עושה רושם שאיתן שמואלביץ' לא היה יכול לבקש שנת פרישה יותר מוצלחת מזו. זו כנראה העונה הכי טובה שהייתה בכל 29 שנות הקריירה שלו כשופט והוא אף נבחר לשופט העונה של ONE. כעת הוא הגיע לשיחה מרתקת בפודקאסט 'שיחת היום' של ONE, בה הוא דיבר על הכל והכניס אותנו פנימה אל מאחורי הקלעים של עולם השיפוט.
שמואלביץ' דיבר בכנות על כל מה שעבר עליו, המשחק האחרון בו שפט והדמעות שניסה להסתיר. הוא סיפר גם על התחלת הקריירה ומה הוביל אותו כמעט לפרוש, היחסים עם שאר השופטים, המאמנים, דיבר על ולדימיר איביץ' ורן בן שמעון, ולא הסתיר את הביקורת שיש לו על טורי הביקורת של לירן ליאני. האזינו:
איתן, איך אתה מרגיש? כבר עיכלת את הפרישה?
“לא עד הסוף, מודה. זה לא דבר פשוט אחרי כל כך הרבה שנים של שיפוט, שזה מה שמחזיק אותך ביום יום, שיחת היום בכל מקום שאני הולך, צריך עדיין לעשות את הסוויץ’ הזה בראש”.
הייתה לך קריירה של 29 שנה עם משחקים באירופה, אבל תלית את הנעליים בגיל 45. חשבת שתגיע בכלל לשלב הזה?
”ממש ככה, מגיל 16 אתה דבוק מטרה. אתה מתחיל את הקריירה ואתה עושה את כל מה שאתה צריך לעשות וכל מה שחשוב בשביל להצליח, אם זה לוותר על חברים ויציאות ובילויים, ואתה עושה הכל כדי להגיע לרמות הגבוהות. כשאתה שם, אתה כבר חי ממשחק למשחק”.
שופט כדורגל זה תפקיד שהוא די מטעה, מצד אחד אהבת את זה, מצד שני כשיש טעויות כולם עליך, אין לך את התהילה של שחקן כדורגל. איך אתה רואה את ההבדלים?
”בוא נקרא לזה מזוכיזם, במילה אחת. אנחנו לא מחפשים תהילה, מחפשים את הביצוע הטוב, השקט, המקצועי”.
אז מי משך אותך לזה? אביך מיכאל ז”ל שהיה גם הוא שופט?
”כן, גדלתי על זה מהבית. לא גדלנו על אהבה לקבוצה, הייתי הולך למשחקים כדי לראות שופט, לא הולכים לראות קבוצה כלשהי. היום הולכים לראות את השופט הזה, מחר את השופט הזה וככה התנהלנו, למדתי מהגדולים ביותר. אתה מסתכל ואומר ‘שם אני רוצה להיות’. אתה עובד קשה כל השבוע, לומד, מתמקצע וכל מה שאתה רוצה בסוף המשחק זה שלא ידברו עליך. עסקתי גם בספורט לפני שהייתי שופט, שיחקתי כדורגל, טניס ואתלטיקה, ובשום ענף ספורט אין ספורטאי שלא רוצה שידברו עליו”.
תכניס אותנו לראש שלך כשופט לפני משחק, כמה לחץ יש?
”תוך כדי משחק אתה לא מרוכז בזה שיעבור בשלום, כי אז דברים פחות טובים יקרו. אתה אומר לעצמך שעשית הכנה טובה ואתה לא חושב דברים על שליליים כי אם תחשוב דברים שליליים, הם יקרו. לחשוב שיהיה טוב, שאני מוכן למשימה ובשריקת הסיום אם הכל עבר בשקט אני שמח”.
נדמה לי שהיום קשה יותר לגייס שופטים צעירים, נהיה פה קצת אנטי לממסדים שונים בחברה הישראלית. גם כששופט עולה לקבל את המדליה אחרי גמר גביע, יש קריאות בוז. יש פה אנטי כלפי ממסדים, אתה רואה את הקושי?
”אני גם מורה בכובע השני שלי, אני רואה ספורטאים צעירים, כולם רוצים הכל מהר היום, רוצים להצליח עכשיו, פחות עבודה קשה, יותר קיצורי דרך. לצערי זה קורה גם בתחום של שיפוט כדורגל. הרבה אנשים שרוצים להיות שופטים שואלים אותי ‘כמה כסף יש בזה?’, ואני אומר להם ‘למה אתם מסתכלים רק על הכסף? תסתכלו על העתיד’. בנערים ב’, נערים ג’, שחקן שואל את המאמן שלו כמה כסף הוא יעשה? לא, זו גם הייתה הראיה שלי בתור שופט, ראיתי את העתיד הרחוק, את ההצלחה שלי עוד 15-20 שנה וככה זה צריך להיות”.
יש דיבור שאולי יהפכו את מקצוע השופט למקצוע יותר רציני שאפשר יהיה להשתכר ממנו.
”כן, זו השאיפה שלנו, שלי ושל גיורא ענבר (יו”ר איגוד השופטים) והוועדה המקצועית שרוצה למקציע כמו קולגות שלנו באירופה ולאו דווקא כמו גרמניה, צרפת או איטליה, אלא פולין, הונגריה ורומניה, שאנחנו רואים שם אנשים שמתעסקים רק בשיפוט. צריך לקחת חבר’ה צעירים ולהקציע אותם לאט לאט. לקחת בחור בן 30 וקצת שיש לו כבר מקצוע, לא חושב שזה מה שהוא ירצה לעשות. אבל אם לוקחים בחור צעיר שרואים בו פוטנציאל ומקדמים אותו, זה הכיוון”.
המשחק האחרון שניהלת היה משחק ההכתרה של מכבי חיפה מול הפועל ירושלים בסמי עופר לעיני 30 אלף צופים. משחק גדול שהסתיים עם כדורגל טוב. מה הרגשת בשריקת הסיום?
”זה משחק שבו לראשונה גם הבנות שלי ראו אותי על כר הדשא. הגדולה בת תשע וחצי והקטנה בת שבע. הן שאלו אותי ‘זהו? לא נראה אותך יותר בטלוויזיה?’. אז אמרתי להן שאולי יראו אותי לשתי שניות בריבוע הקטן לפני המשחק ב-VAR. זו הפעם הראשונה שגם אשתי ראתה אותי מאז גמר הגביע ב-2019, היה לי מאוד מרגש”.
אסרת עליה לבוא?
”כן, בעיקר בגלל הקללות, העדפתי, זה גם פחות לחץ בשבילי. ככה היא בבית, שומרת והכל רגוע”.
היא שאלה אותך פעם למה אתה צריך את זה?
”הכרתי את אשתי אחרי שכבר הייתי שופט בליגת העל והיא די ידעה שזה חלק ממני, אמרתי לה ‘אני שופט כדורגל, נעים מאוד’. היא הכילה את זה, להיות אשה של שופט כדורגל זה לא דבר פשוט”.
תן לנו דוגמה איך זה בא לידי ביטוי.
”כשאתה בא הביתה אחרי משחקים פחות טובים, להיות עם אמפתיה לסיטואציה ולהכיל את כאב הראש של אחרי והטלפונים שאחרי. לדוגמה חזרת ממשחק בחו”ל, ‘בוא תהיה עם הבנות קצת’, אבל היא נותנת לי מה שאני צריך ואני אומר לה תודה רבה”.
ספר על הסיום של המשחק האחרון שלך.
”ידעתי כבר בגלל התוצאה שאני לא הולך להוסיף זמן, כי זה משחק חסר חשיבות וגם הפרש שערים כזה או אחר לא יקבע. אגב, גם במשחקים שכבר הוכרעו הרבה לפני אנחנו כשופטים מחויבים להוסיף זמן בגלל הפרש השערים. ידעתי שזה משחק לפרוטוקול, הסוף הזה, שאמרתי ‘זהו’, בשלוש שניות האחרונות רצו לי 30 שנות קריירה. ראיתי את המשחק ילדים א’ הראשון שלי, הפועל כפר סבא, את המשחק הראשון בקריירה שהייתי עוזר שופט של אבא שלי בתל מונד. שרקתי לסיום, הסתכלתי למעלה, הודיתי להורים שלי שכבר לא איתי ולקדוש ברוך הוא שנתן לי את מה שנתן לי”.
ירדו לך דמעות?
”כן, המצלמה לא הייתה עליי כי הלכו לחגיגות של מכבי חיפה. דמעות בעיניים, התכופפתי כדי שלא יראו, הנחתי את הידיים על הברכיים כדי שלא יראו את הדמעות. שקלתי אפילו לקחת חתיכה מהדשא כמו ג'וקוביץ' ולשים בפה (צוחק). זה היה מאוד מרגש ואמוציונלי. חגגתי עם הצוות שאני בחרתי, אני מודה לאיתן תבריזי ולוועדה שבאו לקראתי”.
את מי בחרת?
”בחרתי את דודו ביטון ועידן ברנשטיין כעוזרי שופט ואת יואב מזרחי, שופט צעיר בליגת העל, שליוויתי אותו בתחילת דרכו, רציתי שיחווה חוויה. הוא שופט מאוד מוכשר, הוא גם מתכנת מאוד מוכשר בהייטק. מה הוא מחפש? אהבה למשחק, כמו הסיבה שאני באתי בגללה”.
מכבי חיפה דרשה בעבר שלא תשובץ במשחקים שלה, איך הרגשת לגבי זה?
"היא לא היחידה. זה היה כנראה כתוצאה מסערת רגשות רגעית, אני לא חושב שבאמת קבוצה יכולה לפסול שופט כדורגל, אלא אם קרה אירוע חריג מחוץ למגרש. לא חושב שעל טעות כזו או אחרת קבוצה יכולה לפסול”.
יש משהו שאתה מצטער עליו בקריירה?
”שפטתי משחקים מכריעים, משחקי עונה, ועדיין אם אני מחלק את הקריירה לכל כך הרבה משחקים עשיתי טעויות. אין שופט מושלם. גם אנחנו מדברים בהדרכות שאין שיפוט מושלם, אבל חשוב להיות עקבי”.
התחלת ב-2007. מה המשחק הטוב ביותר והגרוע ביותר שלך?
”כשאתם מסתכלים על משחק רע אתם מדברים על החלטה אחת. כשהייתי בקורס שופטים בינלאומי, פיירלואיג’י קולינה הראה לנו מצגת עם מספר תרגילי חשבון פשוטים, כשבתוכם היה 5=3+3. היו רחשים בקהל ואז אמרנו לו שזה שווה שש והוא אמר: ‘ראיתם? אף אחד לא החמיא לי על התשובות הנכונות, רק ציינתם את הטעות שלי. זה שיפוט כדורגל, אף אחד לא יחמיא על החלטות נכונות או משחקים גדולים, רק ייזכרו את הטעות שלכם’. משחק טוב אתה זוכר, טעות היא נצרבת”.
המשחק הטוב ביותר שלך?
”היו לי כמה, גם בארץ וגם בחו”ל, גמר גביע המדינה 2019, משחק של 120 דקות וזה אחד המשחקים שאקח איתי להמשך החיים”.
יש קליקות גדולות באיגוד השופטים וגם אתה נכווית מזה, למה זה קורה?
”אני מתאר את זה כתחרותיות והישגיות. בכל גוף ואירגון, כשהפירמידה הולכת ונהיית צרה לקראת הקודקוד יש תחרות, כולם רוצים להיות בטופ ואין מקום לכולם. הרוב לוקחים את התחרותיות למקום חיובי, וזו הייתה השאיפה שלי, תדאג שאתה תהיה יותר טוב ואל תחפור לעצמך בור”.
יצאו הקלטות VAR והדלפות שנועדו לכאורה לפגוע בשופטים אחרים.
”אני חושב שהן דלפו כי השופטים פעלו לא לפי הפרוטוקול, לא מרצון לפגוע. הן דלפו כי השופט לא פעל לפי הפרוטוקול או דיבר לא כמו שאמורים לדבר בחדר שיפוט המסך”.
אמרת בעבר שחווית עליהום בקריירה.
”חוויתי עליהום מהתקשורת, לא מחברים לאיגוד השופטים. לפעמים העליהום היה מוצדק בגלל טעויות שעשיתי בדשא. אם אתה מדבר על קולגות מאיגוד השופטים לא הרגשתי שום עליהום מבחינתם”.
מה עובר על שופט שיש עליו ביקורת אחרי משחק? היו הרבה ביקורות גם על משחקים שניהלת של נתניה שנאמר שאתה אוהד הקבוצה.
”טעויות שעשיתי בקריירה באמת נצרבו לי בזיכרון. היו לילות בלי שינה שאתה מנסה לשחזר ולחשוב מה יכול היה להיות יותר טוב או אחרת. לגבי גמר גביע הטוטו האחרון, מתחילת העונה צ’רלטון פנו לאיגוד השופטים ורצו לעשות סרטוני תדמית, והאיגוד נענה בחיוב. לקחו מספר משפטים שלי וחיברו את זה כאילו אני באמת אוהד מכבי נתניה, דבר שהוא לא נכון.
"אני 15 שנים שופט בליגת העל ושפטתי את מכבי נתניה ללא בעיות. נולדתי וגדלתי בנתניה ואני עובד שם כיום, עם זאת אין לי אהדה לקבוצה. לקחו משפט שאמרתי שהמשחק הראשון שלי היה במשחק האליפות של נתניה ואני זוכר אותו כמשהו טוב כי הלכתי עם אבא שלי ז”ל כשהייתי בן חמש. אין לי שום חיבה לקבוצה מסוימת, קפצתי רק בגול של נבחרת ישראל או מסי במונדיאל”.
יש שופט שהערצת?
”אני בעיקר אוהב את השיפוט האיטלקי, זה סגנון שאני מאוד מתחבר אליו”.
הפספוס שלך שלא שפטת בליגת האלופות?
”כן. עם זאת זכיתי להיות חמש פעמים בליגת האלופות בתור שופט רחבה או רביעי. זה פספוס, גם מבחינת תזמון הגעתי להיות שופט בינלאומי בגיל מאוחר (34) ואם מדברים על שופט בינלאומי זה סוג של ‘גזר דין מוות’. אנחנו באים ממדינה קטנה, זה לא כמו שופט מספרד או איטליה שמקדמים אותו מהר”.
מי השחקן שעשה לך הכי הרבה בעיות?
”אין מישהו שמתבלט. כולם עושים בעיות, כולם מנסים ובודקים אותך ואתה צריך להיות חכם ונבון”.
דיברת על זה שהלכת לשיפוט בעקבות אביך, מיכאל. שני הוריך הלכו לעולמם כשהיית רק בן 25. זה השפיע עליך?
”הם הלכו לעולמם בהפרש של שנה בדיוק. שניהם נפטרו בעקבות סרטן, אמא שלי כשהייתי בן 25 ואבא שלי בדיוק שנה אחריה. זה השפיע עליי, בוודאי. הפחד שלי לחלות קיים ובגלל זה כבר מגיל 40 התחלתי לעשות בדיקות בגלל שזה תורשתי. עם זאת, התקופה שהייתה לי מאוד קשה היא שהתחלתי את הלימודים במכללה בווינגייט ושקלתי אפילו לפרוש עם כל העבודות והמבחנים כשבמקביל הייתי פסע מלהיות שופט בליגה הלאומית. החזקתי באמונה של אבא שלי ואמרתי שבשבילו אני אעשה את זה”.
למה לקח לך הרבה זמן להתקדם?
”הייתי בצבא ושירתתי בבסיס סגור ולא יצאתי כל יום אז לא הייתי יכול להתאמן באופן סדיר. כשהגעתי למשחק הגעתי עייף, ואז הייתה גם חברה וקשה להצליח. אני שמח שבסוף זה הגיע, וכשזה מגיע זה מתוק”.
קח אותי לאיתן בן ה-25 שחרב עליו עולמו, איך ממשיכים משם?
”לשמחתי יש לי שתי אחיות מדהימות שאני חייב להן את החיים שלי והן החזיקו אותי ותמכו בי. בנוסף היה לי את הלימודים שהיו חשובים לי והמכללה בווינגייט באה לקראתי וסיימתי את התואר בשש שנים במקום ארבע שנים. עבדתי ופרנסתי את עצמי בתור מאמן כושר וזהו, לאט לאט”.
אמרת שבשריקת הסיום הודית להורים שלך, זה מלווה אותך עד היום?
”בכל משחק. בחדר ההלבשה ולפני שריקת הפתיחה אני לוחש לעצמי תפילה קטנה ומבקש מההורים שלי שישמרו עליי ויאחלו לי בהצלחה”.
בזמנו איביץ’ כמאמן מכבי תל אביב ביקר אותך.
”כן, זה היה השנה בבאר שבע. אפרופו אם נעשה רגע עצירה מאיביץ’, כשופט בינלאומי אני דובר הרבה שפות. אני דובר ספרדית והיה לי חשוב בכל מדינה שאני שופט ללמוד כמה מילים, אז אני יודע קצת סרבית וקצת יוונית וקצת איטלקית ופורטוגזית. אני חושב שכשאתה זורק לשחקן מילה בשפה שלו זה מרגיע אותו.
“ב-2016 שפטתי את פרטיזן בלגרד והקפטן המקומי השתולל וקיבל ממני צהוב. הוא זרק לי קללה והגבתי לו בסדרה של קללות בסרבית. אמרתי או שעכשיו הוא מביא לי אגרוף והמשחק מתפוצץ...אבל הוא הסתובב אליי, חייך וחיבק אותי. אז אפרופו איביץ’, מדי פעם דיברתי איתו בסרבית ובמשחק הזה הוא קצת קילל, הוא הבין שהבנתי אותו, הוא גם נכנס למגרש ובגלל זה הרחקתי אותו”.
זה נרשם בדו”ח השופט?
”לא, מה שנאמר במגרש נשאר במגרש. אבל על דברים ויזואליים כמו כניסה למגרש או מחאות עם הידיים לא עוברים לסדר היום. קללה שנאמרה בארבע עיניים נשארת, יש משפט שאומר ‘שופט צריך לראות הכול, אבל לא לשמוע הכול’”.
יש הרגשה שהשופטים הצעירים היום רודפים אחרי הכבוד, מרגישים את זה בליגות הנוער.
”כשמאמן צועק כולם שומעים, כששחקן צועק לפעמים רק אתה שומע. אם המאמן צועק כל הספסל והשחקנים שומעים אז זה לא יכול להישאר בגדר 'רק אני שמעתי', אבל אם שחקן עובר לידך ואומר ‘אתה חלש היום’ או דברים כאלה אז אתה מחכה שהוא יאבד כדור או יחמיץ מול שער ריק ועונה לו באותה הצורה”.
יש לך דוגמא של מקרה?
”זה קורה תמיד כששחקן אומר לך שאתה לא פוגע ואתה מחכה להחמצה שלו ואומר ‘אני לא היחיד שלא פוגע’. יש ‘טראש טוק’ במגרש, אני לא מכחיש, וזה חלק מהכיף בכדורגל”.
מי המאמן שנכנס איתך להכי הרבה שיח כזה?
”השיח הכי פורה שהיה לי זה עם רן בן שמעון. אני מאוד אוהב את השיח איתו, הוא מבין כדורגל ותמיד כשהוא מעיר הערה היא עוקצנית. הוא בן אדם חכם ויודע מתי ואיך לעקוץ, וגם יודע לקבל כשאתה עונה לו בחזרה”.
איביץ’ אמר לך משהו בסיום אותו המשחק?
”הוא לא ניגש אליי. מה שכן, במשחקים אחרים נגיד מול מכבי חיפה במחזור השישי הוא קיבל ממני כרטיס צהוב ואחרי הכרטיס הוא בא אליי, לחץ לי יד והתנצל, הבין שטעה”.
איך היה בכר מהבחינה הזו?
”מאמן מצוין ומאוד מכבד. אפרופו, בשבת באתי אליו ונתתי לו טיפ בסרבית”.
לירן ליאני התחיל לכתוב כמעט כל שבוע טור ביקורת, איך אתה רואה את זה?
”אני לא נמצא ברשתות חברתיות. אין לי פייסבוק או אינסטגרם וגם הווטסאפ מבחינתי זה יותר מדי”.
בגלל התגובות שהיית מקבל?
”גם. בעבר היה לי פייסבוק וקיבלתי קללה כזו או אחרת והחלטתי שזה לא מתאים לי. אני רואה תלמידים שלי שכל הזמן ברשתות החברתיות וזה נראה לי כמו בזבוז זמן גדול. לגבי הביקורות של ליאני, כל עוד זו ביקורת עניינת ונכונה היא מוצדקת”.
איך שאתה עונה זה נראה שאתה לא אוהב את הביקורות של ליאני.
”נכון, אני לא אוהב את זה. לפעמים הביקורת היא לא עניינית או מקצועית, כל עוד היא עניינית ומקצועית אין לי בעיה איתה”.
היחסים ביניכם טובים?
”היינו קולגות ועכשיו אנחנו כבר לא”.
לא היית רוצה להסביר יותר החלטות שיפוט?
”מה שאני עושה, נעשה ברמה אישית. אם אני רואה שופט עם פוטנציאל להתקדם ושווה להדריך אותו אני אקח אותו, אדבר איתו בפלאפון או בזום ואעשה לו ניתוח וידאו אחד על אחד”.
איך מגדירים מה זה להיות שופט כדורגל?
”זה קודם כל להיות בן אדם. מבחינתי אם אתה לא בן אדם טוב עם ערכים, סבלני ומאופק, יהיה לך קשה להיות שופט כדורגל טוב ולהצליח. שופט כדורגל זה בעיקר מחוץ למגרש, זה אומר בתור בסופר, ברמזור ובפקקים ובכל מקום כשאתה נמצא, תמיד מסתכלים עליך כשופט כדורגל. אפילו בהולנד זיהו אותי כשופט כדורגל”.
לישראל יש שישה שופטים בינלאומיים, יש פרפרים בבטן כשאתה נוסע למגרש גדול או אצטדיון מפואר?
”יש לי פרפרים בבטן כשאני נוסע למושבה (צוחק). יש לי פרפרים בבטן כל משחק, על אחת כמה וכמה כשאני נוסע למשחק בחו”ל כי שם אני גם שגריר של המדינה”.
דיברת על זה שהיה לך פוטנציאל לא ממומש באירופה, זה הפספוס הגדול?
”אני מודה שזה קרה גם בגלל התנהלות שלי מבחינת ניהול קריירה. לא יודע אם זה פספוס גדול כי אם אתה שואל את איתן שמואלביץ’ בן ה-16 על הקריירה שהייתה לי, הייתי לוקח את זה, מי חשב על זה בכלל? אני מסתכל על הקריירה שלי בגאווה גדולה”.
מה המשחק הכי יוצא דופן ששפטת, אחד שתמיד תזכור?
”יש הרבה. אני יכול לזכור את המשחק מהעונה בין בית”ר ירושלים לבאר שבע שנגמר 2:3 בטרנר. זה היה משחק ‘וואו’ מבחינתי ונהנתי מאוד. כשיש משחק כדורגל קצבי ואתה לא מתעסק בשטויות זה כיף. שפטתי גם משחק גדול ב-2013 באברדין מול ריאל סוסיאדד, היה מגרש מלא ב-25,000 צופים ונגמר 2:3 לריאל סוסיאדד. היה משחק מדהים, ירדתי מהדשא ו-20,000 צופים מחאו לי כפיים וזה מה שנקרא ‘פרייסלס’”.
שפטת את ה-2:2 של מכבי חיפה עם מכבי ת”א שהיה המשחק הראשון עם אצטדיון מלא מאז הקורונה. הייתה התרגשות מסוימת אחרי כל השקט?
”גם שפטתי באותה עונה דרבי תל אביב מלא שהיה עם מגרש מלא עם אבוקות ועשן וכיף גדול. אני מאוד נהנה מהמשחקים האלה, שופט חי ועובד קשה בשביל המשחקים האלה ואם אתה לא נהנה מהחוויה זו בעיה”.
אילו אמונות תפלות יש לשופט?
”בין השיחות הראשונות שהיו לי עם דוקטור רועי סמואל שמלווה את השופטים, המושג אמונות תפלות נזרוק מהחלון. אנחנו קוראים לזה הרגלים. יש לי הרגלים של תזונה ביום משחק, יש הרגלים של שינה או של לראות אירועי וידאו ממשחקים אחרונים. אם זה לשתות קפה בבוקר לדוגמא או במשחק בחו”ל להרגיש את האווירה בעיר”.
מה זה להיות שופט מסך?
”זה קודם כל להבין את המשחק. אתה יושב בחדר של שופט המסך ואתה מנותק מהכול. אתה רואה משחק ב’מיוט’ ושומע אך ורק את צוות השיפוט באוזניות. אתה צריך להיות מאה אחוז בפרוטוקול שיפוט המסך ולדעת להבין מה קורה שם גם בלי להיות שם. צריך אינטליגנציה מאוד גבוהה כדי להיות שופט מסך ברמות הגבוהות, כי צריך להבין אם מעבר להאם השופט צודק או לא, אלא אם זה נכון למשחק באותו הרגע”.
היית חלק מתהליך כניסת ה-VAR, נהיו יותר מצלמות ושיח ביקורתי, זה מקשה עליכם?
”אני הייתי לאורך כל האבולוציה. מדגלים עם זמזמים עוד לפני האוזניה. היום שופט צריך לנהל אירוע עם כל השופטים ושופטי המסך, כשבמקביל אתה צריך להתמודד עם השחקנים על הדשא. הטכנולוגיה טובה לנו ואנחנו רוצים כמה שיותר מצלמות על הדשא כדי שהן יצדיקו את ההחלטות שלו”.
אתה מסתדר עם הטכנולוגיה? אני יודע שיש שופטים שפחות מסתדרים איתה.
”אני טכנופוב (צוחק), אני לא חזק בטכנולוגיה. עם זאת מדובר בטכנולוגיה שנולדה לאחרונה ודי גדלתי איתה ביחד. נכון שזה לא פשוט, יש כמה שופטים שהחליטו שהם רק שופטי דשא, אבל אני רוצה את זה כי אני מאמין שאוכל להצליח בזה”.
הבנות שלך יילכו לשפוט כדורגל אם הן ירצו?
”הן יעשו מה שירצו, השאיפה שלי היא קודם כל שיעסקו בספורט ובפעילות גופנית וזה גם מה שאני מחנך את התלמידים שלי ואת דור העתיד. רק שיהיו מאושרות”.
לסיום, איך אנחנו מגדירים את איתן שמואלביץ’?
”בחור צעיר שרוצה להצליח”.