אין אוהד מכבי תל אביב שלא מתרגש מצמד המילים אנתוני פארקר. כדורסלן העבר ששיחק בהיכל בשתי קדנציות, בין 2000 ל-2001 וכן בין 2003 ל-2006 ויחד עם הצהובים זכה פעמיים ביורוליג, קטף אליפויות, גביעים ותארי MVP, הפך לאחד מגדול הזרים שהגיעו למועדון.

אנתוני פארקר בן ה-45, שאחרי התקופה במכבי שיחק בטורונטו ובקליבלנד ב-NBA, מקיים בשעה זו שיחת זום מיוחדת עם ארגון המאמנים, ובה מדבר בגילוי לב על שלל נושאים וחולק עם מאמנים ושחקנים, ותיקים וצעירים, מהניסיון הרב שלו כשחקן עבר וסקאוט (באורלנדו) וג’נרל מנג’ר (קבוצת ליגת הפיתוח של המג’יק) בהווה. השיחה הועברה בשידור חי כאן באתר. 

פארקר בשיחה עם מאמנים, הורים וילדים

“אני רוצה להודות לכולם שהגיעו. אחד הדברים הנהדרים בחיים הם להעביר לאנשים אחרים מהידע שלך. יש פה צעירים שמעריצים ספורטאים, מאמנים וספורטאים והמטרה שלי היא שכל אחד ייקח משהו איתו וגם שאני אלמד ממכם. אני רואה את כל הצעירים פה שעוד לא נולדו בעונה האחרונה שלי במכבי, וזה מבהיר לי כמה התבגרתי, תודה לכל מי שהצטרף”, אמר שחקן העבר בפתיחת המפגש לפני שענה לשאלות המשתתפים, נגעו בין היתר לקריירה שלו ולתקופה בישראל.

המאמן האהוב עליו: “דייויד בלאט. פיני גרשון היה מאמן נהדר, הוא מנהל משחק נהדר ואחד הדברים החשובים לגביו הוא שידע להתמודד עם הלחץ במכבי. יש מלא לחץ מנצחים ברוב הזמן, אבל אם מפסידים זה סיפור גדול, במיוחד בליגה. פיני היה מדהים בלהוריד את הלחץ מאיתנו ולנהל משחק. דייויד היה מאמן שצועק עליך באימונים אבל במשחק אבל דואג שנהנה. הוא פיתח עם השחקנים יחסים מיוחדים וזה כל כך חשוב לייצר יחסים עם השחקנים שלך. יש הרבה מאמנים ותיקים שלא חושבים ככה, הם מגיעים לעבודה”.

“יש מאמנים שתעשה מה שהם אומרים ויש מאמנים שתעשה בשבילם הכל כי יש ביניכם יחסים קרובים יותר. חוקים בלי יחסים יכולים לגרום למרד. אם לא תפתח יחסים עם השחקנים הם יתפתו לשבור את החוקים. אם אני יודע עליך דברים ומכיר אותך, אתה לא תרצה לאכזב אותי. לכל שחקן בחדר ההלבשה יש מאסטר בכדורסל ומה שזה אומר זה ששחקנים מבינים הכל. אז אתה צריך כמאמן להבין שהשחקנים יודעים מתי אתה כן איתם ומתי לא. חשוב להיות כן עם השחקנים וזה שוב מחזיר אותי ליחסים עם השחקנים. אם הם יודעים שהם חשובים לך זה יעזור לך בתור מאמן”. 

דייויד בלאט (איציק בלניצקי)דייויד בלאט (איציק בלניצקי)

“אבל המאמן שהכי השפיע עליי הוא אבא שלי. הוא היה עבורי שם מהיום הראשון, הוא גם היה שחקן באוניברסיטת אוהיו ואני חושב שנשענתי על הכתפיים שלו, כי הוא הראה לי הרבה מהדברים שהוא לא ידע שהוא היה בגילי. ככל שאתה משחק יותר אתה לומד יותר. הייתי 15 שנים מקצוען וכרגע אני בשנתי ה-9 כסקאוט ולמדתי המון על להיות שחקן כדורסל בתקופה הזאת דווקא, אחרי הפרישה, דברים שלא ידעתי. גם אחותי קנדיס פארקר אומרת שאבי השפיע עליה הכי הרבה ונתן לנו את הכלים להצליח. זה לא רק בכדורסל, אחי למשל הוא רופא לב שלמד באחד מבתי הספר הבכירים בארה”ב. אבי לימד אותנו להצליח ולא רק בכדורסל”.

סל הניצחון הבלתי נשכח מול צסק”א מוסקבה: “היית בכמה רגעים בקריירה שהכדור גם לא הגיע אליי. צריך להיות חיובי, לא לחשוב מה יקרה אם תחטיא או תפשל, כי אז זה יקרה. צריך להגיד ‘מה שיקרה יקרה, אני התכוננתי והרווחתי את הזכות לקחת את הזריקה’, ואז תחיה עם הזריקה גם אם תחטיא. האומץ הוא גם להחטיא את הזריקות ולא כולם מוכנים לזה. זה מה שמפריד שחקנים גדולים מהשאר”.

בתור סקאוט, מה הדבר חשוב שהוא מחפש בשחקן? “צריך קודם כל רמה מסוימת של כישרון. הדברים האחרים שאני מחפש הם 1 – כששחקן עובר רגע קשה במשחק אז לראות איך החברים לקבוצה שלו מגיבים אליו, כי זה מלמד אותי האם הם אוהבים לשחק איתו והאם הוא קבוצתי. 2 – אני אוהב שחקנים תחרותיים שחוזרים לעניינים אחרי משהו לא טוב שקורה, עבורי שחקנים שלא מאשימים את חבריהם הם אלו שמשחקים באופן חיובי. 3 – עוד אפקט הוא מה קורה בהפסקות. האם השחקן מעורב במה שקורה ודואג שיראו וירגישו אותו ולא בורח הצידה. זה מראה כמה הוא רציני, הדברים האלה מלמדים אותי על השחקן מבחינת הפוקוס והגישה שלו. אני מחפש להבין ממה השחקן עשוי, מאיזה חומר קורץ”.

מה הקריירה כשחקן בכלל, ובמכבי ת”א בפרט, תרמה לו? “כשחקן צעיר חבל לי שלא ידעתי שמה שחשוב הוא הפן המנטלי, כי זה היה הופך אותי לטוב יותר, אבל אני כל כך מסופק ממה שהכדורסל נתן לי. מלבד ההישגים והעובדה ששחיקתי במכבי וב-NBA, הניסיון שהוא נתן לי חשוב. טיילתי בכל העולם, יצרתי קשר עם אנשים מכל העולם. אני בקשר עם אנשים ושחקנים ששיחקו איתי במכבי עד היום. יש לי איתם קשר מיוחד. הכדורסל עדיין מספק לי את הדברים האלה גם בתפקידים הנוכחיים שלי. אהבתי לשחק כדורסל וללמוד על המשחק ואני עדיין לומד, אבל יותר אהבתי ללמוד על האנשים. לא הייתי יכול לנבא שהקריירה שלי תתפתח כמו שהתפתחה. את החוויה במכבי לא היית מחליף גם בחוזה מקסימום ב-NBA”. 

אנתוני פארקר (רויטרס)אנתוני פארקר (רויטרס)

האם הוא החשיב את עצמו כשחקן בעל כישרון? כשגדלתי לא הייתי השחקן הכי מוכשר. לא הייתי כמו דני אבדיה בגילו, כשכולם מסתכלים עליו מאז שהוא ילד. דני כמובן עובד קשה מאוד אבל הוא סומן מגיל צעיר, אני הייתי צריך לעבוד קשה כדי להפוך להיות טוב ושיבחינו בי וזה עזר לי מבחינה מנטלית ומבחינת הגישה שלי. אבא שלי אמר לי ‘אם רוצה להיות מקצוען תצטרך להקריב ולעבוד קשה’. הדבר הקשה הוא לא לזכות ביורוליג או להיכנס ל-NBA אלא העבודה בדרך. אתה צריך להתאהב בעבודה קשה כדי להגיע להישגים. המטרה היא למקסם את עצמך וזה מה שעשיתי תמיד. לקח לי זמן להפוך למי שאני וזה מה שאני רוצה להעביר כי רוב האנשים הם לא לברון ג’יימס. לברון עובד קשה אבל לא כולם נולדו עם הנתונים הפיזיים והכישרון שלו”. 

דני אבדיה (רויטרס)דני אבדיה (רויטרס)

האופי החזק שלו כשחקן: “כשחקנים ובני אדם יש לנו נטייה לא לחיות את הרגע. זה נשמע כמו קלישאה אבל זה כל כך נכון. אנשים דואגים מהעתיד ומהעבר וזה משפיע על ההווה, אבל הדבר עליו אתם באמת יכולים להשפיע הוא מה קורה עכשיו. למדתי את זה במכבי בגלל הלחץ שיש עליך כל הזמן. אם תדאג לגבי מה שקרה או יקרה אתה לא תתפקד ברגע החשוב. זה משהו שמצריך אימון וזה לא משהו שמיישמים ברגע. אם עשיתי טעות אסור לי לחשוב עליה כי זה יפגע בי עכשיו ויפגע בתוצאות של הקבוצה בעתיד. אני חושב שקובי בראיינט דיבר על זה עם ‘מנטליות הממבה’, לא לחשוב על מה שקרה”. 

קובי בראיינט מרוצה (רויטרס)קובי בראיינט מרוצה (רויטרס)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה