אלכסנדר דרגוביץ' (31) מוכר היטב לכדורגל הישראלי. הבלם שרשם כבר 100 הופעות במדי נבחרת אוסטריה שיחק בסמי עופר בהפסד 4:2 לישראל במוקדמות יורו 2020 וגם בניצחון של האוסטרים 1:3 בווינה. גם בקמפיין האחרון במוקדמות המונדיאל הוא שיחק בתבוסה 5:2 לישראל בחיפה ובניצחון 2:4 באוסטריה. בנובמבר 2020 שיחק "דרגו" בניצחון 2:4 של באייר לברקוזן על הפועל באר שבע בליגה האירופית, משחק בו חלף על פניו אלטון אקולטסה בדרך לכיבוש שער מרהיב.  

למרות אותו שער שירצה לשכוח, דרגוביץ', שיפגוש הערב (רביעי) ב-22:00 שוב את הירוקים, ידוע לאורך הקריירה כמתקל נוקשה וכשחקן בלתי מתפשר שלא חושש מתיקולים ומצטיין במשחק ראש בזכות גובהו (1.86 מטר). הוא נחשב לאחד השחקנים החשובים ביותר של הכוכב האדום לא רק בזכות יכולתו המצוינת במרכז ההגנה, אלא גם בגלל הסיפור האישי שלו, שלא הותיר את אוהדי הכדורגל במדינה אדישים. 

דרגוביץ' נולד בווינה להורים סרביים ואהד את הכוכב האדום בילדותו, בעיקר בגלל הסבא שלו, זלטיבוייה (78), שהיה אוהד שרוף של הקבוצה ושאיתו היה נוסע לפעמים לארץ המוצא, בעיקר כדי לצפות בדרבים הסוערים בין הכוכב האדום לפרטיזן.  

אלכסנדר, שהוריו התגרשו בילדותו, דובר בעיקר גרמנית והסרבית שלו אינה מושלמת, מכיוון שאמו, בתו של זלטיבוייה, כמעט ולא דיברה איתו סרבית כשהיה ילד. למרות זאת, בין הסב לנכדו נוצר קשר הדוק שהשפיע על הקריירה שלו. בהיעדרו של אביו דאג הסב (כדורגלן עבר חובבן בעצמו בצעירותו בסרביה) להשגיח על הילד. 

דרגוביץדרגוביץ' מול דור פרץ במוקדמות יורו 2020 (רויטרס)

"סבא שלי היה באצטדיון כשהכוכב האדום זכתה בגביע האלופות (ליגת האלופות במתכונתה הקודמת) ב-1991 בבארי (ניצחה בפנדלים את מארסיי), שלושה חודשים אחרי שנולדתי. לא היה דבר כזה אצלנו להחמיץ צפייה במשחק של הקבוצה בטלוויזיה", סיפר דרגוביץ’ בראיון לערוץ הרשמי של הכוכב האדום. 

"כשהייתי בן 7 או 8 הוקסמתי מהאווירה במשחקים של הכוכב האדום ומהמסירות של האוהדים. לא האמנתי אז שאשחק יום אחד במדי הקבוצה, אפילו לא האמנתי שאהיה שחקן כדורגל בכלל. לא הייתי אפילו הטוב ביותר בבית הספר שלי. בלימודים לא השקעתי הרבה ואם לא הייתי הופך לשחקן - בטח הייתי נשאר ברחוב". 

דרגו, שבהמשך כן הפך לכדורגלן, ואפילו מוצלח מאוד, החל את הקריירה באוסטריה וינה (זכה איתה בגביע האוסטרי ב-2009) ובפברואר 2011 עבר לפ.צ באזל, עמה זכה בשלוש אליפויות שווייץ (2011, 2012 ו-2013), כולל דאבל ב-2012. ב-2012/13 הגיע עם באזל עד חצי גמר הליגה האירופית, אחרי שהופיע איתה גם בליגת האלופות. במשחק הראשון הפסידה קבוצתו 2:1 לצ'לסי בבית, והוא עצמו התאכזב כשספג כרטיס צהוב שמנע ממנו לשחק בהפסד 3:1 בגומלין בסטמפורד ברידג'.

צפו בכוכב האדום מסיימת ב-1:1 מול דומז'אלה במשחק אימון

למרות ההצלחות, בשווייץ זוכרים לדרגוביץ' בעיקר את התקרית בה חולל סערה בטקס הענקת הגביע ב-2012. בעת שהשחקנים הסתדרו לצילום משותף אחרי חלוקת המדליות, הוא נראה טופח בהלצה על פדחתו של שר ההגנה השווייצרי אולי מאואר. דרגוביץ' סירב תחילה להתנצל, כתב ברשתות ש"היה מאוד מהנה לעשות את זה וכולם יודעים שזה היה בצחוק", אבל לאחר שספג ביקורות ובעקבות לחץ שהופעל עליו נסע לבית הנבחרים על מנת להתנצל בפני השר. 

בקיץ 2013 עבר לדינמו קייב תמורת 10 מיליון אירו וזכה איתה בשתי אליפויות (2015 ו-2016) ושני גביעים (2014 ו-2015) באוקראינה. בעונת 2015/16 עזר לדינמו להעפיל לשמינית גמר הליגה האירופית, בטרם היא הודחה על ידי מנצ'סטר סיטי. באוגוסט 2016 רכשה באייר לברקוזן את דרגוביץ' תמורת 21 מיליון אירו. הוא חתם בה לחמש שנים, אבל לא מצא בה את מקומו ושיחק כמושאל בלסטר ב-2017/18.

ההרחקה האומללה ביורו 2016

נבחרת אוסטריה הגיעה עם שאיפות גדולות ליורו 2016 שנערך בצרפת, אבל דרגוביץ' היה אחד השותפים הבכירים לכישלון שלה באותו טורניר. אחרי שנבחרתו תקפה ולא הצליחה לכבוש במחצית הראשונה במשחק הראשון מול הונגריה, הוא נכנס בחריפות בדקה ה-66 בהונגרי תמאש קאדר, ספג את הצהוב השני והורחק, בטרם ספגו חבריו שני שערים והפסידו 2:0. בעקבות אותה הרחקה נעדר דרגוביץ' מהתיקו 0:0 עם פורטוגל, חזר למשחק השלישי בשלב הבתים, אבל האוסטרים הפסידו 2:1 לאיסלנד והודחו. 

דרגוביץדרגוביץ' מורחק מול הונגריה ביורו 2016 (רויטרס)

כשהסתיים החוזה של דרגוביץ' בלברקוזן היה ברור לו שהגיע הזמן לסגור מעגל וקיץ 2021 היה המאושר בחייו. הוא הגשים את חלומו כשחתם בכוכב האדום בלגרד, הקבוצה אותה אהד מילדותו תמורת סכום של 600,000 אירו בעונה. הוא לקח אמנם סיכון גדול במעבר מהבונדסליגה לליגה הסרבית הלא אטרקטיבית, אבל הדאגה העיקרית מבחינתו הייתה להגשים את חלומו של סבו, ובשל כך הוא לא מצטער על כך בכלל. 

אותה העברה מרגשת תפסה כותרות גדולות בסרביה והסב סיפר בדמעות ל’נובוסטי’: "כל עוד אני חי - רציתי לראות את הנכד שלי לובש את המדים של הכוכב האדום. הודות לי הוא חתם בקבוצה. כשהוא נולד הרמתי כוסית עם החברים שלי ואמרתי להם שהנכד שלי יהיה שחקן של הכוכב האדום". בנוסף, דרגוביץ' הצטיין באותו קיץ במדי נבחרת אוסטריה, שהגיעה עד שמינית גמר היורו שנדחה בשנה בגלל הקורונה. במרץ האחרון רשם את הופעתו ה-100 במדי הנבחרת האוסטרית בתיקו 2:2 עם סקוטלנד. 

למרות ההצלחה בכוכב האדום, הוא איבד לאחרונה את מקומו בסגל נבחרת אוסטריה. המאמן ראלף רנגניק, שמונה לתפקידו בחודש אפריל, לא זימן אותו לסגל במשחקים האחרונים בליגת האומות. בלעדיו, האוסטרים ניצחו 0:3 את קרואטיה בחוץ במשחק הראשון, אבל אחר כך הפסידו פעמיים לדנמרק (2:1 בבית ו-2:0 בקופנהאגן) וסיימו בתיקו 1:1 ביתי עם צרפת.  

דרגוביץדרגוביץ' נאבק עם האיטלקי צ'ירו אימובילה ביורו האחרון (רויטרס)

המנהל הספורטיבי של ההתאחדות האוסטרית, פיטר שטל, ששוחח איתו בטלפון לפני פרסום הסגל, הסביר: "כולם יודעים מה דרגו שווה, אבל יש הרבה שחקנים איכותיים בעמדה שלו. הוא היה מאוכזב כי רצה לשחק ואפשר להבין אותו, אבל במצב שנוצר הוא יכול להיות רק ברשימת ההמתנה".

"כשדרגו המפקד - כולם יכולים להיות רגועים"

בעונה שעברה שותף דרגוביץ' ב-52 משחקים של הכוכב האדום בלגרד, מתוכם 34 משחקי ליגה בהם הפגין יכולת גבוהה ועזר לקבוצתו לזכות בדאבל. בעיתון 'נובוסטי' התלהבו: "דרגוביץ' הוא השחקן הטוב ביותר שהגיע בעשור האחרון, לא היה לקבוצה סלע כזה בהגנה מאז נמניה וידיץ' (בלם העבר של מנצ'סטר יונייטד שיחק בכוכב האדום בין 2000 ל-2004), הוא עושה את הכל בהגנה וגורם לאחרים להשתפר. כשהוא המפקד כולם יכולים להיות רגועים".

הזמנים הטובים. אלכסנדר דרגוביץהזמנים הטובים. אלכסנדר דרגוביץ' ודויד אלאבה ביורו 2020 (רויטרס)

דרגוביץ' התרגש מאוד לקרוא את הדברים, שכן ווידיץ' היה אליל נעוריו הגדול והוא חש צמרמורת כאשר מנצ'סטר יונייטד התעניינה בו ב-2015. בקיץ האחרון ניסו בשיקטאש וטרבזונספור הטורקית לצרף אותו, ובנוסף דווח על הצעה שקיבל מאיחוד האמירויות, אבל הוא העדיף להישאר בבלגרד בגלל הנאמנות לסבא שלו. "כסף זה חשוב, אבל כולנו נולדנו בלעדיו ונמות בלעדיו", אמר. 

חבריו לקבוצה מספרים שלמרות הרקורד העשיר שלו אין לו גינונים של כוכב. הוא לא מתנשא על אחרים ומתנהג בחדר ההלבשה כאילו היה אחד הצעירים של המועדון. "כולנו בני אדם ולכולנו יש שתי ידיים ושתי רגליים", הסביר כשנשאל על כך. 

בזכות אופיו הדייקן והממושמע הוא תואר כ"בעל דם סרבי ומנטליות אוסטרית". לטענתו, הוא היה מקצוען מילדות: "לא הייתה לי תוכנית חליפית בחיים מלבד להיות כדורגלן, ובגלל זה הייתי במשטר כל הזמן. כשהייתי באקדמיה בנוער זה היה כמו בית כלא ולא הייתי יכול לצאת לבלות. ככה זה, החיים קצרים ואני בחרתי להיות כדורגלן. אתה לא יכול לצאת לרדוף אחרי בחורות ואחרי זה להיות הכי טוב על המגרש. בגלל זה עד היום אם קובעים איתי שעה אני מגיע באותה השעה, לא דקה אחרי". 

סגר מעגל. אלכסנדר דרגוביץסגר מעגל. אלכסנדר דרגוביץ' עם סבו (צילום מהאינסטגרם)

ההתלהבות ממנו בסרביה מובנת למרות שהוא מייצג את האוסטרים בזירה הבינלאומית ולמרות שהוא לא דובר בצורה מושלמת את השפה: "אני יכול עדיין להשתפר. אם לא הייתי לומד סרבית בשביל סבא שלי, כנראה שהייתי יודע רק לספור מ-1 עד 10. כולם צוחקים בחדר ההלבשה על המבטא שלי. הצטערתי מאוד בזמנו שאני לא משחק בנבחרת סרביה. חיכיתי להזמנה, אבל זה לא קרה ולא היססתי כשזימנו אותי לנבחרת אוסטריה".

בזכות הצלחתו הפך דרגוביץ' לכוכב מבוקש לצורך ראיונות, בהם הוא משתף פעולה. כמו למשל במקרה בו סיפר לאחת העיתונאיות המסקרות רכילות שניסה לצבוע את שערו בכחול: "אני נמצא יותר זמן במקלחת מאשר החברה שלי, כנראה שזה יישאר כך עד שאקריח". 

דרגוביץ' הוא מעריץ מושבע של נובאק ג'וקוביץ', ולא פלא. גם הטניסאי המפורסם ידוע כאוהד מושבע של הכוכב האדום. "אני תומך בו, אבל לא רואה את כל המשחקים", סיפר הכדורגלן. "זה לא טוב לעצבים שלי, הוא כבר גרם לי לאבד חמש שנים מהחיים. תמיד הוא מתחיל את המשחקים בפיגור ומנצח בסוף, זה מעצבן. פעם הוא הפסיד לרוג'ר פדרר בבאזל ובגללו רציתי לשבור את הטלוויזיה". 

ניתן להאזין לפרק גם דרך אפליקציית Spotify ואפליקציות הפודקאסטים של אפל ושל גוגל

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה