ג’רארד פיקה, בלמה של ברצלונה, הוא מעריץ טניס מושבע ורגע לפני משחק גביע הדייויס של נבחרת ספרד התארח לראיון הלילה (בין חמישי לשישי) ב-COPE והתייחס בין היתר לכדורגל, לנבחרת, לברצלונה ולעוד שלל נושאים שידו בהם.
תחילה, פיקה התייחס ליחס המפתיע שהוא מקבל במדריד, עירה של היריבה הגדולה של קבוצתו ברצלונה: “מדריד היא הבית השני שלי, תמיד הרגשתי כאן מוערך מאוד. אף פעם לא הסתכלו לעברי בבוז, או שקיבלתי יחס לא יאה ולמרות היריבות עם ברצלונה. זה אולי מוזר, אבל אני מעביר שעות על גבי שעות בטיולים ברחובות מדריד ותמיד מצטלם עם אנשים מקומיים, היריבות היא רק על כר הדשא, לא ברחוב”.
היחס ששחקנים מקבלים מהתקשורת: “השחקנים מרגישים תחת מתקפה וכולם משתתפים בזה. צריך לקרב בין השניים, זה הכי נורמלי שיהיה יחס קרוב. אולי אני כבר לא, אבל הדורות הבאים. בחרנו בדרך הקלה, שהיא לנסות להימנע מביצוע ראיונות, אבל עם הזמן אני לוקח את הראיונות האלה, אני עוזב כשמתחשק לי”.
הרצון בהצלחת ספרד חרף השיוך לקטאלוניה: “אני אומר שמצד אחד שהטובה ביותר תנצח, אבל אם אני שם את עצמי במישור הפטריוטי, אז אני רוצה שספרד תנצח. אני שחקן הנבחרת מגיל 16, אף אחד לא יכול לפקפק במחויבות שלי. מעולם לא עזבתי, אבל הכל זה לפעמים חלק מההצגה. מדוע עזבתי את הנבחרת? כי הרגשתי שסגרתי את המעגל ובגיל 31 וראיתי שכל מרכז חיי עבר לשם ולא רציתי את זה יותר. אפשרות לחזור? אני לא סוגר דלתות, אבל גם לא מדבר יותר מדי כי יש מאמן”.
דחיית הקלאסיקו וטענות ריאל מדריד למיעוט בזמן מנוחה: “אם הם מתלוננים שלא יהיה להם הרבה זמן לנוח, שיזכרו שלמשחק אחר כך יהיה להם יותר זמן. המשחק צריך להתקיים מתי שנקבע. השחקנים של שתי הקבוצות האלה נחים פחות מכל קבוצה אחרת, אלו ריאל מדריד וברצלונה, הכל נבחן תחת זכוכית מגדלת. אנחנו לא ביקשנו שידחו את הקלאסיקו זה רק טבאס. אני בטוח שב-18 בדצמבר לא יקרה דבר, בקאמפ נואו לא קרה כלום כבר הרבה שנים וכך זה יישאר אני מאמין. בינתיים אנחנו מתרכזים בלגאנס, אך ורק במשחק הזה ואני אחבור לקבוצה בתחילת השבוע כדי להצטרף לאימונים”.
היכולת של בארסה: “אנחנו יכולים להיות טובים יותר, זה בטוח. אבל כאן הופכים הכל לקריטי מדי, קבוצה שמגיעה מרצף ניצחונות ונעצרת מקבלת ביקורת. בארסה זה מועדון שדוגל בכדורגל יפה, פחות בתוצאות. זה נכון שאנחנו נראים פחות טוב עכשיו, אבל אנחנו מדברים על זה בחדר ההלבשה, לא מתעצבנים ומנסים להרגע. כשמתסיים משחק אני לא קורא מה כתבה התקשורת, אני מתנתק. ההצהרות של ראקיטיץ’? אני בהחלט מבין אותו, אם הייתי נכנס לנעליו גם אני הייתי רוצה לשחק”.
השוואות שונות: “רפאל נדאל עדיף על רוז’ה פדרר ומסי על מראדונה, כי ראיתי ב-15 שנה את כל מה שהוא זכה, זה לא בר השוואה. מוריניו או קלופ? אין לי העדפה, עם ז’וזה הייתה לנו יריבות כשאימן בריאל מדריד, אבל כשאתה מדבר איתו ברחוב זה משהו אחר לגמרי.ליגת האלופות או מונדיאל? לדעתי הצ’מפיונס קצת יותר. קרויף או גווארדיולה? לפפ הייתה יותר השפעה על הקריירה שלי. אמבפה או ניימאר? שניהם אידירים,, יכולים לשחק בכל קבוצה בעולם”.