אחד השחקנים היותר ורסטילים בהפועל באר שבע הוא הארגנטינאי-ישראלי מריאנו בריירו. הקשר שהגיע לבירת הנגב ביחד עם מרסלו מלי, היה הפחות בכיר בהגעה של שני שחקנים ארגנטינאים ומהר הפך להיות הבכיר מביניהם לימים, והוא יסגור בסוף העונה ארבע עונות באדום. בריירו, שלא נחשב לשחקן זר, עבר במהלך העונה הרבה עליות וירידות, כאשר מן הסתם גם המלחמה השפיעה עליו בצורה לא קלה.
יממה אחת בלבד לפני 7 באוקטובר, הגיעו בני משפחתו מארגנטינה כדי לשהות איתו בתקופה הקרובה ואז פרצה המלחמה שגרמה להם לעזוב את ישראל כבר בערב עם הרבה דאגות למשפחה בישראל וחוסר ודאות. גם החזרה לישראל לא פשוטה מול הדאגה שיש בבית ואחרי שנע בין הספסל להרכב, בריירו בארבעת המשחקים האחרונים חזר להיות השחקן היעיל והטוב אותו בבאר שבע זוכרים. לפני המשחק נגד הפועל חיפה, בריירו שיתף על התחושות מ-7 באוקטובר ומה עבר עם בני משפחתו באותה התקופה.
מריאנו, לפני שנדבר על כדורגל, אני חייב לשאול אותך לגבי המלחמה שנפתחה באוקטובר. איפה זה תפס אותך?
"וואו. קמתי על הבוקר עם ההתראות באפליקציה על ירי רקטות ואמרתי לעצמי 'אוקיי, כמה רקטות, לא משהו רציני', אבל אחרי שעה הכל התחיל לרוץ ברשתות כמו סרטוני וידאו. אני לא יודע לקרוא עברית, ככה שלא הבנתי מה יש בטלוויזיה, אבל ברגע שהתחילו לרוץ סרטונים כבר היה ברור שזה משהו רציני וגדול".
אחרי שזה קרה, לקחת את הדברים שלך וטסת למקום רגוע יותר?
"הייתי שבועיים באירופה כי המועדון ביקש ממני לחכות ולא לחזור הביתה לארגנטינה כי אז יהיה יותר קשה למצוא טיסה בחזרה. זה היה מאוד קשה ועדיין קשה. זאת סיטואציה קודם כל קשה לישראל, הפתעה גדולה. תדמיין כמה זה היה מפתיע לנו השחקנים שלא גדלו פה, הרקטות כשלעצמן זה לא משהו נורמלי. המשפחה שלי הגיעה לישראל בשישה באוקטובר, יום אחד לפני כל מה שקרה ובבוקר כל האסון הזה קרה, בערב כבר כולנו היינו בטיסה לאירופה".
המשפחה מגיעה יום אחד לפני המלחמה, בטח זה תפס אותך ועוד יותר אותם, בהלם.
"קשה מאוד להסביר את זה. היה מאוד קשה למשפחה ולגרום להם להרגיש רגועים ולהרגיש טוב. זאת הסיטואציה הכי גרועה שהייתה יכולה להיות, עזבנו באותו לילה. אפילו להגיע לשדה תעופה היה קשה מאוד. אחרי שחיכינו באירופה שבועיים חזרתי לארגנטינה. היה מאוד מורכב עוד יותר כשחזרתי הביתה להסביר למשפחה שאני חוזר לישראל. איך אני מסביר להם שהסיטואציה עכשיו יותר רגועה? אז זה היה מורכב וקשה".
איך זה השפיע עליך? אתה חושב שזה גרם לך לירידה ביכולת?
"בגלל הלחץ הורדתי כמה קילוגרמים, בין 4 ל-5. הליגה חזרה די מהר וכל שלושה ארבעה ימים משחק. אז היו הרבה דברים שגרמו לשינוי ביכולת שלי. בארבעה המשחקים האחרונים התחלתי להרגיש יותר טוב במשחקים ורואים את היכולת האמיתית שלי".
הצלחתם לחזור לעצמכם עם 4 ניצחונות ברציפות, אתה מרגיש שהקבוצה חזרה להיות הפועל באר שבע החזקה?
"היום אני מרגיש טוב עם עצמי ועם המשפחה, הגיע הזמן להסתכל קדימה ולא להישאר מאחור, יש פה קבוצה טובה מאוד שהייתה צריכה זמן להתחבר מחדש וראינו למה היא מסוגלת ואנחנו צריכים להמשיך עם זה".
הטרגדיה עם החטופים לא השאירה אותך אדיש ואתה לוקח חלק ומסייע בהגדלת המודעות להחזרת החטופים דרך תמיכה במשפחת הורן, ארגנטינאים במקור, כשמדי משחק אתה עולה עם חולצה של שני בני משפחת הורן החטופים בעזה ואוהדי הקבוצה. מה אתה יכול לשתף סביב זה?
"זה מצב קשה מאוד עבור כולם. אני מנסה לעשות את הכי טוב שלי במצב הזה, לתמוך ולעזור כי זה לא מגיע לאף אחד. אני אעשה כל מה שאני יכול לעשות כדי לעזור לאוהדים האלה. אני מקווה שהם וכל החטופים בטוחים ובריאים, ומייחל שכל זה ייגמר בקרוב".
העונה אתה משחק ברוב המשחקים בתור בלם, איפה אתה מעדיף לשחק?
"בארגנטינה שיחקתי בהרבה תפקידים בהגנה ובקישור, אבל מה שאני הכי אוהב, ה-DNA שלי זה לשחק בקישור ולעשות לחץ על היריב, אבל גם בהגנה אני מאוד אוהב לשחק כי אז אני מניע את הכדור ולהתחיל את ההתקפות מאחור. אני נהנה בשני התפקידים בהפועל באר שבע".
עברתם הרבה עליות וירידות, רצף הפסדים שלא מאפיין אתכם והנה חזרתם לעניינים. איך אתה מסביר את זה?
"הרגשתי שהקבוצה צריכה לעבור תהליך לבנות את הביטחון שלה מחדש. בלי ביטחון הכל קשה, אבל אני חושב שאחרי המשחק נגד בית"ר משהו השתנה. הרגשנו את הכוח שיש לנו אחרי המשחק הזה וקיבלנו ביטחון. מבחינתי המשחק הזה הביא איתו הרבה דברים טובים וזה משהו שאנחנו עדיין צריכים לבנות. אני מקווה שזה ייראה אפילו טוב יותר במשחקים הבאים, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים להמשיך לעבוד".
מצפה לכם משחק קשה נגד הפועל תל אביב, אתם יכולים להמשיך את הרצף?
"כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לעבוד קשה במגרש כמו שעשינו במשחקים האחרונים, לא לוותר כמו שעשינו נגד בית"ר ירושלים. הפועל תל אביב קבוצה מצוינת, אנחנו צריכים להיות מרוכזים ולעשות את הכל כדי לשמח את הקהל".