הספינה האדומה התייצבה בליגת העל בעונת הקאמבק שלה, לא לפני שעברה טלטלות רבות, כמעט טבעה רגע לפני הסוף ולבסוף נשארה מעל לפני המים. ההצהרות היו מיותרות, הציפיות היו גבוהות מדי עבור הקבוצה של קובי רפואה שפתחה בסערה בגביע הטוטו, התחילה בצורה נראית את העונה בליגת העל וסיימה את הסיבוב הראשון עם ניצחון בודד ושיא מועדון שלילי, ובהמשך דשדשה בין ניצוצות של קבוצת צמרת לבין חלודה של סגל לא מאוזן.
עצם העובדות שהפועל ת"א סיימה את העונה הסדירה, המאכזבת והקשה שעברה עליה, בפער של שתי נקודות מהפלייאוף העליון ונשארה רשמית בליגה רק במחזור הלפני אחרון במסגרת הפלייאוף התחתון – מספרות את סיפורה של ליגת העל כולה וגם מדגישות את הפספוס האדיר של האדומים. חילופי המאמנים, המתיחות בין רפואה להנהלה, החיכוכים בתוך הצוות ורעשי הרקע המוכרים בוולפסון – כל אלה משמעותיים והפריעו לאדומים לכל אורך העונה, אבל כולם מתגמדים לעומת הכישלון המקצועי שלא פסח על אף אחד מהשחקנים והצוות המקצועי.
בעלים
רפואה פוטר/התפטר/התפוטר לפני העונה, באמצע העונה ובסופה, אופיר חיים הוגדר "מאמן העתיד של ישראל" ופוטר עד מהרה וניסו אביטן כבר הוגדר "בינגו" אחרי 24 שעות בתפקיד. כמובן שמדובר במבחן הגדול בקריירה של המאמן החדש בוולפסון והוא מקבל את מלוא הקרדיט, אבל בראש ובראשונה מי שייבחנו בעונה הבאה הם האחים ניסנוב, בעלי המאה והדעה בוולפסון שמינו מאמן חמישי בשנתיים.
אלו שהמליכו ונישלו בתכיפות, צריכים לקחת את העונה האחרונה כשיעור, לנהל את הבאה באורח רוח, לתת לאביטן מנדט מקצועי אמיתי ולא להיכנע ללחץ האוהדים יותר. כפי שהוכח במקרה של החזרת רפואה כעבור פחות מיממה אחרי שכבר עזב מיוזמתו, במקרה של חיים שפוטר לאור העובדה שדרשו את ראשו, ובמקרה של החזרת הראשון באמצע העונה כשדרכו החוצה נסללה בשבועות האחרונים. הצדדים לא שידרו על אותו גל מלכתחילה. הפרידה הייתה בלתי נמנעת, הזמן היה שאול והמתיחות רק הזיקה לשחקנים, בטח בתזמונים שנבחרו. הבעיות הכלכליות והחובות בחו"ל הן סוגיה נפרדת שתתבהר בהמשך.
מצטיין: רמזי ספורי
לאחר חצי עונה מאכזבת, הילד מיפו שגדל במועדון, עלה לבוגרים כבר בגיל 17, צבר ים של ציפיות בדרך והשתוקק להפוך למנהיג של הפועל ת"א – סוף סוף קיבל הזדמנות להנהיג ולקח אותה. זה לא היה קל, הלך לו קשה מאוד אפילו, גם עבור המאמן ועבור הקבוצה כולה, אבל לבסוף, עם חזרתו של רפואה לתפקיד הוא החל לפרוח ולא עצר עד שריקת הסיום של העונה.
עם סרט הקפטן ובלעדיו, ספורי סיפק יכולת נפלאה שהעלתה את שמו בהקשר של נבחרת ישראל ולא בכדי, כאשר כבש שמונה שערים ובישל חמישה בחצי עונה. בהתחשב בפרק הזמן הזה, שבו הפועל ת"א החלה להראות את הפוטנציאל שלה, ראוי לציין גם את קלאודמיר פריירה, לו מניות רבות בכך.
מאכזב: רועי זיקרי
סבל כמו כל הקבוצה בסיבוב הראשון, לא קיבל מספיק הזדמנויות בהמשך, היה קרבן של חילופי המאמנים והפך ל"שעיר לעזאזל" של האוהדים בנקודה משמעותית שגרמה לכך ששיחק פחות כדי שלא יוצב בעין הסערה. אבל, בשורה התחתונה וביחס לציפיות ממנו וגם לציפיות שלו מעצמו, זיקרי אכזב עם שער אחד ובישול בודד בליגת העל.
אחמד עאבד יוזכר בקטגוריה הזאת באותה נשימה, אולם בפועל הוא התאושש באמצע העונה וסיים אותה עם ארבעה שערים ושלושה בישולים. זיקרי, לעומתו, פתח את העונה בסערה והיה לשחקן היציב ביותר בהרכב של רפואה, אבל לאחר הירידה ביכולתו לא הגיע שיפור משמעותי וקבוע שהביא ליציבות אצלו.
נקודת אור: רובי לבקוביץ'
לא הוגדר כמצטיין אך ורק כי סיפק את אותה יכולת בדיוק מתחילת העונה, ללא שום קשר לתצוגות של חבריו, ואכן היה לנקודת האור של האדומים כמעט בכל משחק והציל את קבוצתו פעם אחר פעם. בגיל 30 לבקוביץ' פרץ בגדול ורשם עונה מעולה, כאשר תפס את מקומו של אריק ינקו בין הקורות החל מהמחזור השני בליגה ולא יצא מהשער עד לסיום העונה. הקריירה שדשדשה עד כה, נסקה, והוא הפך לאחד השוערים הטובים ביותר בישראל. האמונה העצמית, ההתמדה והעבודה המנטלית של מי שהוגדר כשוער שני בקיץ, אבל סיפר שלא ראה את עצמו ככזה מהיום הראשון ורק המתין להזדמנות להוכיח, היא דוגמה לכל ספורטאי, בכל שלב בקריירה.
נשארים/עוזבים
בעוד אביטן טרם העביר אימון אחד במתחם חודורוב ויעשה זאת החל מסוף החודש הבא, החלטות לגבי הסגל הקיים רק מתחילות להילקח וכנראה יוכרעו לאחר שהקבוצה תתחיל לרוץ. השחקנים מקבלים אפשרות לדף חדש וינסו להוכיח את עצמם, אין בטוחים בסגל או בהרכב, אין חסינים אחרי עונה שכזו, ואין מתנדנדים. למעשה, הרוב מתנדנדים וצפוי להיות קיץ פעיל במתחם חודורוב.
חלק מהשחקנים מפנטזים על מעבר לאירופה כמו אוראל דגני ואדי גוטליב, חלקם לארצות הברית כמו עידן כהן ומרווין פירסמן רוצה לחזור לבלגיה. במועדון לא פוסלים אפשרויות לטריידים ורשימת המועמדים הולכת ומתארכת – מעניין יהיה לעקוב אחר ההתפתחויות בגזרות הללו. יש לציין כי הפועל ת"א צריכה עדיין להחליט לגבי האופציות של שחר הירש וקלאודמיר פריירה, לגביהם הנטייה היא חיובית, ולשלם לקבוצתו הגנאית של עמנואל בואטנג על כרטיס השחקן שלו לאחר שמימשה מולו כבר את ההסכם.