציל משהו, הוא עבר בינואר האחרון בהשאלה לווסטהאם, אבל אפילו שם נותר בעיקר על הספסל.
כל זה לא הפריע לסאות’גייט להמשיך לזמן אותו, אבל כמו במונדיאל פיליפס כבר לא היה שחקן הרכב. הוא פתח פעמיים בלבד בקמפיין המוקדמות ולאור הכישלון בווסטהאם אף פרשן ואף אוהד שפוי לא ציפה לראות אותו על הדשא ביורו 2024. אם כבר, היו חששות כי סאות’גייט עלול לזמן את הנדרסון, למרות הפיאסקו שלו בליגה הסעודית והיכולת המאכזבת שהפגין באייאקס מאז תחילת השנה, אבל זה דווקא לא קרה – ולשביעות רצון האומה כולה נותר קפטן ליברפול לשעבר מחוץ לסגל. זו הייתה החלטה נכונה של מאמן הנבחרת והדבר האחרון שמישהו יכול היה לדמיין הוא כי סאות’גייט יתלונן על חסרונו. אלא שהוא הלך רחוק יותר – הוא מתבכיין עכשיו על היעדרותו של פיליפס.
קלווין פיליפס (רויטרס)טכנית, סאות’גייט יכול לטעון שפיליפס נעדר מהסגל בגלל פציעה שספג חודש לפני סיום העונה בפרמייר ליג, אבל זה לא לגמרי משנה. העניין הוא כי כל מי שעיניו בראשו ידע כבר מזמן שאי אפשר לבנות עליו. אם סאות’גייט עדיין השתוקק לשלב את פיליפס בהרכב בגרמניה, מדובר באי שפיות מקצועית. אם הוא לא התכוון לעשות זאת, היה לו הרבה מאוד זמן לאתר את המחליף הנכון למשבצת שנותרה מיותמת לכאורה ללא פיליפס.
האופציה השנייה הייתה לשנות את המערך ולהתאים אותו כך ששחקן עם התכונות של פיליפס לא יהיה נחוץ. אחרי הכל, מדובר בסך הכל בקשר מרכזי שהיה טוב לפני 3 שנים. אנגליה לא איבדה לפתע את ליאו מסי ואפילו לא את בלינגהאם או פיל פודן. מדובר רק בפיליפס וברור שיש לו תחליף. אפילו בסגל הנוכחי של סאות’גייט יש לפחות שני שחקנים שמסוגלים לעשות את העבודה הספציפית טוב ממנו.
פיל פודן (רויטרס)לקראת יורו 2020, היה סאות’גייט אמיץ מספיק לשלוח למערכה את אותו פיליפס למרות שהיה חסר ניסיון – ובא על שכרו. רצה הגורל ובדיוק לקראת יורו 2024 פרצו לתודעה שני שחקנים עם פוטנציאל גבוה בהרבה. אריק טן האח זרק למערכה במנצ'סטר יונייטד את קובי מיינו בן ה-19, שהיה אחד המצטיינים של השדים האדומים העונה ואפילו כבש את שער הניצחון בגמר הגביע האנגלי מול מנצ'סטר סיטי.
במקביל, אדם וורטון הפך לתגלית מלהיבה אפילו יותר במדי קריסטל פאלאס ששילמה תמורתו בפברואר 18 מיליון ליש"ט לבריסטול סיטי. החודשים הראשונים שלו בפרמייר ליג היו מפעימים והוא נראה כמו כוכב על לעתיד. מדובר בשחקנים שונים באופן מהותי, אבל שניהם קשרים מרכזיים קלאסיים, שיכולים לשרוף שטחים ולחלץ כדורים כמו פיליפס – וגם לעשות בכדורים אלה שימוש טוב יותר בהשוואה לפיליפס.
ברונו גימראייש ואדם וורטון (רויטרס)סאות’גייט זימן את שניהם, אבל הותיר בינתיים את שניהם על הספסל. למה? השיקולים שמורים איתו והוא מעדיף בינתיים לנסות את טרנט אלכסנדר-ארנולד לצד רייס. השילוב עובד פחות טוב מהרצוי ובמשחקים מול סרביה ודנמרק הוחלף המגן הימני של ליברפול (כן, הוא עדיין צריך להיות מוגדר כמגן ימני) בתחילת המחצית השנייה. בשני המקרים, קונור גלאגר נכנס במקומו. אפשר להבין מדוע יש עניין להשתמש באנרגיות של קשר צ'לסי והוא אף שחקן רב-גוני בהחלט, אבל הוא לא מצטיין באספקת כדורים לחוליה הקדמית. בינתיים, רייס נראה כמו צל של עצמו אחרי עונה מצוינת בארסנל וניכר כי גם הוא לא היה מתנגד למישהו אחר לידו.
אז מה מאמן טוב היה עושה? ייתכן שהוא היה מנסה לשלב את מיינו או את וורטון. ייתכן שהוא היה משנה את השיטה ומשאיר את רייס כקשר אחורי בודד כפי שהוא משחק לא פעם במדי התותחנים. לכל זה אפשר היה להיערך מראש במהלך המוקדמות ומשחקי הידידות. רק דבר אסור לעשות בשום אופן – לבכות על חסרונו של פיליפס. כאשר סאות’גייט עושה את זה, הוא מדגיש עד כמה הוא מאמן חד מימדי. הוא מראה לכולם שאינו מסוגל לחשוב מחוץ לקופסא. הוא מספר שלא התכונן לטורניר ולא בחן את האופציות כמו שצריך.
גארת' סאות'גייט (רויטרס)על הדרך, סאותג’ייט גם משפיל קבל על ועדה את אלכסנדר ארנולד, גלאגר, וורטון ומיינו. הוא אומר להם שהם לא מסוגלים למלא את החלל העצום שהותיר פיליפס ושהם אשכרה פחות טובים ממנו. אי אפשר להוציא דברים כאלה מהפה, כי הם יגרמו באופן מיידי לתסכול ותסיסה בחדר ההלבשה. הציטוט הזה לא רק מטופש, הזוי ותלוש מהמציאות, הוא גם הרסני מבחינה חברתית.
לצערם של האנגלים, זה רק חלק מהבעיה. ציפו מסאות’גייט שיהיה מאמן שמרן גם הפעם, כי זה הטבע שלו, אבל לא העריכו עד כמה. סרביה היא הנבחרת עם חוליית ההגנה פגיעה ביותר וכאשר פוגשים אותה עם סוללת כוכבים בחוד, הגיוני פשוט לתקוף ולרמוס אותה. במקום זאת, אנגליה נסוגה לאחור אחרי שכבשה במחצית הראשונה, אפשרה ליריבה לשלוט במתחרש, והייתה קרובה לאבד את הניצחון. 3 בעיטות למסגרת מהוות מאזן עלוב ומחפיר כאשר מדובר בהתמודדות עם הסרבים, אך לפי הלך הרוח הרוח על המגרש נדמה היה כי לאנגלים אין שום בעיה עם זה, כל עוד הם מצליחים איכשהו לשמור על שער נקי.
גארת' סאות'גייט וטרנט אלכסנדר-ארנולד (רויטרס)אז אתמול הם כבר לא הצליחו. הם ספגו, סיימו ב-1:1 והיו ראויים אף להפסיד. דנמרק היא נבחרת מאורגנת יותר מסרביה בהגדרה והיא שלטה במרכז המגרש במשך רוב דקות המשחק, כי האנגלים אפשרו לה לעשות זאת. לא רק רייס נראה אתמול אבוד, אלא גם בלינגהאם. פודן בא לידי ביטוי רק כאשר זז מהמשבצת הבעייתית שלו באגף השמאלי – ואת הכדור לעמוד הוא הדביק כאשר הגיח מימין.
הארי קיין אמנם כבש, אך בקושי קיבל כדורים ולבוקאיו סאקה היו הרבה יותר מדי טעויות לא אופייניות בטיפול בסיסי בכדור. כאשר כל הכוכבים האלה לא מתפקדים, היה אבסורדי כי קול פאלמר שוב נותר על הספסל – כמו נגד סרביה. סגן מלך השערים בפרמייר ליג, שהגיע לטורניר בכושר הטוב ביותר מכל שחקני הסגל, מתייבש בצד כאשר יתר השחקנים לא פוגעים. למה? כיצד זה ייתכן? אולי גם כאן אפשר להפיל את התיק על חסרונו של פיליפס?
קול פאלמר (רויטרס)באופן כללי, מוקדם להספיד את אנגליה. אחרי הכל, היא צברה 4 נקודות, צפויה לסיים בפסגת הבית ותשאף להיכנס להילוך גבוה יותר במאני טיים בשלבי הנוקאאוט, אלא שהאווירה הכללית סביב הנבחרת עגומה. הגישה הטקטית שלה זהירה ושלילית יותר אפילו בהשוואה לטורנירים הקודמים של סאות’גייט והיא מתקשה להגיע להזדמנויות, בניגוד לטורנירים הקודמים של המאמן.
כמו כן, השיקולים בבחירת ההרכב גרועים יותר בהשוואה לעבר, הכימיה בין השחקנים כמעט ולא קיימת בינתיים. בכל הקשור לקישור והתקפה, יש לשלושת האריות סגל חלומי, אבל הוא הולך לאיבוד, כאילו המאמן החליט לזרוק את הכל לפח. ואז הם שומעים שקלווין פיליפס חסר לבוס. מזל שהוא לא דיבר על בריאן רובסון או בובי מור. או דייויד באטי וניקי באט. גם הם חסרים מאוד.