פרסום סגל נבחרת קוסובו למפגש מול ישראל התעכב מאוד כי היה צורך לשכנע את המועדונים ברחבי אירופה לשחרר את שחקניהם בעיתוי לא שגרתי. משחק במוקדמות אליפות אירופה ביום ראשון, בעיצומו של מחזור בכל הליגות ביבשת? דבר כזה עוד לא היה, ולא כולם התלהבו מהאילוצים בלשון המעטה, אבל קבוצה אחת הודיעה מיד שאין כל בעיה מבחינתה. נהפוך הוא – ברנלי דווקא שמחה מאוד לתת לשוער אריאנט מוריץ' לצאת להתרעננות ולקבל דקות משחק. אחרי הכל, הוא שותף העונה רק בגביע הליגה והחל לאבד לגמרי את הסבלנות.
עבור רוב הקוסוברים, ההתמודדות מול ישראל שולית למדי, כי הם איבדו את הסיכוי להעפיל ליורו 2024. התקוות אחרי ההגרלה הנוחה על הנייר היו גבוהות מאוד, ולכן גם עוצמת האכזבה גדולה. ואולם, מבחינת מוריץ' זהו אירוע חשוב בהחלט. זו הזדמנות נדירה יחסית להיות בהרכב, וגם להראות את עצמו לבוסים פוטנציאליים.
האיש, שהיה בעונה שעברה דמות מפתח בעליה של ברנלי לפרמייר ליג, לא מרוצה באופן קיצוני ממעמדו החדש בקבוצה. הוא הודח לספסל בעקבות צירופו של ג'יימס טראפורד, ומפנים בהדרגה כי מצבו לא הולך להשתנות בקרוב. לכן המטרה היא עזיבה בינואר, לכל הפחות בהשאלה. הופעה טובה מול ישראל תוכל לסייע לו בכך.
זו גם תהיה הכנה משמעותית לקראת ערב מכונן באמת. 6 ימים אחרי המפגש מול החבורה של אלון חזן, מצפה למוריץ' משחק מרגש וחשוב פי כמה, מול שווייץ בבאזל. יהיה זה ביקור מולדת עבור השוער שנולד באזור ציריך, ויכול היה להמתין לצ'אנס שלו בנבחרת לו היה רוצה. אחרי הכל, הוא למד באקדמיה של גראסהופרס לצידו של גרגור קובל, כיום שוער דורטמונד וסגנו של יאן זומר במדים הלאומיים. מוריץ' העדיף ללכת על מסלול קל יותר להרכב בזירה הבין-לאומית, גם אם הסיכוי להעפיל לטורנירים הגדולים במדי קוסובו נמוך הרבה יותר.
למעשה, הבחירה המקורית שלו הייתה בכלל מונטנגרו, כי יש הוריו האלבנים הגיעו לשווייץ משם. כאשר הגיע לראושנה לנבחרת עד גיל 21 בסתיו 2017, הוא סיפר לתקשורת המקומית: "התקשרו אליי מספר פעמים מההתאחדות השווייצרית, אבל הלב שלי אמר שאני מונטנגרי".
בקרב האוהדים הייתה אז התלהבות בלתי מבוטלת, כי לא כל יום מצטרף למדים הלאומיים שחקן מנצ'סטר סיטי. מוריץ', שעבר מגראסהופרס לאקדמיה של התכולים כשהיה בן 16, הוגדר כהבטחה גדולה, וזכה כבר אז לשבחים מפפ גווארדיולה שעקב אחרי התקדמותו. מנצ'סטר סיטי הקדימה מועדונים אנגלים רבים במרוץ אחרי החתמתו, ומוריץ' בחר בה כי טען שהוא אוהד אותה מילדות. אז המונטנגרים התרגשו לראות אותו, אך ציפה להם מפח נפש.
במשחק ידידות לא רשמי מול בוסניה הצעירה, הורחק מוריץ', וזה היה הפרומו לשערורייה שבאה מיד לאחר מכן. בבכורה האמיתית, במפגש הביתי מול סלובניה במוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21, נגח מוריץ' בפראות בפניו של שחקן יריב, ז'אן ז'וז'ק, ממש מול עיניו הנדהמות של השופט שעמד במרחק סנטימטרים ממנו.
הכרטיס האדום נשלף מיידית, והבדיחות בתקשורת המונטנגרית השוו את השוער הזועם לזינדין זידאן. מוריץ' לא אהב אותן במיוחד, ואביו הודיע כי הוא סיים את דרכו בנבחרת הצעירה. "מעכשיו, הוא יגיע רק אם יקבל זימון לנבחרת הבוגרת", נמסר להתאחדות. וכאשר הזימון התמהמה, התברר כי ליבו של הכוכב לא היה קשור במיוחד למונטנגרו. כבר ב-2018 הוא עבר לייצג את קוסובו.
באותה תקופה, היו מניותיו בנסיקה. גווארדיולה אהב את משחק הרגל שלו עד כדי כך שטען: "מוריץ' היה מסוגל להיות גם שחקן שדה", וזה לא דבר של מה בכך עבור בחור שמתנשא ל-198 סנטימטרים. מנצ'סטר סיטי רצתה לאפשר לו לצבור ניסיון על בסיס שבועי בקיץ 2018 ואירגנה השאלה בברדה ההולנדית, שם התרשמו ממנו בבכורה בה שמר על רשת נקיה בניצחון על דה חראפשחאפ, אבל אז קרע קלאודיו בראבו, שהיה אמור לשמש גיבוי לאדרסון, את גיד אכילס.
אלופת אנגליה בחרה אז לבטל כליל את ההשאלה של מוריץ', לקדם אותו לשוער המשנה – וכך הוא בילה את כל 2018/19 בסגל בליגה – וגם שותף ב-5 משחקים בגביע הליגה. במועדון ראו בו אז שוער שני לכל דבר, ועל הדרך הוא הפך לשוער הקבוע בנבחרת. הכל הרגיש ורוד, אבל ייתכן שמוריץ' איבד קשר עם המציאות בעקבות כך.
בקיץ 2019, העבירה אותו מנצ'סטר סיטי בהשאלה לנוטינגהאם פורסט ששיחקה אז בליגת המשנה, בידיעה כי הוא אמור להיות בהרכב. העניין הוא כי המנג'ר מרטין אוניל שהבטיח זאת פוטר עוד לפני שהעסקה הושלמה – ומשם העסק התדרדר במהירות. מוריץ' הפגין גישה לא נאותה, איחר לאימונים, איבד תוך שבועות את כל האשראי שקיבל מראש, ועונה שלמה הלכה לאיבוד על הספסל – עד לפרוץ משבר הקורונה. בעיצומו, שלחה אותו סיטי לג'ירונה, אז בליגה הספרדית השניה, אבל אפילו העובדה כי יש לה בעלות חלקית במועדון הקטלוני לא הועילה – וגם שם מצא את עצמו מוריץ' על הספסל.
דיווחים על התנהלות לא נאותה, התרכזות ברכבי יוקרה ובילויים מחוץ למגרש הגיעו, כמובן, גם להנהלת מנצ'סטר סיטי – והיא כבר לא סברה כי יש לו עתיד במועדון. שתי ההשאלות האחרונות דווקא היו חיוביות. אחרי חצי שנה בווילם טוויי ההולנדית, נסע מוריץ' לשנה לאדנה דמירספור הטורקית, שם התחבר היטב עם מריו באלוטלי, אבל לא היה לו סיכוי אמיתי לשוב לסגל האלופה האנגלית, מה גם שהוא עצמו לא רצה להיות שוב רק גיבוי לאדרסון. לכן, בקיץ 2022, התקבלה ההחלטה שסיפקה את כל הצדדים. וינסנט קומפאני, שהכיר אותו היטב כשחקן באקדמיה, התמנה למנג'ר ברנלי, ביקש להביאו – והעסקה נסגרה תמורת כ-3 מיליון ליש"ט בלבד.
ההצלחה הייתה מסחררת. מוריץ' שמר על רשת נקייה ב-18 משחקים, העליה מעולם לא הוטלה בספק, והקבוצה חזרה בקלילות לפרמייר ליג מהמקום הראשון. קומפאני שינה לחלוטין את הסגנון, שם דגש על החזקת כדור, ונתן למוריץ' אחריות רבה בבניית המשחק – בדיוק כפי שפפ היה רוצה. מובן שהוא היה משוכנע כי הבוס ימשיך לסמוך עליו גם בליגה הבכירה, והחתמתו של טראפורד בן ה-21 תמורת קרוב ל-20 מיליון ליש"ט הדהימה אותו. ההיררכיה הייתה ברורה לחלוטין מהרגע בו דרך שוער נבחרת אנגליה הצעירה במועדון, ומצב רוחו של מוריץ' לא מזהיר כלל.
כישלונות הנבחרת ממש לא תורמים לו. כאשר סיימה קוסובו בתיקו 1:1 בבלומפילד במרץ במחזור הראשון במוקדמות, פרח מוריץ' בהרכב ברנלי ודימיין את עצמו עולה ליורו 2024. כעת הוא מחפש בנרות קבוצה חדשה, וחלום העליה ליורו התנפץ בעודו סופג לא מעט. אפילו כאשר סיפק הצגה ברומניה בספטמבר, הצליחה המארחת לכבוש שני שערים מאוחרים ולנצח 0:2.
האם העצבים שלו רופפים כתוצאה מכך? אולי, ולשחקני ישראל לא יזיק לנסות להוציא אותו משיווי משקל – הרי מוריץ' הוא לא השחקן הכי רגוע בעולם. חשוב יותר פשוט לנסות לנצל את העובדה כי מדובר בשוער שנמצא בתקופה בעייתית, עם בטחון עצמי נמוך יחסית. הרצון להוכיח את עצמו בכל מחיר עלול גם להוביל לטעויות, ויהיה מועיל לנצל אותן.