"זאת לא העונה שלנו" היה משפט המפתח שלשום (רביעי) בהיכל. מכבי תל אביב ספגה עוד הפסד ביתי, הפעם זה היה 85:83 לז'לגיריס קובנה ומאמנה שרונאס יאסיקביצ'יוס. אחרי שנאבקו בעובדות, בסיכויים ובעיקר ניסו לשדר, מבחוץ לפחות, עסקים כרגיל – הבועה של מכבי תל אביב התפוצצה וחלום ההצלבה התמוגג כלא היה. זאת, על אף הסיכוי התיאורטי שעוד קיים בגדר נס, כשנותרו שלושה משחקים לסיום העונה הסדירה ביורוליג. כבר מחר, אגב, מחכה חימקי מוסקבה, ממנו ייעדר דיאנדרה קיין. קיין קיבל אישור להמריא לארצות הברית כדי לשהות לצד אמו שנמצאת במצב בריאותי קשה עקב מחלה.

1. אם במחצית המשחק במצב של יתרון 36:45 היו אומרים לשחקניו של יאניס ספרופולוס כי הם הולכים לרדת מהמגרש עם גופיות המשחק על הפנים כאות אכזבה, ספק אם היו מאמינים לכך. מכבי הייתה בקצב טוב במהלך המחצית הראשונה, אבל לאורך העונה כבר למדנו להכיר את הצד החלש של הקבוצה – החזרה מההפסקה. הצהובים עלו לא מרוכזים, המשיכו לאבד כדורים פעם אחר פעם (22 איבודים) ונראו כמו קבוצה שכבר איבדה את התקווה מזמן. יש הטוענים כי החולשה שנובעת מהחלק הזה של המשחק היא בעיקר כי השחקנים לא שומרים על המשמעת והקשב אותם מנסה להשיג ספרופולוס בהפסקה, ואילו מנגד יש הטוענים כי המאמן, שמודע לציפיות ממנו, עושה כל שביכולתו על מנת להגיע עם השחקנים שהוא מעריך לשיח משותף, שזה לרוב פוגע בקבוצה כולה ויוצר מן אנטגוניזם מטעם השאר.

ספרופולוס: "היינו לחוצים ולא שיחקנו טוב"

מי אלה “השאר”? שחקנים כמו מייקל רול וג'ון דיברתולומאו, שלא מפגינים יותר מידי רגשות בעת חילופים ומנסים לשדר "קוליות", נפגעים בעיקר ממלחמת הפרצופים שנערכת על הספסל של הצהובים. רול, שלא מצליח להתבלט כמו בעונה שעברה, עושה את העבודה שלו בצורה טובה ודי שקטה על אף המיעוט בדקות המשחק  ביחס לאשתקד. אתמול, כששיחק 18 דקות הוא קלע ארבע נקודות בלבד, אבל הוסיף שישה אסיסטים. במקרה של הקפטן דיברתולומאו, אפשר לקרוא למצב מוזר: הוא חביב הקהל, נכנס ונראה כאילו המגרש כולו רק שלו, השלשות שלו מקפיצות את היציעים כל פעם מחדש והוא גורם להגנות של היריב לא מעט סחרחורות, אבל עם כל זה הוא מקבל את שולי הדקות. דיברתולומאו שותף רק לתשע דקות מול הליטאים, אבל הצליח להועיל יותר מרוב הסגל, כשבדקות הבודדות הללו צלף שתי שלשות מרשימות ושמונה נקודות סך הכל.  

2. אחד מהסימנים לבעיות שצצו בחדר ההלבשה בעיקר במשחקים האחרונים, הם הפרצופים ש"זוכה" להם ספרופולוס בעת חילוף חלק מהשחקנים, שלא מפחדים גם להסתכל על בפניו של המאמן ולהביע את האכזבה מכך שהורדו לספסל זה עתה ולעיתים גם נדמה שמצליחים לשנות את קו החשיבה של המאמן שדואג להחזירם לפרקט. אחד המצטיינים בכך הוא דיאנדרה קיין, שדואג להראות פעם אחרי פעם למאמנו כי הוא לא מרוצה מהדקות שלו, גם במשחקים בהם הוא מקבל קרדיט ואינו ראוי לכך בשל יכולת ירודה. קיין חוזר לספסל מתוסכל, מקבל לרוב שיחות עידוד משאר חבריו שכבר מזמן לא חוששים להתלחשש מאחורי גבו של המאמן בזמן המשחק, וכעבור מספר דקות שב לפרקט חסר אנרגיה כפי שעשה אמש לא פעם. השחקן ירד במאני טיים והקבוצה הצליחה לחזור ולהוביל, אבל אז, שתי דקות לסיום, ביצע היווני חילוף כפול, בו הכניס את סקוטי ווילבקין וקיין, במה שלווה בקריאות "לא" מחלקים לא מבוטלים של הקהל, שלא אהב את המהלך.

הספסל של מכבי ת"א במבט מייצג (איציק בלניצקי)הספסל של מכבי ת"א במבט מייצג (איציק בלניצקי)

הערב המתסכל של קיין המשיך בחדר ההלבשה כשהיה מהראשונים לפשוט את בגדי המשחק, התיישב על כיסאו, בהה באוויר דקות ארוכות ולאחר מכן התעמק בנייד שלו בעוד הוא מסרב (בנימוס יש לציין) שלא להתראיין. רגע לפני שהוא קם למקלחת, נעמד לצפות בדף הסטטיסטיקה, אותו לא היה צריך כדי לדעת שסיים ללא נקודות, אך עם זאת התעצבן, קימט את הדף בידיו וזרק על השולחן בתסכול. קשה להבין מה קורה עם השחקן שהיה אחד מהלוחמים של הקבוצה ואולי גם בין חביבי הקהל, בעוד הוא עצמו תמיד הסתמן כאחד מהמנהיגים המנטליים של חבריו בכלל, והצעירים דוגמת דני אבדיה ויובל זוסמן בפרט. בתקופה האחרונה, הוא נחלש ונראה לא במיטבו, על אף שבחשבון האינסטגרם גם אחרי ההפסד אמש העלה סרטונים שלו שר במכוניתו.  

3. את מי מרכזים פה? סקוטי ווילבקין וג'רמי פארגו, שני סימני השאלה הגדולים של העונה הנוכחית של הצהובים, סיפקו עוד משחק שלא ירצו לזכור כל אחד וסיבותיו. כל זה, מול אחד הרכזים הטוב ביותר שדרכו במועדון, שאראס. נתחיל עם ווילבקין, מי שדווקא היה נוכח, קלע 18 נקודות חשובות לצהובים, נראה מאוד נלהב ומלא אנרגיות כשצלף שתי שלשות רצופות ודרש מהקהל להתעורר. אבל שוב, עם דגש על שוב, הכדור האחרון של הקבוצה היה מוטל בידיו והוא הצליח להרוס זאת. "עוד פעם הוא?", זעק אחד מיושבי ההיכל אחרי הכדור האחרון בו ניסה ווילבקין להרים את טאריק בלאק להטבעה, אבל שגה. עוד קודם, בעודו יורד אל הספסל עצבני מאוד, כעס הטורקי-אמריקאי על הקליעה של היריבה ובעוד חבריו יורדים לפסק הזמן, ווילבקין בעט בעצבים בספסל, כשמי שהרגיע אותו היה המאמן שהניח על כתפו יד ולחש לו. הגארד התקשה לעכל את ההפסד בסיום ונראה מאוכזב מאוד, "נתנו להם את המשחק, אין דרך אחרת לתאר. איבדנו 22 כדורים ועדיין הובלנו ב-10 הפרש ברבע האחרון, זה בלתי ייאמן שלא ניצחנו את המשחק הזה".

סקוטי ווילבקין לא מאמין (איציק בלניצקי)סקוטי ווילבקין לא מאמין (איציק בלניצקי)

חברו העליז פארגו הגיע כמובן מלא באנרגיות טובות וניסה להחדיר זאת בחבריו, כשלא שכח גם לתת ‘כיף’ די חזק ליו"ר שמעון מזרחי שחייך לעברו. פארגו, שכבר התרגל למעמדו כשחקן ספסל, שוב עלה לא מרוכז, איבד שלושה כדורים והתקשה להגיע לידי זריקות, כשרק חמש נקודות עמדו לזכותו בסיום 13 הדקות שקיבל. המכה הגדולה מבחינת הרכז האמריקאי לו חיכו במכבי כמו אוויר לנשימה, הייתה העובדה כי לא שותף כלל ברבע האחרון ונראה מתוח על הספסל, בעוד ספרופולוס העדיף את ווילבקין ומעט גם את דיברתולומאו.  "הייתה לנו הזדמנות לנצח את המשחק ופשוט לא עשינו את זה, זה ככה עד כדי כך פשוט" אמר האמריקאי בסיום, "אני לא יכול להסביר את מה שקרה, פשוט לא יכול להסביר. הרבה עובר לי בראש עכשיו. הרבה דברים".

4. "באמת האמנו שאפשר לעשות את זה", אמר גורם במועדון, "אחרי שיאניס הגיע לא חשבנו שנגיע לרגע העצוב הזה, אבל זהו צריכים להשלים עם זה שסיפור היורוליג תם ונשלם לעונה הזאת ויש רק כבוד שצריך להילחם עליו". חדר ההלבשה של הצהובים נראה עצוב מאוד אחרי ההפסד הדרמטי לאנדולו אפס בשבוע שעבר, האווירה אמש הייתה קשה עוד יותר כשכל אחד מאנשי המועדון, מהשחקנים עד אנשי ההנהלה וכולל הצוות שעוטף את המועדון נראו כאובים מאוד, הסתובבו עם פרצופים נבולים וניסו לעכל את רוע הגזרה כשהם עוברים אחד ליד השני ומנחמים זה את זה. היו שבחרו להתקלח במהירות וללכת הביתה כמו ג'וני אובראיינט, שהיה מהראשונים לצאת החוצה ואילו ג'ייק כהן דווקא בחר להשלים את חמש הדקות שניתנו לו בחדר הכושר.

טאריק בלאק וג'רמי פארגו מאוכזבים (איציק בלניצקי)טאריק בלאק וג'רמי פארגו מאוכזבים (איציק בלניצקי)

אם בתחילת המחצית השנייה עלה דני פדרמן בהתלהבות בעודו מזמר ביחד עם האוהדים ומניף את ידיו כמרוצה מהמתרחש, אז בסיום הכל כבר נראה אחרת. פדרמן ניסה להפנים את המתרחש ולהבין כי הסיפור נגמר, בזמן שאביו, דייויד פדרמן, ירד לחדר ההלבשה ותחילה הלך לזה של היריבה, שהיה צוהל במיוחד, על מנת לברך את שאראס על הניצחון, אך מצא אותו בחדר המאמנים ליד, כשגם ניקולה וויצ’יץ’ הלך להגיד שלום לחברו משכב הימים, שהיה עסוק בקריאת דף הסטטיסטיקה של שחקניו. המנהל המקצועי של מכבי כבר במהלך הרבע הרביעי הבין מה קורה ואף ניסה להפעיל לחץ על השופטים כשצעק לעברם כשלוש דקות לסיום. אחרי שתי דקות, הוא כבר התקדם לכיוון היציאה, בעוד הוא נאנח ומהנהן בראשו כלא מאמין. בניגוד למשחקים צמודים אחרים, שמעון מזרחי נשאר לשבת במקומו ולא קם, ככל הנראה כי הבין איך המשחק הולך להסתיים, כשגם לאחר הסיום נשאר לשבת בכיסא כמה דקות בודדות.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה