מתיאה זקאני הוא אחד השחקנים החדשים בסגל נבחרת איטליה, אך גם אחד המבוגרים. הוא כבר חגג החודש את יום הולדתו ה-29 והיה בן 11 כאשר איטליה זכתה במונדיאל 2006 על אדמת גרמניה – כך שהוא זוכר היטב את הכל. השנה המדוברת לא הייתה פשוטה עבורו בהיותו אוהד יובנטוס, אבל ההופעה בגביע העולם הייתה מכוננת. השער של אלסנדרו דל פיירו בחצי הגמר מול המארחת בדורטמונד היה הרגע שהגדיר את נעוריו, כי זקאני הוא מעריץ מושבע של הנסיך. הוא היה מוכן לנשק את האדמה עליה דרך מספר 10 של הגברת הזקנה והמתין תמיד לכניסתו במדים הכחולים של הנבחרת.
לא היו לדל פיירו דקות משחק רבות בגביע העולם בהדרכת מרצ'לו ליפי, אך את שלו הוא עשה – והכדור המסובב האלגנטי לרשתו של ינס למאן היה מכונן בהחלט. הוא הבטיח את ההעפלה הדרמטית של איטליה לגמר וגרם לזקאני להבין עד הסוף שהוא רוצה להיות כדורגלן כאשר יהיה גדול. הוא רצה להיות בדיוק כמו דל פיירו.
תארו לעצמכם עד כמה הוא מאושר עכשיו. זקאני לא רק הבקיע אתמול (שני) את השער הדרמטי מול קרואטיה בדקה ה-98 כדי להשוות ל-1:1 ולהבטיח את ההעפלתם של הכחולים לשמינית גמר היורו בתום קרב מתיש ומורט עצבים. הוא גם הושווה לדל פיירו כי הביצוע הזה הזכיר לרבים בארץ המגף את זה של הנסיך. 18 שנה מאוחר יותר, שוב על אדמת גרמניה בלייפציג, חיקה זקאני את אלילו. כאשר בוחנים לעומק, הדימיון רחוק משלמות, במיוחד בכל הקשור למהלכים שהובילו לשער, אך זה לא ממש משנה. בתודעה הציבורית באיטליה, זקאני נמצא כעת בשורה אחת עם דל פיירו. מעטים הם האנשים שזוכים להשוואה כזו לדמות שהיא המודל עבורם.
אלא שזה לא סוף הסיפור – הוא משובח אפילו יותר. הנה לכם ציטוט של זקאני מלפני שלוש שנים: "דל פיירו הוא העילוי בשבילי והיו לי פוסטרים שלו מעל המיטה בחדר השינה. בימינו קשה למצוא מספרי 10 אמיתיים, ואם יש היום שחקן שמתקרב אליו מבחינתי, הרי שזה לוקה מודריץ'. הוא היחיד שאני אוהב כפי שאהבתי את דל פיירו".
למה? כי זקאני שיחק במשך מספר עונות בעמדה של מודריץ'. הוא גדל אמנם עם שאיפות לכבוש שערים יפים ככל הניתן, אבל דרכו להגשים אותן הייתה ארוכה ומאתגרת. זקאני מעולם לא התקבל לשום אקדמיה רצינית וההורים הרשו לו ללכת לחוג הכדורגל ליד ביתם בעיירה על שפת הים האדריאטי רק כדי שיפסיק לשבור רהיטים בבית, וגם זאת בתנאי שיעזור להם בניהול בית המלון הצנוע שלהם. עד גיל 18 שיחק זקאני בבלאריה איג'אה הקטנטנה ותופקד כמובן כפליימייקר, עד שהסקאוטים של ורונה שמו לב אליו. במועדון הגדול לא היה עבורו מקום בחלק הקדמי ולכן הוא הוסט לעמדת הקשר המרכזי – ואז גם הבין כי מודריץ' הוא השחקן הטוב ביותר בתחום וצריך לנסות ללמוד ממנו.
בהמשך חל שינוי נוסף בקריירה של זקאני כאשר מאמן ורונה דאז, איבן יוריץ', החזיר אותו לקישור ההתקפי ושם הוא פרח, במיוחד בעונת 2020/21 בצל משבר הקורונה. זה היה העיתוי בו החליטה לאציו להביאו לעיר הנצח, אבל למאוריציו סארי, המאמן החדש שלה, היו שוב תוכניות מהפכניות עבור הכוכב היצירתי. עמדת עושה המשחק בתכלת באולימפיקו הייתה תפוסה על ידי לואיס אלברטו, אבל באגף השמאלי לא היו לסארי שחקנים עם התכונות שהוא אוהב.
והוא הרי מומחה בטיפוח קיצונים בעמדה זו – די להזכיר כמה נהנה לורנצו אינסינייה לשחק בהדרכתו בנאפולי, ועד כמה נסק אדן הזאר בעונתו המשותפת היחידה עם סארי בצ'לסי ב-2018/19. עם 21 שערים בכל המסגרות, הבלגי היה אחד הטובים בפרמייר ליג ובדיעבד התברר שהייתה זו עונתו הטובה האחרונה כי אחרי המעבר לריאל מדריד הוא מעולם לא חזר לעצמו.
אז סארי החליט שזקאני יהיה שחקן האגף החדש שלו וכך שידרג מאוד את הקריירה של חניכו. בעמדת הקשר ההתקפי בוורונה הוא נהנה ממוניטין טוב ואף הבקיע כמה שערים מרהיבים במיוחד, אבל כקיצוני שמאלי כבר נתפס כמועמד אפשרי לנבחרת. רוברטו מנצ'יני העניק לו את הבכורה לפני כשנתיים. מיד לאחר מכן, בעונת 2022/23, חווה זקאני את העונה הטובה בחייו. עם 10 שערים ושישה בישולים, הוא היה דמות פופולרית מאוד בקרב אוהדי לאציו, ועזר לקבוצה לסיים באופן סנסציוני כסגנית האלופה. למעשה, רק חביצ'ה קבראצחליה הצטיין יותר ממנו בעמדה זו. המהירות והחוצפה החיובית של זקאני גרמו לכאב ראש לכל המגינים שפגש, והוא מסוג השחקנים שמסוגלים לייצר מצבי הבקעה מכלום.
היה ברור שתכונות אלה עשויות להיות מועילות גם בנבחרת, ולוצ'אנו ספאלטי רצה שיהיה לו בסגל מישהו שיזכיר לו את קבראצחליה. העונה החולפת לא הייתה מרשימה במיוחד עבור זקאני, שחווה ירידה בכושרו, בין היתר על רקע עזיבתו של המנטור הנערץ, סארי, אבל בכל זאת עשה מספיק כדי להרוויח את המקום בסגל ליורו 2024. הוא אמנם לא יציב ואי אפשר לבנות את הנבחרת סביבו, אבל כמחליף הוא היה אמור להיות נכס אדיר. שחקנים מסוגו זורעים כאוס וגם רב גוניותו נלקחה בחשבון – הרי בעת חירום אפשר לשבץ אותו גם כקשר התקפי, וגם כקשר מרכזי סטייל מודריץ'. יש לו שנים של ניסיון בתפקידים אלה.
בפועל, הוא נדרש בעמדה בה הוא מרגיש הכי נוח בשלב זה של חייו והסמליות הייתה גדולה מאוד. בדקה ה-80 הוחלף לוקה מודריץ', כנראה בגלל עייפות, בתום הופעה נפלאה. הקפטן הקרואטי הוותיק כבש את השער היחיד במפגש והיה אמור לסחוף את נבחרתו לניצחון שהיה מבטיח העפלה לשמינית הגמר, אבל בדקה ה-81 – בדיוק אחרי שהוא ירד לספסל – נכנס לדשא האיש שמעריץ אותו כמעט כמו את דל פיירו. האיש הזה הוא ששלח את מודריץ' הביתה, עם שער בסגנון דל פיירו. גם טובי התסריטאים לא היו ממציאים מחזה כה מופרך, בו כל המעגלים נסגרים.
ועוד לא הזכרנו דמות נוספת אותה מעריץ זקאני. זהו באטמן, גיבור העל שמסוגל להציל את כולם. פסלו של באטמן ניצב בכניסה לביתו של הכוכב האיטלקי ואתמול הוא היה סוג של באטמן בעצמו. הוא כבש את שער השוויון המאוחר ביותר שהיה אי פעם באליפויות אירופה, ובזכותו ממשיכה איטליה לשמינית הגמר מהמקום השני בבית 2.
שווייץ היא היריבה הבאה, ואם תגיע איטליה בסופו של דבר לחצי הגמר, אז הוא יתקיים בדורטמונד. גרמניה לא תהיה היריבה הפעם, אבל זה לא ממש משנה. זקאני חיקה את דל פיירו אתמול, ומי יודע – אולי הוא יעשה זאת שוב בדיוק באצטדיון בו כבש הנסיך את השער האייקוני שלו. אם איטליה תלך רחוק בטורניר הנוכחי, גם השער של זקאני מול קרואטיה ייזכר כאייקוני לא פחות.